רק גבר משקר ככה, לא נחנח

בישיבת הפרלמנט עלה, כמובן, הנושא של טקס הדלקת המשואות. לא פלא שרוב המדברים חזרו על דברים שנאמרו בתקשורת על ראש הממשלה, שאינו מקיים את התחייבויותיו. היו דוברים מתלהטים, שאף נקטו במלים מפורשות, יותר קשות.
לפתע התפרץ האגף הימני של השולחן. הוא לא יכול יותר לשאת את ה"השמצות" והסביר בזעם: "ביבי צודק. ביבי הוא גבר! רק אדם כזה יכול להגיד דברים ולחזור בו. רק גבר יכול לשקר".
הנוכחים לא רצו לשמוע דברי כפירה. אבל הימני המשיך: "מה אתם רוצים? החבר הכי טוב של ביבי הוא טראמפ. נשיא המדינה החזקה ביותר בעולם והוא משקר בלי סוף ואינו מהסס לחזור בו מדבריו. הוא אומר בקלות רבה את ההיפך ממה שאמר קודם.
"וראש המעצמה השניה, פוטין, הוא דובר אמת? הוא פתח במלחמה בצ'צ'ניה, צבאו נלחם באוקראינה. ועכשיו הוא רק דובר אמת בקשר לסוריה.
"רגע, והמה עם כמעט-ידידינו הטורקים הנשלטים על ידי ארדואן. שילמנו הרבה פיצוים על המרמרה והיום אנחנו מוקצים שם. ומנהיגם הוא דובר אמת ידוע.
"אז דעו לכם, שביבי איננו איזה נחנח, שמקפיד על דבריו. הוא אומר ועושה ואינו מתחרט".
ליד השולחן מישהו ציטט מעשרת הדברות: "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" והוסיף: "לא נאמר בשום מקום שאסור לשקר. היה אפילו ראש ממשלה (יצחק שמיר) שאמר למען ארץ ישראל מותר לשקר".

לכל אחד פינה שלו 

במוזיאון דואגים לכל אחד

בשירותים, בקומת המרתף של מוזיאון תל אביב, נראית פינת החתלה לגברים, במקביל לפינת החתלה לנשים. מצד אחד יש עמדה לאמהות וזה שיגרתי. מצד שני יש עמדת חיתול לזקנים שיש להם חיתול.

או אני או ווטסאפ  

איש אחד כתב לקבוצה שלו בווטסאפ: אני מצטער לעזוב אתכם. אשתי אמרה לי: או אני או ווטסאפ. אז אני עוזב אתכם לחמש דקות ועוזר לה לארוז…

שקר, זאת עבירה?

לא מציירים אותו עם אף פינוקיו

אם בודקים היטב, זה עניין חמקמק ולא חד משמעי
פסק הדין של צחי הנגבי, שהורשע בעדות שקר, עורר תגובות קשות. אצלי הוא עורר הרהורים ובסופו של דבר – אין לי מסקנה. רק התלבטות.
שקר מעורר אצלנו תגובה רגשית קשה. לשקֵר זה רע. כמה רע? ניסיתי לברר תחילה כמה מלים חלופיות יש בעברית לשקר. חיפשתי והופתעתי – יש מבחר גדול: כזב, לוקש, כחש, בדותא, שווא, פיקציה, בלוף, המצאה, סיפור בדים. וליד אלה ישנה גם המלה רמאות, שמבחר חלופותיה לא מועט: תעתוע, נוכלות, הונאה, אחיזת עיניים, גניבת דעת, עבודה בעיניים, הולכת שולל ואפילו צ'יזבט.
מצאתי הרבה מלים, אבל לא מצאתי מדרג. כאן המבחר מצומצם מאד: שקר, שקר לבן. ואילו שקר אפור – אין דבר כזה. אפשר להשתמש ב"שקר במצח נחושה" לעומת "שקר של מבוכה". זה לא מספיק כדי לקבוע דרגות של שקר נסבל במקצת, שקר בלתי נסבל ושקר שהוא עבירה פלילית קלה ושקר אחר שהוא עבירה פלילית חמורה.
ברשימת המלים שאיתרתי, לא מצאתי את המלה המתאימה לשקר נורא ואיום לעומת שקר קטן כזה, חווריין. אולי, שקר שנאמר בהיסח הדעת. בקיצור, בדעת הציבור בישראל יש זברה – שחור ולבן. אבל המציאות היא אפורה, כמו חמור.
את רמת האי-מוסר של צחי הנגבי יקבעו השופטים. זה תפקידם. תפקידו של הציבור שונה – להחליט בעד או נגד איש ציבור שהורשע בעבירה. וגם אני פרט מהציבור. בסקרים שפורסמו, שיעור המתנגדים לצחי הנגבי – כ-70 אחוזים. שיעור גבוה ביותר.
זה די מובן – כאשר צריך לבחור מפלגה או מועמד לכנסת, הנטיה הטבעית היא לדחות את מי שהורשע ולהעדיף את נקי הכפיים. כל כך פשוט. אבל, בכל זאת המצב הוא אפור. לא שחור ולבן. מה עלי לעשות כאשר יש לי ברירה לבחור אדם חכם, שהורשע בעבירה (לדוגמא, אריה דרעי), או, לעומתו, להצביע בשביל מי שתמיד אומר אמת אבל הוא טיפש (אין לי דוגמא)? אכן, סוגיה לענות בה.
אין צורך להרחיק לכת, די אם נסתכל ברשימת חברי הכנסת והשרים שבכנסת הנוכחית, ואפשר להיזכר גם באלה שמילאו את הכנסות והממשלות הקודמות. היו חכמים שעשו קצת שטויות והיו טפשים שדירדרו אותנו קשות.
שורה תחתונה – כתבתי שאין לי פתרון. יש לי התלבטות.
שקר בתורה
מעט מאד פעמים מופיעה בתורה המלה "שקר" להטיותיה השונות. המקרה הראשון הוא רצח הבל (בראשית ד'): "וַיאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיאמֶר לא יָדַעְתִּי, השׁומֵר אָחִי אָנכִי". 
השקר השני, אף הוא אינו כולל את המלה המפורשת. בבראשית ל"א אומר יעקב לנשותיו, לאה ורחל: "וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מונִים; וְלא נְתָנוֹ אֱלהִים, לְהָרַע עִמָּדִי".
טעות לחשוב, שבעשרת הדברות אין איסור על שקר. בספר שמות (פרק כ') נאמר: "לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר". 

 דברים מעניינים על הנושא כתבה נעמה כרמי ב בלוג שלה