ספר הסודות של נתניהו

באחרונה הופיע בשוק ספר חדש: "סודות נתניהו" מאת קוה שפרן. על גב הספר כתוב: "מסמכי נתניהו נחשפים – סודותיו יוצאים לאור".   

על נתניהו כבר נאמר שהוא אשף תקשורת, נואם מבריק, נוטף כריזמה, גאון – מה לא… בא הספר "סודות נתניהו" ומנסה לגלות את הסודות. העתונאי קוה שפרן היה הכתב המדיני של גלי צה"ל ופעל בעבודות עתונאיות במקומות נוספים. שלוש שנים הקדיש להכנת הספר הזה וקרא אלפי עמודי טיוטה, שבנימין נתניהו כתב לקראת הופעותיו, התכתבויות פרטיות עם יועציו, נקודות ששרבט לעצמו ועוד ועוד. האם קוה שפרן מגלה את השיטה?
העתונאי, שסיקר את נתניהו , מביא סיפורים – מן האימונים מול המראה ועד החליפה שנשרפה בשידור. לדבריו, נתניהו יודע את כל מה שהמחקרים גילו על כריזמה, רטוריקה, שפת גוף, תקשורת ועוד. קוה שפרן (זו לא שגיאה, השם מופיע מספר פעמים בתנ"ך) הוא בנו של הרב יגאל שפרן, פרופסור לאתיקה רפואית, וגדל בירושלים. כיום הוא איש תקשורת ויזם והמנכ״ל של "להופיע ולהשפיע" – בית ספר, שבו שרים, חברי הכנסת ובכירי המגזר הציבורי לומדים לעמוד קהל ומצלמה. בעבר הקים את בית הספר הצבאי לתקשורת.
בדפים שצילם בספר כתב ביבי לעצמו: "להרים יד", "להפריך את טענות האויב והתקשורת", "להוסיף בדיחה", "כאן לנשום".    

קראתי בעניין רב את הספר "סודות נתניהו" ואני מאמין שלמדתי חלק מהסודות. היום, כשאני רואה את ראש הממשלה מדבר בטלוויזיה, אני שם לב שהוא מציץ מפעם לפעם אל השולחן שעליו הנאום. זה מודפס באותיות גדולות במיוחד ולמדתי שהוא רושם לעצמו היכן לעצור, היכן להרים את הקול והיכן להנמיך ועוד רעיונות שהביאו אותו למקום שבו הוא נמצא. 
עסקי נדל"ן
על הגדר של חצר גדולה – דונם שלם – בשכונה של וילות בגוש דן, יש שלט "למכירה". השלט הופיע לפני שנים אחדות, נעלם וחזר וכן הלאה. היום השלט תלוי על הגדר ללא תנועה. יום אחד הלכתי על המדרכה וראיתי אדם כבן חמישים עומד ומפנה גרוטאות מן החצר.  
– "קנית?" – שאלתי, קצת בשמחה.  

רוצים לקנות? (צילם יאיר דקל)

– "לא. זה המגרש של הוריי", השיב האיש והמשיך לאסוף גרוטאות על המדרכה כדי שתבוא משאית ותאסוף את זה. "אבל, על המגרש הזה היה ריב גדול בין הוריי. זה היה לפני שנים רבות, ב-1963, כשהמקום היה מעברה והיו כאן צריפים. בכל צריף ארבע דירות בנות חדר.
היום יש בית גדול על המגרש, במרכזו. על מגרש כזה בונים היום שתי וילות או שלוש. לפני שבועות אחדים פגשתי את בעל המגרש ושאלתי "כמה?"
הוא קצת נבוך ואמר שצריך לשלם כשבעה מיליון שקלים. הוא היסס, אבל לעניות דעתי הוא יכול לקבל ששה מיליון ומי שיקנה, יהרוס את הבניין הישן ויבנה במקומו שתי וילות חדשות ואולי שלוש.  
המשכתי ללכת על המדרכה וחשבתי מה מחירו של מקרר היום. אפשר לקבל מקרר ב-900 ש"ח ואפשר גם ב-2500 ש"ח.  
האם בתקופה זו של השנה, כאשר הממשלה לא החליטה מה היא רוצה ואולי יהיה משבר של אבטלה, כדאי לקנות מגרש ולבנות? אני קורא כלכלונים, שיש מכנים אותם עתוני כלכלה, והם אומרים כל מיני דברים. השכל הישר אומר לחכות ולראות.
"אמי רצתה לקנות מקרר. אבי רצה לקנות את המגרש. היו להם 395 לירות וזה היה המחיר של המקרר ושל המגרש. על כך היה הריב".

שמעתי
אי אפשר לומר את זה על חברי הכנסת החדשים: "חמור, שנכנס לאוניברסיטה, לא יוצא משם סוס".

הערה: עם סגירת האתר "דה מרקר", הבלוג ימשיך להופיע באתרים וורדפרס ומוטק'ה: www.yairdk.wordpress.com