ארכיון תג: שואה

יאיר לפיד מול בנימין נתניהו

האמנם אנחנו עומדים לפני בחירות? הסקרים אומרים שכן, וקובעים שהמועמד הבכיר אחרי בנימין נתניהו הוא יאיר לפיד.

יאיר לפיד

כתבתי בעבר כי שניהם דומים ואנחנו, הבוחרים, מעדיפים את הדיוקן הזה:
אנחנו מוצאים דמיון בין לפיד לראש הממשלה: שניהם מופיעים מצויין בטלוויזיה, שניהם בעלי הופעה ותסרוקת מסודרת, שניהם מדברים בכותרות קליטוֹת (סאונדבייטס), שניהם מבטיחים הבטחות שאינם מתכוונים לקיים ושניהם לא מקפידים על אמירת אמת (וגם על כך יש הוכחות במחשב).
חיטטתי בגוגל ומצאתי מאמר של בן כספית במעריב ב-11/09/2016 ואצטט ממנו פיסקה:

בנימין נתניהו

"לפיד הבין, שכדי לנצח את ביבי צריך להיות ביבי.
"לפיד מציג, לשיטתו, גרסה משופרת של ביבי. מודל חדש, מדוגם, עם תוכנה מעודכנת וכל הגאדג'טים הנדרשים. הוא מאמץ ומחקה את כל הדברים הטובים (לכאורה) של ביבי, ומתנער מכל הדברים הפחות טובים. הוא פרזנטור מופלא, כמעט כמו ביבי, עם לוק דומה מאוד, כולל השיער הכסוף ואהבת המצלמה והמנטרות הפיזיות ואפילו הקריצה. הוא לא ה"אנטי ביבי", אלא ה"ניאו ביבי". הוא מנסה להסביר לנו, בדיוק כמו יצרניות הסלולר, שאין צורך לעבור למכשיר של חברה אחרת. אפשר להסתפק בשדרוג המכשיר הקיים".

ילדים מזכירים את השואה
יום השואה הבינלאומי היה השבוע. לנו, בישראל, אין בכך חידוש גדול. אבל ברמת השרון יש אנדרטה לילדים ניצולי השואה. היא נחבאת אל הכלים מאחורי סניף בנק פועלים ברח' המלכים, בואכה כיכר המשטרה, במתחם חורשת ילדי השואה.

נשאר פסל זיכרון

כמה ממושכי הכספומט מודעים לה?!
אם תרצו, תמצאו שהאנדרטה נמצאת כמטווחי קשת מבית הקפה רונית, שם ספונות נשות וינדזור העליזות רוכבות הג'יפים היוקרתיים. כתוב עליה "חייכם נוקמים את מותנו".
התמונה – באדיבות המושיע האקדמי – ldn.hamoshia.co.il

רמאי השעונים
ידיד שלי, רותם, קנה באמשטרדם שעון יוקרתי ויקר. כשקנה אותו, הסביר לו המוכר שהאחריות לשעון – בכל העולם. ידידי התפאר בשעונו המיוחד בפני כל רואהו. אפשר לראות מה השעה, אבל גם לקבל מיילים וגם להקלט הודעות וגם כל מיני פעולות של מחשב ואפילו למדוד את הדופק… אכן, מיוחד. אבל אחרי ארבעה חודשים בלבד, שבק השעון. ככה סתם.
מיהר ידידי אל חנות היבואן בתל אביב וביקש לתקן את שעונו. המוכרן הסתכל, בדק, שאל ושקל ואמר לבסוף: אנחנו אחראים רק לשעונים שקנו אצלנו, בתל אביב. מה שקנו בחו"ל – יתקנו בחו"ל.
ידידי טרח ושלח את שעונו עם חבר לאמשטרדם. אבל בעוד השעון משוטט, הוא קיבל עצה: חזור אל החנות בתל אביב. פשוט, רימו אותך.
מיהר לחנות היבואן בתל אביב ודרש לדבר עם המנהל. המוכר הציע את עזרתו, אבל ידידי השיב קצרות: כן, כבר "עזרו" לי כאן.
המנהל יצא, בדק את פרטי השעון ואמר: אני רואה שקנית אותו באמשטרדם. אנחנו נטפל בו. לקח והלך.
בסופו של דבר חזר ידידי לחנות בתל אביב וקיבל שעון חדש, מהודר, סגור בקופסה.
ככה רימו אותי – סיפר לי. חודשיים הייתי בלי השעון המפואר שעבד רק ארבעה חודשים.
היזהרו מרמאים.

הגדרה
נגמר לה הכסף לפני החודש.

מודעות פרסומת

מכתב גלוי לארז ביטון (מקוצר)

עירית אמינוף

ד"ר עירית אמינוף

קטעים ממכתב גלוי לחתן פרס ישראל, ארז ביטון. המכתב מקוצר ומי שירצה ימצא אותו במלואו בגוגל.


מאת ד
עירית אמינוף, עפולה 04-6593370
… מר ביטון, צר לי לאכזב אותך ולומר, כי כולנו למדנו את שירת ימי הביניים של תור הזהב בספרד, כולנו יודעים מי הם שלמה אבן גבירול, שמואל הנגיד יהודה הלוי, ואבן כלפון ואחרים רבים, אנו מכירים את יהודה אלחריזי ובני דורו, כולנו למדנו על גירוש ספרד. חשוב להדגיש שהיו גם גירושים רבים אחרים, שאודותם לא המלצת ללמד, על גירוש אנגליה ידעת? על הגירושים ברוסיה הלבנה בעת המהפכה הבולשביקית, שמעת? על גירוש היהודים מקזחסטן, שמעת? המפורסם שבהם הוא ללא ספק גירוש ספרד ואין אחד מאיתנו שלא למד זאת. [אתה ואני קרובים מאוד בגיל, לכן כנראה גם אתה למדת את כל אלה].
…ודווקא את מעפילי הספינה אגוז אנו כן זוכרים ומזכירים, הלוואי שהיינו זוכרים ומזכירים כך את מעפילי הספינות מאירופה אשר טבעו וטובעו על ידי צוללות גרמניות, רוסיות ועל ידי הבריטים במהלך המלחמה, לפניה ואחריה.
…אבל לא על קיפוח, ולא על תלונות שווא, ולא על ניכור בין אשכנזים למזרחים, שכבר מזמן התפוגג בארצנו, אני כותבת אליך – אלא על השימוש שלך בשתי מילים שהרעימו אותי במיוחד.
…הרחקת לכת מר ביטון, בשימוש שלך במילה שואה. שואה היא לא עוד מילה שאפשר להשתמש בה על כל צעד ושעל. טרם היתה תופעה בהיסטוריה של המין האנושי כמו השואה, אז אתה, ארז ביטון, משווה אותה לתופעות יומיומיות שגרתיות ובנליות בארצנו? היכן הבושה?
אתה מכנה את עצמך ניצול שואה… האם יש לך זכות לומר על עצמך שאתה ניצול שואה? אתה מבין את פשר המילה? אתה יורד לעומקה? בוא ואספר לך על קצה הזרת, מהי שואה.

ארז ביטון

ארז ביטון

שואה היא שסבא וסבתא רבא שלי, הי"ד, ילידי 1860 במרכז פולין, נשלחו אל תאי הגזים של מחנה המוות סוביבור בהיותם בני 83. בסוביבור טרם הצליחו להחדיר בשלב זה את הגז "ציקלון ב" על כן השתמשו בגז מן האגזוסט של מנועי הטנקים הגרמניים. כך נחנקו למוות נורא בתאי גזים מצחינים, סבא וסבתא רבא שלי על בניהם, נכדיהם, ניניהם ומשפחתם העניפה וכל יתר בני עירם הקטנה.
שואה זה שסבתי מרוסיה הלבנה, הי"ד, נורתה עירומה אל הבורות, יחד עם עוד עשרות ומאות נשים צעירות וזקנות, כשהיא מחזיקה בנכדה הפעוט [בן דודתי] על ידיה. שואה זה שסבי הי"ד נשרף בחיים יחד עם כל הגברים הצעירים והמבוגרים שבעיר, בבית הכנסת אשר הוקף והוצת, בהיכנס הנאצים לביילורוסיה ביוני 1941.
שואה זה שדודתי ובעלה, הי"ד, אשר הצטרפו לפרטיזנים ביערות וילייקה ברוסיה הלבנה, נרצחו-נטבחו על ידי הנאצים, או הפרטיזנים, או הרעב והקיפאון, ובנם הפעוט אשר הופקד אצל סבתו [סבתי] למשמרת – נורה יחד עם סבתי אל הבורות.
…ואתה מעז לקרוא לעצמך ניצול שואה? !
אתה חושב שהמסעות של בני הנוער לפולין [אני מתנגדת להם בכל צורה ואופן] דומים למסע שורשים? אתה משווה אותם למסעות טיול והכרת שורשים לספרד ולמרוקו?! צריך תעוזה לשם השוואה כזו, תעוזה וגם חוצפה, הייתי אומרת. מאחר שהתוודעתי אל אישיותך בשנים האחרונות, אני יודעת שצלחה דרכך ולמדת במוסדות טובים [שהאשכנזים הנוראים הקימו בעמל רב] – איך בחור עם היגיון כשלך אומר דברים כאלה? האם המטרה מקדשת את כל האמצעים? ארז ביטון!
…אני אשכנזייה מכל כיוון אפשרי, אבל ילדיי כבר לא אשכנזים טהורים, ונכדיי כבר בטח לא, הם תערובת נפלאה של בני הארץ הזו.
לא הכול מותר וצריך להגיד.

בשוליים

  1. במדורו בידיעות אחרונות מיום ששי, כתב נחום ברנע על מירי רגב "שרת הבורות והספורט". ידיעות אחרונות אינו מעלה את הטור לאינטרנט.
    2. להסתדרות היו שני מזכירים חזקים – עמיר פרץ ועופר עיני. האחד התלונן והתבכיין וניהל מאבקים בכל תקופת כהונתו. השני ניהל מאבקים ומשאים ומתנים, אבל לא נשמע מקטר. האחד יליד מרוקו, השני יליד עירק.

שואה שלנו ושואה שלהם

אילו עברתי בחנות ספרים וראיתי בחלון הראווה ספר בשם נעלמים, לא הייתי שם לב. ואם מחברת הספר היא קים אקלין – שם לא ידוע לי – הייתי עובר מיד אל הספר החדש של עמוס עוז. אבל הספר נעלמים נקבע לדיון בבוק קלאב, אז לקחתי וקראתי.

תמונה

מן המוזיאון בקמבודיה

קראתי סיפור אהבה יפה של קנדית בת 16 מקוויבק לסטודנט מקמבודיה שלומד בארצה ומנגן בצ'פאי קמבודי במועדוני לילה. סטודנט גולה, שאיננו יכול לחזור לארצו, כי גבולותיה סגורים ופול פוט עוסק שם ברצח עמו בשיטות זוועה.

הספר התחיל כרומן והמחבר הוביל אותי לאט לאט מאהבה עזה של כמעט-ילדה לכך שהיא נוסעת לחפש את אהובה שחזר לארצו אחרי שפול פוט הודח משלטון האימים, אבל הדיקטטורה נמשכת וגיבורת סיפורנו מוצאת את עצמה נתקלת באימי המשטר הקמבודי ולבסוף מוצאת גם את גולגלתו של אהובה במעמקי נהר בצפון המדינה. סיפור, שהופך מצמרר יותר ויותר אבל זה לא מנע ממני להמשיך עם המחברת עד תום המסע.

הדיון בבוק קלאב התקיים בשבוע שעבר, שבו היה יום השואה וכך, אולי בלי כוונה, הביא אותנו לשאלות עמוקות יותר: השואה שלנו והשואה שלהם. אותנו ניסו להשמיד הגרמנים, האוסטרים, האוקראינים, הפולנים ואחרים. אותם רצח באכזריות מזוויעה מנהיג עמם – פול פוט.

השם, שקראתי עליו בעמודי חדשות העולם והיה מרוחק ממני, נתגלה כמישהו דומה למפלצת הנאצית.

אחת המשתתפות בבוק קלאב היתה בקמבודיה וביקרה במוזיאון האסון המקומי. "מוזיאון עלוב, רמה נמוכה ובו תמונות. אבל יכולתי לקחת תמונות משם ולשלב אותן ביד ושם. אותן תמונות".

מישהי אחרת חזרה מטיול בארץ שואה אחרת – ארמניה. שם האוייב, שעשה בחריצות את מלאכת ההשמדה, היו הטורקים. אלה, הקרובים כל כך, שאפילו משה שרת שירת בצבאם ויש לנו חשבון מרמרה איתם.

השואה, מסתבר, מאד מאד דומה ואין צורך להרחיק עד קמבודיה או ארמניה כדי לראות את הדוגמאות. בירושלים יש מוזיאון ארמני, המציג את שואתם לא הרחק מיד ושם, שמציג את שואתנו.

בעת הדיון בספר "נעלמים" תהינו אם זה רומן שכתבה מומחית להיסטוריה של המזרח הרחוק או אוטוביוגרפיה של מחברת קנדית. בסוף הספר מצאתי כמה עמודי תודות גדושים שמות ואתרים, שמהם שאבה המחברת את ידיעותיה. האשה, שתיארה בפרטי פרטים את ידידותה עם קמבודים שעזרו לגיבורת הסיפור למצוא את אהובה הנרצח, לא הודתה ברשימותיה כמעט לאף קמבודי. התודות היו למכוני מחקר… כלומר, קראתי בעניין רב רומן מגוייס.

 ועל אף המסקנה הזאת, הספר ראוי לקריאה. גם למדתי מעט על אסונו של עם רחוק והוא עורר מחשבות על שואה שלנו ושואה שלהם.

תערוכה אקטואלית
עברתי ליד מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב וראיתי שלטי ענק לתערוכה המתקיימת שם:

"יש אליפות!"
"מאה שנות כדורגל בישראל".

מתאים בדיוק למשחקי מכבי פתח תקוה והפועל רמת גן נגד בני לוד.