והרי החדשות ועיקרן בסוף

גדעון סער התפטר והודעתו תפסה את הכותרות הראשיות בחדשות. זה לא מפתיע ועורכי החדשות לא שגו כשהקדישו לידיעה את המקום הבולט ביותר בתוספת פרשנויות ותיאורי צבע. בהמשך לידיעה המרעישה הזאת, נמסר שבוטלה השעייתה של רעייתו, גאולה אבן, מהגשת תוכניתה בערוץ הראשון. שתי הידיעות נמסרו ביחד או זו בהמשך לזו. שתי ידיעות בעלות חשיבות דומה – האחת על התפטרותו של שר בכיר בממשלה והשניה על תעסוקתה של מגישת תוכנית בערוץ טלוויזיה זניח עם רייטינג של 1%. בתוכניתה הקודמת היתה הצפיה קצת גדולה יותר, אבל לא הגיעה לחמישה אחוזים.
הסיבה לשתי הידיעות הללו: רכילות. לספק ייצר מציצנות.

למען הבן

אני מדגיש את הגורם הזה, כי בכל הדיווחים שראיתי, שמעתי, קראתי, לא היתה התייחסות למשמעות של הפרישה לניהול המדינה. שר בכיר פרש ואיש לא טורח להסביר מה מדיניותו של השר, במה השפיע על המדינה בשנים האחרונות. טוב, הוא הצליח להביא לבחירת הנשיא… זאת השפעתו של שר בכיר? כלום אין משמעות מדינית לפרישתו? הכל רכילות (על משקל "הכל דיבורים").
הפרשנות הפוליטית, שנלוותה לידיעה, היתה שיש ריב – והיו שאמרו מיאוס – הדדי בין השר ובין ראש הממשלה. גם זה, תסלחו לי, רק רכילות.
אם הכל רכילות, אז ברור שהשעייתה של גאולה אבן היא בעלת משקל חדשותי גדול מאד.
אל תסיקו, גולשיי היקרים, שאני מותח ביקורת על העתונאים ועורכיהם. עליכם, הציבור, אני מותח ביקורתי. מישהו כבר אמר שעורכי עתון הם כמו כלב. הוא רץ לפני בעליו וכביכול מסמן את הדרך. אבל הכלב מסובב את ראשו מפעם לפעם כדי לבדוק אם הוא מסמן את הדרך הרצויה. גם אמצעי התקשורת בודקים כל הזמן מה הציבור מבקש. וזה מה שהציבור רוצה.
הרזים לטיס
ביום הולדת שמונים של אחד מטייסי חיל האוויר נפגשו ותיקי החיל. "מעניין", סיפרה אחת המשתתפות, "כל הטייסים לשעבר רזים. רוב נשותיהם מלאות". האם כישורים לטיס כוללים שמירה על גיזרה?
חיים יבין על ערביי ישראל
בערוץ 8 משדרים עכשיו את הסדרה "תעודה כחולה" של חיים יבין על ערביי ישראל. יבין פותח את המיקרופון והמצלמה למגזר, שאיננו שומעים את דבריו ואיננו רואים אותו. יהיו מי שימחאו כפיים מול הטלוויזיה ויהיו מי שיקללו קללות נמרצות. לדעתי, הדברים ראויים להישמע כדי שנדע.
עם זאת, יש בסידרה הרבה קטעים שנדרש להם הסבר ויש תמונות שזקוקות לתגובה. אלה חסרו לי מאד.