ארכיון תג: קטאר

עץ מיוחד אחד

בשכונה שלנו יש גן ציבורי ושטחים גדולים ממנו היו רק חול בין עצים. לפתע, התעשתה המועצה ופועלים עבדו והכשירו את הקרקע, הניחו צינורות ולבסוף כיסו את הקרקע בדשא. בפינת הגן שתלו שורות של שתילים ומישהו בא וגנב כמה מן השתילים עם שורשיהם. כששאלתי את גנני המועצה, אמרו לי, קצת בהרמת ידיים: "אנחנו יודעים מי הגנב, אבל"…
כעבור כמה ימים שתלו עוד עצים בערוגה הגדולה ואחר כך קבעו שלטים לעצים ואני הופתעתי לראות פיג'ויה בין העצים. היה לנו עץ, יותר נכון, שיח, פיג'ויה בפינת החצר ומעודי לא טעמתי מפריו. היום אומרים לי שהפרי מאד טעים. אז התחלתי להיזכר.

פיג'ויה בגינה מזכיר את הפיג'ויה בבית

אבי, יוסף קרצ'מר ז"ל, עלה לארץ כחלוץ וכך גם אמי. הם התחתנו בארץ וקנו מגרש מחוץ לרמת גן. אבא רצה להיות חקלאי בארץ הבחירה, אבל עבד כל חייו בבית חרושת עלית. אבל הוא היה מנוי על העתון "השדה". קשר ארכאי לחקלאות, שבה לא עסק. בחצר שלנו נטע עצים שונים: תפוז וושינגטון, שנתן פרי עסיסי ומתוק כשבועיים לפני שהופיעו התפוזים הירוקים בחנויות, שזיפים, תאנים (שאותם לא אהבתי), עצי זית גדלו לתפארת וגם שני עצי אבוקדו. אבא לא ידע איך אוכלים את הדבר הזה ונתן את שני העצים במתנה לבעל החמורים, שהביא את חומרי הבניין לבית. במקומם נטע שני עצי רימון ואנחנו אכלנו מפריים במשך שנים רבות. עץ תות גדל בתוך לול התרנגולות ואנחנו, תלמידי בית הספר היסודי, היינו מטפסים על העץ כדי לאכול את הפרי (ולהתלכלך…)
בגינה שלנו היה גם עץ אנונה עם פרי לבן מתוק וחרצנים שחורים חלקים. איש לא הכיר את הפרי הזה, שהיום נפוץ בכל חנויות הפרי.
בפינת החצר נטע עץ פיג'ויה, כדי להשלים את הגן המיוחד. העץ לא התפתח ואנחנו לא התפתינו לטעום. אולי הפסדנו. ועכשיו, ראיתי שהגננים שתלו גם את הפיג'ויה בגינה הציבורית, עם שלט מתאים.
ספר לא ראוי
לא השתתפתי בפגישת הבוקלאב האחרונה, שבו נידון הספר "אישה מעבר לים" מאת שרית ישי לוי. עכשיו, ראיתי שהספר מופיע ברשימת רבי המכר. כששאלתי את המשתתפות "איך הספר?", קבלתי תשובה מאד לא מחמיאה.
אני כותב זאת בתגובה למקום הגבוה ש"אישה מעבר לים"  נמצא ברשימת רבי המכר.

אמירה
בעל לאשתו: "אני מאחל לך שלא תהיי אלמנה"…

חמאס לא עובדת בחינם
לפני כחמש שנים כתבתי פוסט "מי מפעיל את החמאס" והערתי על כך שקטאר היא המממנת. היום מחכים בעזה למשלוח כסף נוסף מקטאר. כדאי להיזכר.

מי מפעיל את החמאס

לפני פחות מחודש, ב-26 ביולי, כתבתי פוסט לא רק מנהרות כאשר לא התייחסו כלל לקטאר, והערתי שהיא מממנת החמאס. לפיכך, הסקתי שהחמאס הינם "שכירי חרב" שמופעלים מבחוץ.
היום פורסם מפי בכיר בפתח, שקטאר דרשה מחאלד משעל לא להסכים למתווה המצרי במו"מ עם ישראל. אם יסכים – יגורש מקטאר, אמר אותו בכיר.
כן, החמאס הם שכירי חרב.

לא מפעיל. מופעל

לא מפעיל. מופעל

לא רק מנהרות

עיני כל נשואות לעזה. שם מתנהלת מלחמה ועיקרה – המנהרות. אלה מהוות איום קיומי על היישובים בדרום והממשלה מצהירה, שמטרת המבצע להשיג רגיעה לטווח ארוך. כמה ארוך – לא אומרים, וכנראה גם לא יודעים, כי המשא ומתן עדיין לא מתקיים ולא ברור בינתיים אם יש מי לנהל מו"מ, כי חמאס מפגין התנהגות נוקשה ביותר ועדיין לא מוסכם מי ינהל את המו"מ. אבל לכל הפרשנים ברור, שהמנהרות הן מוקד עיקרי של הדיון וכמובן דרישה ישראלית לפירוז הרצועה. מה יקבלו החמאס בתמורה – את זה נדע בסיומו של המו"מ.
אני יכול לצטט את השר יובל שטייניץ: "אם אנחנו רוצים, שהמבצע יתחיל פתרון ארוך טווח וישים סוף לסבל האזרחי בשני הצדדים… לראשונה שמנו על השולחן את המטרה של טיפול יסודי באמצעות פירוז עזה".
שמעתי פרשנים רבים, שחוזרים כולם על כך שאסור להשאיר לחמאס אף מנהרה. כל אחד יסכים לדרישה זו. חשוב לישראל לצאת מנצחת במלחמה הזאת וכל "הסכם" אינו שווה את הנייר, שעליו הוא כתוב. כדי לשמור על כיבוד הסכמים צריך כוח ויכולת להגיב מיד ובעוצמה על כל הפרה. עד כאן הכל מובן ומוסכם על הכל. אבל דרישה זו איננה מספקת.

מצד אחד זורם גז ומצד שני - כסף

מצד אחד זורם גז ומצד שני – כסף

התעניינתי ושאלתי ידידים מה, לדעתם, המניע של החמאס בכניסתו למלחמה. התשובות שקבלתי היו: "הם משוגעים" או "הם פנאטים". זה לא הסבר שמניח את דעתי, כי ראשי החמאס, המסתתרים בבונקרים מבוצרים, אינם משוגעים. הם שולחים את הפנאטים להילחם ולהתאבד. הם עצמם אנשים בעלי שיקול. חיפשתי תשובה עד שקראתי מאמרים של דורון פסקין בכלכליסט ואחר כך של אהרון רוזן בגלובס. שניהם תיארו את תמונת המצב במזרח התיכון המשתולל והצביעו על מעורבותה הרבה של נסיכות הנפט הקטנה והעשירה, קטאר, במימון תנועות ג'יהאדיסטיות כמו דעא"ש והחמאס. הם הזכירו, כי קטאר היא שהקימה ומממנת את מערכת התעמולה המרכזית למען האחים המוסלמים, "אל-ג'זירה". קטאר, מדינה עתירת ממון, מוציאה הון עתק על מלחמה למען האיסלם הקיצוני, נגד האיסלם המתון ונגד כל גורם מערבי שהוא. היא המממנת הגדולה של האחים המוסלמים והיריבה הגדולה של מצרים במזרח התיכון.
כאן נפל לי האסימון. אויבינו הגדולים, החמאס, אינם גוף עצמאי שיש לו מדיניות עצמאית. הם שכירי חרב של קטאר. הם נלחמים בנו, ה"כופרים", שאיננו חלק מן העולם שקטאר מקדשת. כלומר, הסכם שיביא לסגירת מנהרות לא יביא לסגירת צינורות הכסף מקטאר. מסקנה, עלינו להתכונן למלחמה הבאה.
מי שמנהל מו"מ עם חמאס (באמצעות מצרים, טורקיה, קטאר או ארצות הברית) צריך לקחת בחשבון שאנחנו נלחמים בשכירי החרב. לא בשולחיהם.

בנק מפגר
כשפתחתי את תיבת הדואר הופתעתי. מצאתי מכתב מבנק דיסקונט ובו כל הפרטים נכונים: הוא מופנה אל גברת עליזה פרידמן, הכתובת נכונה וגם מספר החשבון מדוייק. אבל מה? עליזה פרידמן נפטרה לפני 24 שנים וגם חשבונה בבנק נסגר אז.