טובת הילד או טובת השופטת?

בבוקלאב שלנו החליטו לקרוא את הספר "טובת הילד" של איואן מקיואן , סופר בריטי ראוי, שכתב ספרים רבים המתאימים לקריאה. כתוב בהיר, נהיר וקריא, ואפילו לא ארוך במיוחד – 192 עמודים. אז מדוע החלטתי לפתוח דווקא בבתיה גור?

אני אוהב לקרוא את בתיה גור ז"ל ומעריך את כתיבתה. כמעט כל ספריה, העוסקים בבלש מיכאל אוחיון, נמצאים אצלי בארון הספרים וקראתי אותם פעם. כאשר נתקלתי באפס כסף בספרה "לא כך תיארתי לי" בארון המשומשים בספריה העירונית, לקחתי אותו מיד. קראתי בעניין את הספר ומצאתי שהגיבורה היא רופאה מיילדת בכירה בירושלים. הספר מתחיל בתאונת פח שקרתה לה והנהג הפוגע מתחיל איתה והיא מגלה בו עניין. בעלה במילואים ונראה שרומן מתפתח בין הנהג ובינה.

ספר שנעים לקרוא אותו

בינתיים היא בודקת במרפאתה בבית החולים נערה חרדית ממאה שערים, שבאה לבדיקות עם אמה. לנערה אין חזה ואין וסת וההורים דואגים. מבט ראשוני של הרופאה מראה ש…אין לה רחם. הבת שותקת והאם לוקחת אותה הביתה ומסרבת לבדיקות רפואיות ולטיפול רפואי כדי להציל את הנערה. כאן, לכאורה, מסתיים תפקידה של הרופאה, אבל היא מחליטה, בהתנדבות, לצאת בעצמה למאה שערים, לדירת הנערה והאם. היא מנסה לשכנע את האם ואת האב, שהבת תעבור טיפול.

אז כדי שלא אתעה בסיפוריה של בתיה גור, אני חוזר מיד אל איאן מקיואן . בספרו "טובת הילד", הוא עוסק באשה במשרה חשובה – שופטת בבית המשפט העליון לדיני משפחה, שצפוי לה קידום. בתחילת הספר מודיע לה בעלה שהוא חושק במישהי צעירה ממנה בשלושים שנה. היא מגרשת אותו מהבית.

אל השופטת – שלה ולבעלה אין ילדים – מגיע תיק של נער בן 17 ותשעה חודשים, חולה סרטן שזקוק לטיפול. ההורים והנער הם מעדת עדי יהווה, מסרבים. העדה מסרבת. השופטת מחליטה לצאת אל הנער לבקר אותו בבית החולים ואחר כך היא פוסקת, שעליו לקבל עירוי נגד רצונו ונגד החלטת העדה. החלטתה של השופטת תציל את חייו.

שימו לב – שני סיפורים במתווה דומה. המאמינים נגד טיפול רפואי מתקדם. הגיבורה מחליטה לצאת ולעשות מעשה.
בשני המקרים הגיבורה עומדת בפני קידום. בשני המקרים המשפחה של הגיבורה מסרבת.

בתיה גור נפטרה מסרטן ב-2005. הספר של איאן מקאיוואן the childrens act  פורסם באנגליה ב-2014. כלומר, לא בתיה גור גנבה את הרעיון מהסופר הבריטי. אולי ספרה פורסם גם באנגלית. אולי שניהם קבלו את הרעיון מאותו מחבר.

לעובדת היותה של השופטת חשוכת ילדים יש משמעות בסיפור וכך גם ליחסים המתפתחים ואינם מתפתחים בין האשה כבת 50 או ששים ובין הנער בן ה-18 יש חשיבות. עולה גם השאלה האקטואלית בארץ: מי סמך? מי נתן בידי השופטת את הסמכות להחליט בשאלת חיים ומוות של נער מתבגר. אלה דברים שצריך להחליט בעצמו כל מי שקורא את הספר. אין לי ספק שאיאן מקיואן  לא שאל את עצמו את השאלות האקטואליות בארץ.

 

"אל תנסה לעבוד עלי"

אשר היה סטאז'ר צעיר ומרים היתה עורכת דין מנוסה. לימים, הוא נהיה עורך דין והיא מונתה לשופטת. אשר נאלץ להופיע בפניה, בלחצו של לקוח. "כאשר עמדתי בפניה וניסיתי לעשות טריק של עורכי דין, היא נעצה בי מבט כאומרת: ' את הקונץ הזה אני לימדתי אותך. אל תנסה לעבוד עלי'" – סיפר אשר באחרונה. "ההופעה הזאת שלי היתה מאד מביכה. לא הוספתי להופיע בפניה".

 451 פוסטים 

הפוסט האחרון היה מספר 450 באתר שלי. ראוי לציון.