ארכיון תג: רימונים

העיקר – תבחרו נכון

בעתונות, ברדיו ועיקר בטלוויזיה – מרחפות שמועות שהבחירות בפתח. ראש הממשלה צריך להחליט על המועד והוכחה לך או החלטה – עדיין אין.

יצחק בן אהרון מפלגת העבודה
צילום: ראובן קסטרו

בינתיים, חברי כנסת פעילים מאד, מפריחים כותרות, מדברים ומציעים הצעות חוק מזדמנות. הם מזייפים תשומת לב, ואנחנו, עדר שוטים, מאמינים להם. בינתיים, קבלתי מגדעון נח את ההגדרה הבאה: נורמטיבי – אדם שמאחוריו קופת שרצים. קיבל את המשפט ישראל זכאי והזכיר לי את אמרתו של רבי שמעון בן יהוצדק בגמרא: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שמא תזוח דעתו עליו".
הרי ברור שאין מתכוונים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, דוד ביטן, חיים כ"ץ ואחרים…
מיד קופצים המסנגרים ואומרים שמדובר באנשים זכאים, שכלל לא הועמדו לדין. אבל האם איש ציבור זכאי אם לא הוגש נגדו כתב אישום? לדעתי, זה לא זה לא אומר שהאיש נקי. לאיש ציבור צריכה להיות גם חפות מוסרית. ובכלל, אני מעדיף דברי אמת. ואני גם יודע למה שקרנים מצליחים. כי מאמינים להם.
אם אנחנו באמת עומדים לפני בחירות, כדאי להיזכר בדבריו בעת המהפך של מזכיר ההסתדרות לשעבר, יצחק בן אהרון: "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם".

 וולטר – פוסט הבחירות בפתח 

וולטייר אמר לפני 400 שנה וזה מתאים גם היום

נזכרתי בדבריו של הפילוסוף הצרפתי וולטייר (1778-1694) והם טובים גם לקראת הבחירות אצלנו:
הפוליטיקה היא האמצעי של אנשי חסרי עקרונות לשלוט באנשים חסרי זיכרון. בחיים קיימים שני טיפוסי גנבים:
1. הגנב הפשוט: זה שגונב לך את כספך, את שעונך, את ארנקך וכו'.
2. הגנב הפוליטי: זה שגונב לך את עתידך, את חלומותיך, את ידיעותיך, את משכורתך, את בריאותך, את כוחותיך, את החינוך שלך, את החיוך שלך וכו'.
ההבדל הגדול בין שני סוגי הגנבים הללו הוא, שהגנב הפשוט הוא שבוחר אותך כדי לגנוב את רכושך, בעוד שהגנב הפוליטי, אתה הוא שבוחר אותו, כדי שישדוד אותך.
הבדל נוסף וחשוב מאד, הוא בכך שהגנב הפשוט נרדף על ידי המשטרה, בעוד שהגנב הפוליטי מוגן ברוב המקרים על ידי ליווי משטרתי.
חשוב, אפוא, היטב לפני שאתה בוחר בגנב שלך.

לאכול את קליפת הרימון
 בחנות הירקות שלי הציבו על המדף הראשון את הרימונים אדומי הלחיים. הסתכלתי, קניתי ונזכרתי בסיפור ששמעתי לאחרונה מאשה מבוגרת, שהגיעה לארץ כילדה עם הוריה מפולין.
ההורים, שרצו מאד בטובתה של ילדתם, שמעו שבארץ ישראל, רימון הוא פרי בריא. הם קנו רימונים, קילפו אותם והשליכו את הגרעינים. הרי, גרעיני פירות, לא אוכלים. כך, הכריחו את הילדה לאכול את הקליפות של הרימון. את זה היא לא יכולה לשכוח…
באחרונה שמעתי פרסומת שמיץ רימונים טוב לבריאות. אמרו שם שמחקרים מגלים כי צריכה בכל יום של מיץ שמקורו ברימונים מפחיתה בדם את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ותורמת להפחתת לחץ דם גבוה, לשיפור הזרימה של הדם אל הלב. שכחו לומר שם, שמיץ רימונים עלול לגרום לעצירוּת.

טעות לעולם חוזרת
ואם בענייני בריאות אני עוסק, יזכור עם ישראל שאני מודה בטעותי.

מודעות פרסומת

תיאטרון: איוב שהשטן לא הצליח להכריעו

את המלה אינקובטור הכרתי כאשר לאבי ז"ל היה לול גדול. בלול הוא התקין מדגרה (אינקובטור). זה היה גוף גדול מפח, שבצדדיו יריעות ברזנט קצרות ובמרכזו עמדה פתיליה קטנה. מסביבה, הוא ואמי ז"ל פיזרו ביצים מופרות. הרבה ביצים, שלא היה להם מספיק דוגרות בשבילם.
כעבור זמן מה (הייתי ילד ואינני יודע פרטים) בקעו הרבה אפרוחים מתוך האינקובטור והתחילו להתרוצץ בלול וכך היתה פרנסה.

ששון גבאי וקרן הדר. מעולים.

במשך שנים רבות לא התעניינתי באינקובטורים והיום, בעקבות עיון בוויקיפדיה, אני יודע שיש אינקובטורים לפגים בבתי חולים ומכשירים דומים לבעלי חיים, שטעונים טיפוח.
נזקקתי למונח הזה, כשגיליתי לפני כשבוע את תיאטרון האינקובטור. הוא מופיע בירושלים, בבית מזיא בירושלים ובצוותא בתל אביב.  כאשר שמעתי על "איוב", שששון גבאי מופיע בו בתפקיד הראשי – הלכתי. ראיתי ולא הצטערתי על הנסיון.
הבמאי יוסי יזרעאלי לקח את הספר התנ"כי המפורסם, שהוא הפילוסופי ביותר בין הספרים. הוא עיבד את הספר למחזה, כשהוא משאיר את הטקסט המקראי המקורי תוך קיצורים והשאיר את התפקידים כמות שהם: אריק עשת, מנהל התיאטרון בתפקיד אלוהים, לידו השטן עמית אולמן, שלושת ידידיו של איוב (עומר הברון,יוסף אלבלק ואייל נחמיאס) וכן צ'לן (יוסי גוטליב) שמנגן את המנגינה שכתב במיוחד המלחין יוסף ברדנשווילי. מנגינה לא קלה, שנונת השראה למשחק על הבמה. איתו שרה, כמעט ללא מלים, הזמרת המצויינת קרן הדר. כאן היא אשתו של איוב, שבספר כמעט אין לה מלים. ובתפקיד הראשי, כאמור, ששון גבאי.
אם היתה לי חוויה מהצגה מיוחדת זו – הרי היא קודם כל תוצאת משחקו המעולה של גבאי. האיש שהצליח "ליצור" איוב נהדר. הגיבור התנכי, שהיה עשיר ומאושר ואיבד את צאנו ובקרו ואת ילדיו, כי אלוהים נענה לבקשת השטן ואחר כך גם לקה בשחין לעורו. וכל זה לא הניע אותו לבגוד בבורא עולם. הוא נשאר אדם מאמין. בביצוע מושלם של הספר התנ"כי חוזר איוב המאמין להיות עשיר ומאושר.
אבל לא לקרוא מחדש את איוב באתי, אלא לראות את המחזה. תיאטרון פרינג' שכיח בארץ ואינני מבאיו. האינקובטור היה מיוחד בשבילי.
אני יודע שזאת לא הצגה קלה. לא הצגה לועדי עובדים. הצגה, שדורשת ריכוז והשקעה של הצופים. לדעתי – כדאי.
רימונים ללא גרעינים 
בחנות הירקות שלי הציבו על המדף הראשון את הרימונים אדומי הלחיים. הסתכלתי, קניתי ונזכרתי בסיפור ששמעתי לאחרונה מאשה מבוגרת, שהגיעה לארץ כילדה עם הוריה מפולין. ההורים, שרצו מאד בטובתה של ילדתם, שמעו שרימון הוא פרי בריא. הם קנו רימונים, קילפו אותם והשליכו את הגרעינים. הרי, גרעיני פירות, לא אוכלים. כך, הכריחו את הילדה לאכול את הקליפות של הרימון. את זה היא לא יכולה לשכוח…

שיחה בטלפון
מוקדנית: "תרשום לי מכתב"…
– אין "תרשום". צריך להגיד "תכתוב".
מוקדנית: אז איך יש "מכתב רשום"?