טיילנו בראש פינה ועלינו בכביש הישן אל פסגת היישוב. שם נתקלתי, במקרה, באחד המצפים היפים שראיתי בארץ, מצפה נמרוד. מכאן נראה נוף נהדר של בתי ראש פינה, עמק החולה, מצוקי הגולן והרמה ובקצה – הר דב והחרמון. טוב לבוא הנה אחר הצהריים, סמוך לשקיעת השמש, כאשר קרניה מאירות באור יקרות (זאת לא מליצה!) את הנוף של העמק, שקיבוצים פזורים בו וההרים עוטפים אותם. מראה נהדר.
מצפה נמרוד הוקם לזכרו של נמרוד שגב, דור רביעי בראש פינה, שבהיותו בן 28 נפל ב-9 באוגוסט 2006 בקרב בדרום לבנון. אביו, חזי שגב, הקים במבצע יוצא מן הכלל יד זיכרון, שבעיני הוא אחד ממבצעי ההנצחה היפים ביותר. מצפה נהדר, ומי שמבקר במושבה, כדאי שיטרח אל הפיסגה וינוח במצפה מיוחד זה.
סמוך למצפה נמצא אחד מבתי האבן השחורה של המושבה, יש קוראים לו הבניין הערבי. במקום שוכן מרכז מפנה לטיפול בפעוטות עם אוטיזם לטיפול באוטיסטים, ולא עליו רציתי לספר עכשיו.
בביקור בבניין המשופץ ומסודר סיפרה המייסדת, ד"ר חנה אלונים, על שני ביקורים מיוחדים שהיו בו. לפני שנים אחדות, הופיע במקום איש לבוש חליפה לבנה הדורה, ביקש לבקר וסיפר שהוא בא מקנדה, שם עשה עסקים והתעשר. הסתכל, התעניין, השאיר כרטיס ביקור ונסע.
שנים ספורות אחר כך הגיעו בני זוג לביקור בבנין. הם באו מלבנון דרך ירדן וסיפרו שהאשה הצעירה היא ילידת ראש פינה, בת למשפחת בוני הבית הזה. האשה, שברחה עם משפחתה במלחמת העצמאות כשהיתה בת שש, ידעה לתאר איך נראה הבניין לפני שעבר את השיפוצים והשינויים. המזכירה זכרה את הביקור של הגבר מלפני זמן, חיטטה וחיפשה ומצאה את כרטיס הביקור שלו. כשראתה האשה את כרטיס הביקור, התעלפה בחדר האורחים של מכון מפנה. החדר, שבו שמעתי על האירוע.
כשעוררו אותה, גילתה בהתרגשות כי האיש שבא מקנדה הוא אחיה. האח נעלם מעיני המשפחה בעת הבריחה בזמן המלחמה והם חשבו שמת. כאן, בבית, גילתה שהוא חי בקנדה. מכאן, במכון מפנה, התקשרה אל אחיה בקנדה. קל לתאר את ההתרגשות שהיתה במקום.
מחלה
קלדת – מחלה מודרנית. היום כל אחד כותב ספר, כי המקלדת זמינה.
תגובות
הסיפור על הבית בראש פינה מעניין, אפילו מרגש.ודאי בקרת שם כעת עם נויה בקשר לאוטיסטים.
אף שאינך מזכיר זאת במפורש, ברור שהאח והאחות הם ערבים. לא ידעתי שהיתה משפחה ערבית בראש פינה.
סיפור מרגש .
דרך אגב גם אני חליתי בקלדת ,אבל ממש נהנית ☺
אהבתי.
מקסים.
ביקרתי ב 2 המקומות בהדרכת אביו של נמרוד ואכן הסיפור והנוף מאלפים.
נשלח מה-iPhone שלי
אהבתי את הסיפור. תמשיך ב"קלדת"…חיבוק, יפה
מעניין!
סיפור מקסים!