אוצרות מתחת לתותחים

עכו, עיר העבר, היא כנראה בעלת שיא במספר המוזיאונים ביחס למספר התושבים. חלקם עומדים ריקים כמו אולמות האבירים ומנהרת הטמפלרים. לפני זמן קצר נוסף לעיר מוזיאון קטן ויפה – אוצרות בחומה. חדש, מטופח ומעורר נוסטלגיה.
את המוזיאון הבלתי-ידוע הזה גילינו ברחוב וייצמן, הרחוב הראשי, לפני הכניסה לעיר העתיקה. הכביש עובר דרך פירצה בחומה, לפני מגרש החניה הגדול לעיר העתיקה.
כשעולים במדרגות התלולות מתגלה נוף החומות השמורות היטב (בצד אחד ראינו פועלים טורחים לשפץ את הקירות). על גב החומה הרחבה מוצבים תותחי צבא האימפריה העותמנית, שקניהם מכוונים אל האוייב – צבא נפוליון. מי שמסתכל דרך פתחי החומה רואה את בית העלמין. בורג’ אל קומנדר, נקרא המקום בפינה הצפון-מזרחית בחומת העיר.
יורדים אל מעמקי החומה וכאן, כמעט בחשאי, נכנסים אל אולמות, ששימשו את חיילי המשמר העותמני וסוסיהם ואת מחסני האספקה הצבאיים. שני אספנים, דן הורטמן תעשיין לשעבר מכפר ורדים, ומיכאל לוריא מכורזים, יזמו את הקמת המוזיאון. אספו תורמים רבים מעשירי הארץ (אחרי קריאות הבוז לנוחי דנקנר בקונצרט הפילהרמונית, רצוי לא להזכיר את שמותיהם), פינו את ההריסות, שיפצו את המחסנים גבוהי התקרה ויצרו אתר מקסים.
אספן, אפשר לומר, זו התמכרות: משוטטים בשווקים, קונים חפצים דהויים ומלוכלכים שיש סיכוי שהוד חבוי בהם. במקרים אחרים עושים "החלפות" – נותנים סיר מתכת חדש ומבהיק תמורת קדרת חימר מפוייחת… עסק יקר ולא משתלם.
אנו עוברים לאורך ה"שוק" ומוצאים בכוכים הקטנים דוכן של כובען ובו שבלונות לייצור תרבושים וגם לכובעי בורסלינו, יש חנות של כלי נחושת ודרוש הסבר כדי לדעת שכדים מסויימים היו… בידֶה לשימוש האשה הטורקית. בבית מלאכתו של הנגר נמצאים כלים נדירים למדידת כמויות של חיטה ושעורה ולידם כלים חקלאיים, שכמותם אין גם בכפרים עניים בגדה. ב"חנות" סמוכה מצאה חן בעיני עריסת תינוק מעץ עם חור במרכזה. ההסבר: את התינוק נהגו לקשור ואם "נפל לו" בלילה – היה סיר לילה למטה, בדיוק מתחת לחור.
הפחח בנה מרזבים לבתים וגם גיגיות לאמבטיה, כלים לסחיבת נפט לפרימוס, ועוד ועוד.
הלקוחות הקבועים של רשתות הפארם יבקרו בבית המרקחת מלפני מאה שנה ויותר (הרוקחת האחראית ח. בירמן) ובארונות נמצאים הכלים המקוריים להכנת מרקחות שאינן ריבה. בית חרושת טבע טרם הוקם והרוקח הכין בעצמו את התרופות לפי מרשם הרופא.
בצד ה"שוק" נמצא אגף העשירים – שני חדרי אירוח מופלאים עם ריהוט דמשקאי יקר, משובץ אבני צדף. יש ארון לחפצי ערך מול כסאות-הסבה ושולחן עץ מצופה, יפהפה, שעליו שתו קפה-קטן-עם-הל.
בתאים אחרים, בצד התכשיטים וחפצי נוי טורקיים ופרסיים, אפשר למצוא גם תוויות של גפרורי נור הנודעים. בית החרושת הוקם ב-1924 בעכו (בניינו, הזקוק לשיפוץ, נמצא בשוק במרכז העיר החדשה) וסיפורים כיצד הבריטים פיקחו על ייצור "חומרי הנפץ" של הגפרורים – על קיר המוזיאון.
מאולמות התצוגה עלינו במדרגות אל חצר קטנה בתוך תחומי גג החומה ובה גינת דשא מטופחת, עצים צעירים וספסלי עץ מיוחדים. פינה, שמזמינה את המבקר להתרווח ולשתות קפה קטן. בינתיים, אין מי שיגיש אותו.
תגידו, למה להרחיק עד עכו? אפשר לבקר במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. נדמה לי שאגף בעלי המלאכה במוזיאון הוותיק קצת נשכח על ידי ההנהלה ואילו בעכו – הכל חדש, מעניין והרבה יותר מגוון. ואם נוסעים לצפון – למה לוותר על אתר חדש?
פרטים באתר: http://www.ozarot.net או בטלפון 04-9911004