כן, אני מתנגד למינוי ועדת חקירה לאסון השריפה בכרמל. לא מפני שאני תומך בעמדתו של ראש הממשלה, המתנגד נחרצות לוועדה כזאת, אלא מפני שאני מתנגד למינוי ועדות חקירה. הן מיותרות.
העתונאי אמנון אברמוביץ סקר ומנה שבעים ועדות חקירה שמונו במדינה, והמסקנות של רובן המוחלט – לא קוימו. בודדות מאד הוועדות שהמלצותיהן בוצעו, אולי רק בחלקן.
כלומר, הנסיון מוכיח שוועדת חקירה לא מתמנה כדי לדעת את האמת או כדי להסיק מסקנות או כדי לערוך שינויים. ועדת חקירה מתמנה כי יש זעם ציבורי. יש "עליהום" על מישהו – על הממשלה, על אחד השרים, או על אחד המוסדות. ואז הטכניקה פשוטה: ממנים ועדה, שבה שופט ועוד אנשים מכובדים, בעלי נסיון ומוניטין ונותנים להם לחקור, לזמן עדים, לבדוק עובדות.
האנשים המכובדים ובעלי הנסיון יודעים שסופן של מסקנותיהם במגירה. באותה מגירה מיתולוגית באחד ממשרדי הממשלה בחדר שאיש אינו נכנס אליו. הם יודעים שהמסקנות לא ימומשו. אבל, אולי בסתר ליבם הם מאמינים ש"לי זה לא יקרה", כלומר את המסקנות שלי – יקיימו. כמו שמאמין כל נהג פרוע על הכביש ש"לי זה לא יקרה"…
לא עומד לרשותי הארכיון של אמנון אברמוביץ, אבל הזיכרון שלי מאשר את הממצאים שלו.
עכשיו קרה אסון נורא. 44 איש, סוהרים ושוטרים, נספו בשריפה בכרמל. הטלטלה היתה עצומה והזעם רב. יש ויכוח אם עוד כבאיות וציוד היו מצילים את הנספים או עוד מטוסי כיבוי או פתרון אחר. ואז, כדי להסיט את דעת הקהל מבקשים למנות ועדה. אולם, משיקולים פוליטיים לא מיהר ראש הממשלה למנות כזאת, אבל העיקרון הציבורי חי וקיים: רוצים ועדות חקירה.
אז אם לא ועדת חקירה – מי יחקור? מי יבדוק ויוציא מסקנות?
הגופים הנוגעים בדבר הם שצריכים לבדוק. משרד הפנים, שירותי הכבאות, המשטרה.
אני רואה את הבעת הגיחוך על פניכם. משרד הפנים יבדוק? הגוף הזה שאיננו מאמינים לו?
שירותי הכבאות יבדקו? הרי אנחנו יודעים שהם לא מאורגנים, שהם מפוצלים…
המשטרה תבדוק? הרי שמענו על פרשת בר-לב והניצבים…
יש עתונאים. יש תקשורת. האין זה תפקידה של התקשורת, "כלבי השמירה של הדמוקרטיה"? אבל התקשורת הרי סמולנית, מוּטה, משמיצה את ראש הממשלה והשרים. התקשורת לא מתאימה.
טוב, אם כך, זה תפקידם של בתי המשפט. לא, הרי קראנו את ההשמצות על בית המשפט העליון, על דורית בייניש…
אז מבקר המדינה יבדוק. אבל גם עליו התעופפו השמצות בימים שחקר את פרשיות אולמרט. התקשורת קבעה שהוא רודף פרסומת וכו'.
אז אם גם מבקר המדינה אינו טוב דיו לבדוק את המחדל, אם איננו מאמינים לגופים החיצוניים, המסקנה פשוטה – איננו מאמינים לאף אחד. כולם מושחתים. משרד הפנים, הכבאים, המשטרה. בקיצור, איננו מאמינים לאף גורם רשמי. אנחנו רוצים שמישהו חיצוני יבדוק.
אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל במראה ולראות שאי-האימון המקיף הזה, החיפוש אחרי גורם חיצוני שיבדוק, עומד בבסיס של אנומליה שלטונית בארץ. אנחנו בוחרים מפלגות, שמרכיבות את הכנסת. הכנסת בוחרת קואליציה, מרכיבה ממשלה ומביעה בה אמון. כל זה כדי שאנחנו, הבוחרים, נשמיץ את נבחרינו ולא נאמין להם! בקיצור, הצילו אותנו מן המוסדות שאנחנו בחרנו – ממשלה, שצריכה לשלוט, וכנסת, שצריכה לבקר.
במקום זה, תנו לנו ועדת חקירה ואחר כך נקבור את מסקנותיה.
מי קובע את הקצבאות לחרדים?
אני הולך ושואל את השאלה הזאת כל מי שמזדמן על דרכי. התגובה אחידה: הבעת הפתעה מן השאלה הדבילית והתשובה ניתזת מיד: החרדים קובעים!
ואז אני חוזר ומדגיש: אני מבקש את העובדות. לא נימוקים – אם זה טוב, מוסרי, או לקוי ולא הגון. מי קובע?
הבעת הפנים של בני שיחי נבוכה, כאומרים: מה הוא רוצה ממני…
אז האמת שונה. בכל כנסות ישראל, מאז ייסודה, היה רוב לחילונים. בכל הקואליציות והממשלות היה רוב לחילונים. כל ההחלטות לקבוע קצבאות לחרדים נתקבלו ברוב חילוני. עובדה.
כאן מתעוררים בני שיחי ומגיבים בהתלהבות בנימוקים שמתחילים במלה "אבל"…
אני חוזר ומדגיש: אינני מבקש נימוקים והערכות אם זה טוב, מוסרי או לא הגון. אני שואל רק עובדה: מי קובע את הקיצבאות לחרדים? ובני שיחי הנבוכים מודים, שהחילוניים הם המחליטים. בלי החרדים לא תהיה קואליציה.
ובכן, טעות. הקואליציה של אריק שרון ב-2003 השאירה את ש"ס ויהדות התורה בחוץ. שינוי וישראל ביתנו נכנסו במקומן. זה החזיק מעמד עד ההתנתקות ואז שינוי והימין עזבו, והעבודה ויהדות התורה נכנסו.
אלו עובדות. לא הבעת דיעה.
עניינים יומיומיים / יאיר דקל 
תגובות
להלה,
אני רואה שגם באוסטרליה ערים לבעיית החרדים בישראל.
נכון, החרדים מקבלים קצבאות ולא על כך אני מתווכח. הנקודה שהעליתי – החילוניים הם שנותנים את הקצבאות. אפשר לנסח זאת: החילוניים הם שנכנעים.
מי שאיכפת לו מהקצבאות הללו, כדאי שיידע על מי לכעוס.
לאחת העם,
לא שמתי לב שמספר הנספים באסון, 44, הוא דם בגימטריה. מצמרר.
כתבתי את הפוסט כדי להביע דעה שצריך להחזיר סדרי שלטון. ממשלה צריכה למשול ולא לברוח מאחריות בכיסוי של ועדת חקירה.
לרועי,
התנגדותו של ראש הממשלה לוועדת חקירה – זה עניין פוליטי של שרידות הקואליציה. אותי מעניין הנושא העקרוני – ממשלה צריכה לקבל החלטות. ממשלה צריכה לנהל את המדינה. ממשלה צריכה לקבל אחריות. לקבל אחריות – משמעו שראש הממשלה והשרים צריכים לבדוק בעצמם מי אחראי למחדל ומה צריך לתקן. ועדה איננה הגוף שצריך להחליט. זאת טעות, שהציבור שלנו לוקה בה.
אתה טועה כשאתה חושב שחלקם של הדתיים בכנסת גדול. חלקם קטן אבל עוצמתם גבוהה. אינני בטוח שיש הצדקה לעוצמה הזאת. אולי זה מביע את חולשת המפלגות החילוניות.
לגבי ועדת החקירה, אני מניח שאתה צודק לגבי ביצוע המסקנות של ועדה כזאת, אבל עדיין אי אפשר להאמין שההתנגדות לועדת חקירה מצד הממשלה והגורמים שגרמו למחדל היא בגלל שהם "לא רוצים לבזבז זמן על ועדות חקירה".
מה שחורה לי בכל העניין הוא ההתנגדות של הממשלה לועדה, ולא עצם זה שאין ועדה.
לגבי החרדים, ברור שהרוב הוא חילוני, אבל החלק של החרדים הוא מאוד גדול מהכנסת, ואפשר באמת לראות שב2003 שלא היו מפלגות חרדיות בממשלה הקצבאות לחרדים קוצצו בצורה רצינית.
אמת שהחילוניים הם ברוב, אבל לי לא ידוע על תקופה שבה ההתקוממות של העם כנגד החרדים הייתה כ"כ קיצונית, ובגלל זה גם המפלגות הגדולות הסכימו לשתף פעולה עם המפלגות הדתיות, כי הם ידעו שלמצביעים שלהם לא יהיה יותר מידי אכפת.
במצב של היום, מפלגה שמשתפת פעולה עם החרדים ישר הופכת לשנואה ע"י הציבור.
מפלגה עם מצע שבו הם מתנגדים למתן קצבאות תשיג הרבה מושבים בכנסת בבחירות הבאות.
כידוע הוצא כבר לגימטריה שם רע במקומותינו אבל במקרה של השריפה על הכרמל נראה כי יש מקום להזכיר שוב ושוב את מספר הנספים ישירות בשריפה הגדולה שהוא כידוע דם- בגימטריה.
ובעברית מליצית נהוג מימים קדומים לגרור ביטויים דומשמעיים לשעות קשות ולנסות למצוא בהם נחמה פורתא לאובדן עצות ובלבול, שהרי אכן נענשנו במעין "דמים בדמים"!ואכן ,מה יעזור לשפוך כסף חדש , כלומר כסף טוב ,שקשור להקמת ועדת חקירה -למקום שבו התעפש כבר לא מעט כסף ואבד מן העולם – בנסיונות לברוא מתכונת להגנה האזרחית ולחוד החנית שלה – כלומר לכיבוי אש?!
הלוואי אפוא שלא נעמוד על הדם אבל נשתמש באירוע כדי לצמצם את הסיכויים להישנותו – וזאת גם בלי היצור המיתולוג של וח"ת [ועדת חקירה תורנית ,ר"ל!]…
החרדים לא מקבלים קצבאות.
כן, כן, הם אינם מקבלים קצבאות. אין "קצבת חרדי" שלפיה אתה צריך להוכיח חרדיות כדי לקבל קצבה. זה לא קיים
(יש לי חברה שחזרה בתשובה, היא אמרה לי).
מה יש?
יש הבטחת הכנסה לתלמידי ישיבות, עניין שעליו החליט בזמנו בן גוריון (עם מכסת לומדים) ובגין ביטל את המכסה, וקביעת מכסה עכשיו היא מסובכת הרבה יותר.
ויש (וזה, לעניות דעתי, עיקר הכסף) קצבאות למשפחות ברוכות ילדים (שמקבלים גם חרדים וגם ערבים).
הבעיה היא שהחרדים הם *לא* עשירים. רובם חיים בעוני משווע ושלא יחלצו ממנו בעבודה יצרנית, בגטאות ובחברות סגורות.