שילמת חניה וגם נקנסת

בפאתי אוניברסיטת בר-אילן נמצאים רחובותיה של רמת-גן, העיר המאכסנת, וכן רחובותיה של גבעת שמואל, העיר השכנה. רבים מגיעים במכוניתם אל שערי האוניברסיטה ומחנים בחוץ, מול המרכז המסחרי הקטן. כדי לשלם שולפים את הסלולרי ומקליקים את קוד החניה.

בר-אילן - פינת הסכנה

המכשיר מצרצר: "אמור את שם העיר שבה אתה רוצה לחנות". מיד משיב כל אחד כיד דמיונו הטובה עליו. יש בוחרים ברמת-גן ויש שבוחרים בגבעת-שמואל.
הולך האדם לעיסוקיו באוניברסיטה, בטוח ששילם את חוב החניה. אולם, איתרע מזלו וחזר ומצא דו"ח על שמשת החלון: גם שילם וגם נקנס.
הלך לברר: במה חטא, הרי שילמתי…
מסתבר שאורחים מזדמנים אינם יודעים לאיזה עיר צריך לשלם את דמי החניה. אין שום שלט או הודעה באיזה משתי הערים חנית. אם אינך יודע את סדרי הרחובות בפינת האוניברסיטה – אתה נתון לחסדי המזל. והעיריות מרוויחות מבורותם/אי ידיעתם של האורחים.
אם יקבעו שלטים ברורים: כאן תשלם לרמת גן וכאן תשלם לגבעת שמואל, העיריות יפסידו קנסות.
עיריה, הרי איננה חייבת בשקיפות והגינות. במה היא טובה מטייקון, שהחברות שלו עושקות את הלקוחות?
ציפיה מחברת החשמל
ביום ששי, יום הסיפורים בקפה ז'ולי, פתח עמי: ,מחברת החשמל אני מצפה ליותר מאשר מסתם בוּר ישראלי מצוי".
"בדידי הווה עובדה", אמר: "חייגתי ל-103 כדי לברר חשבון בדירתי במצפה רמון. חייגתי את מספר החוזה, כפי שדרש ממני האוטומט המוקלט ובתגובה זה אמר: 'מיקום הדירה, מַצפה רמון'…
"חשבתי שאינני שומע טוב וחייגתי שנית את מספר החוזה ונתתי לזוגתי להאזין להודעה המוקלטת ושוב אמר המכשיר ללא היסוס: 'מיקום הדירה, מַצפה רמון'…
"כשענתה לי לאחר מכן המוקדנית החביבה, התלוננתי שאין בעברית מלה 'מַצפה' ואין בארץ יישוב ששמו 'מַצפה רמון'. היא צִחקקה והגיבה: 'לא ייתכן. חברת החשמל אומרת מַצפה רמון?'
"אז ייתכן, חביבתי. בחברת החשמל יש", השלים את הסיפורון וגם את האספרסו.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • אחת העם  On 23 בדצמבר 2011 at 5:57

    מעניין לעניין מעניין כיצד החברה הישראלית עוסקת בבעיות התחבורה : במרכז הארץ נכתבים המוני "קיטורים על חנייה " ובפריפריה על "טרמפים/טרמפיסטים". ומעט מאוד נכתב אם בכלל על כשלי התחבורה הציבורית בישראל. על כך שאשכולות פרבריים עוטרים את הערים , כשמתוכננים בהם מיני גמלונים יותר או פחות משונים לבתים חדשים אבל אין שום תכנון ראוי של תחבורה ציבורית לאותם אשכולות. וכך קורה שהשאיפה למכונית פרטית מפקקת את הכבישים והופכת את החנייה ל"מכון חליבה" , אם לרשויות המקומיות ואם ליזמים כאלה ואחרים.
    אכן, מעניין למצוא ש"סדנא דארעא חד הוא "…

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: