ארכיון תג: צילום עתונות

עדות מקומית 2017 – הזדמנות אחרונה

תערוכת הצילומים השנתית ה-17, עדות מקומית, מתקיימת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל (מוז"א) והיא מעניינת יותר מאשר זו של השנה שעברה. נותר רק זמן קצר שבו אפשר עדיין לראות את התערוכה שפתוחה רק עד ה-20 בחודש. כלומר, עוד עשרה ימים.
משה רונן מאיגוד העיתונאים ערך במקום סיור עם אוצרת התערוכה, ורדי כהנא, וניתנה הזדמנות לראות קצת יותר ממה שהצלחנו לראות כשהיינו בביקור קודם, ללא הסברים בעל פה. בכל זאת כדאי לבקר בתערוכה ולראותן.
אוֹצר התערוכה המקורי היה פרופ' מיכה קירשנר, צלם אמן, שנפטר באחרונה. כהנא, שהייתה אסיסטנטית שלו ותלמידתו, אצרה את התערוכה השנה, בפעם השלישית.

מקום ראשון: נעם מוסקוביץ, הפריצה לבית הכנסת בעמונה

באולם הראשון, בקומת הקרקע, תלויות 20 תמונות של קירשנר, כמחווה לו ועוד תמונות שער וצילומים ממגזין מוניטין, שהוא היה צלמו הראשון. אדם ברוך היה עורך המגזין ופתח את הדרך לצילום הדעתני של קירשנר – האמן מוסיף לתמונת המצולם עוד אמירה והופך אותה למעניינת הרבה יותר. מעניין מאד לראות את התמונות האלה, שבהן מובעות דעתו האישית של האמן-המצלם והנסיבות הייחודיות של כל מצולם – איש ציבור או אדם פרטי. מיוחד ושווה ביקור.
בתערוכה משתתפים צלמים מקצועיים או חובבים רציניים, שהשתתפו כבר בתערוכות אחרות. התקיימו שלושה חודשי שיפוט על ידי תשעה השופטים, אנשי מקצוע, שבחנו אלפי צילומים, מבלי לדעת מי צילם מה. לעתים, מגיעים שני צילומים מאותו אירוע באותו אתר. שינויים קלים של זווית הראיה עושה את כול ההבדל.
"כל צילום, ובמיוחד צילום עיתונאי, הוא אלמנט של מזל", אומר צלם העיתונות עתיר הניסיון, זיו קורן. הוא מספר, שתמונת הסלפי המפורסמת שצילם, של ח"כ אורן חזן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נעשתה אולי באקראי. זיו, שהיה בנמל התעופה בעת קבלת הפנים, לא ראה משהו מיוחד בתמונה הזאת. הוא שלח את התמונות ומיהר לנסוע לאירועים אחרים. רק אחרי שהתמונה זכתה לפרסום העולמי, הבין את גודל האירוע.
לקורן יש בתערוכה סידרת תמונות מרשימה של פריצה דרמטית של אנשי הימ"ר לביתו של חשוד כמחבל, המגוללת את השתלשלות האירועים: מחדירת השוטרים ועד למעצר האיש, כאשר אשתו צופה במחזה. סידרה יוצאת מן הכלל.
לשאלותינו הבהיר הצלם, שמצלם כבר כעשר שנים את פעולותיו של הימ"ר, ש"הפריצה לבית נעשית תמיד בצורה מכובדת ובמטרה לשמור על האסטתיקה. לפעמים, אפילו מוציאים את הילדים החוצה מן הדירה. האירוע עצמו עשוי להימשך שלוש דקות בלבד ואני רוצה להנציח אותן ולצלם את הדבר האמיתי," הוא אמר.
כהנא הציגה את צילום השנה, שמייצג את התערוכה: פריצה לבית כנסת בעמונה. התמונה, שנבחרה על ידי חבר השופטים, מציגה לא רק צילום, אלא גם אמירה. "תנועת ההתנחלות (שני מתנחלים) מול המדינה (שני אנשי ביטחון). שני הצדדים גייסו את הציבור (והצלמים) לצידם", היא הסבירה.
ליד התמונה והסידרה שמלווה את פינוי עמונה רואים, שהפינוי נעשה תוך משא ומתן טעון וממושך בין השוטרים, שלא נשאו נשק, לבין המתנחלים המתנגדים.
עשרה ימים לפני כן, התקיים הפינוי של כפר הבדווים אום חיראן. כאן לא הורשו צלמים להיכנס. האזור כולו נסגר ולא התקיים כל משא ומתן לפני שבאו השוטרים לפנותם באמצע הלילה. עשרות מכוניות עם שוטרים לבושי חגור ומצוידים במגנים ובכלי נשק. כאן היו שני הרוגים. היו צלמים, שהגיעו למקום לפני פריצת המשטרה, והם תיעדו את הנעשה. שתי הסדרות נמצאות בתערוכה זו ליד זו. מעניין להשוות את שני הפינויים. התמונות מדברות בעד עצמן.
ויש עוד הרבה תצלומים, שקצרה היריעה מלסקר אותם.

סיפורו של טיפ
ישראלי  ביקר ביפן וביקש לתת טיפ למלצר בבית המלון.
נער המזוודות: "אסור לנו לקבל טיפ".
התייר: "אבל אין כאן אף אחד. איש אינו רואה".
נער המזוודות: "כן, אבל אני פה".

מודעות פרסומת

עדות של אמת

אני בא בכל שנה לתערוכת הצילומים "עדות מקומית" באופן לא אובייקטיבי לחלוטין. כעתונאי בעברי בעתונות המודפסת, עיני רגישה קצת יותר מן הצופה הממוצע לתמונות שמראות את המציאות. אומרת את הדברים טוב יותר אוצרת התערוכה, מורן שוב, בדברי הפתיחה: "כשצלם מראה לנו תמונה שהוא צילם, הוא אומר: 'הייתי שם כשזה קרה… מה שאתם רואים בתמונה זה מה שקרה לנגד עיני'" והיא מוסיפה: "להיות צלם זו שליחות. שליחות אזרחית". זו בדיוק ההגדרה של התקשורת כשהיא ממלאת את תפקידה הציבורי.

אורי שדה צילם בהפגנת המחאה של עולי אתיופיה

אורי שדה צילם בהפגנת המחאה של עולי אתיופיה

התערוכה, כמו הצילומים, איננה "אובייקטיבית". הצלם בוחר לצלם קטע מן המציאות. הוא ממסגר את מה שנראה לו חשוב או מושך או מעניין. שופטי התערוכה בחרו 200 צילומים מתוך 6500, שנבחנו בעילום שם על-ידי חבר השופטים. גם הם הביעו את דעתם על האיכות המקצועית אך גם על התוכן של התמונות. והתוכן, אכן מרשים.
התמונות מספרות סיפורים והסיפורים מעוררים עניין, מאתגרים ומעוררים למחשבה. לפעמים הם קשים ולפעמים מרגיזים. צריך להתייחס אליהם ברצינות. להביט, לראות ולהתבונן. אם הצלם בשטח מקבל אחריות על מה שהוא מצלם, גם הצופים צריכים לקחת אחריות. תמונות, שמעבר להנצחת הרגע, הן מדברות.
זיו קורן, צלם עתונות מעולה, אולי הטוב ביותר היום, מציג תמונה של התינוקת רימאן בת ששה שבועות מעזה, שעברה ניתוח לב פתוח בבית החולים שניידר. הפעוטה הזעירה תופסת חלק קטן ממרכז המיטה הגדולה כשמזרועותיה הקטנות נשלחים צינורות והיא מחוברת למוניטור.
עמית שעל מ"כלכליסט", שזכה במקום ראשון בסדרות, בילה חודשיים במחיצת דיירי מאהל התקווה בתל אביב לקראת פינויים. בין התמונות: כלב בחזית האוהל ואיש מאחור, נחבא באוהל המאולתר.  במרחק שתי תמונות– זוג מתנשק באוהל העלוב ולידה תמונת זוג נוסף – היא בוכה על כתפיו. האם רצה הצלם ליצור משוואה בין האדם והכלב, כשהמשוואה לטובת בעל החיים?
סמוך לכאן מציג רוני רומן רוזנברג צילום חלוקת אוכל לפליטים. בתמונה הסמוכה מראה יהונתן שאול, "מעריב", את השמנים והשבעים עושים מנגל והם עומדים זחוחים ובידיהם צלחות חד פעמיות מלאות בשר.
יעקב נחומי מאתר "בחדרי חרדים" מביא תמונות מתחום שאיננו מכירים ובכך הוא מאפשר התבוננות בהווי של שכונות החרדים. התמונה הראשונה בסידרה: מתנדב זק"א צעיר שוכב בתוך קבר, שהוצאה ממנו גופת אלמוני. השכיבה בקבר, לא תאמינו, סגולה לאריכות ימים. במרחק תמונות אחדות התקהלות של חרדים סביב גופתו של הרבי מויז'ניץ. תמונה מרשימה מעולם שאיננו יכולים לחדור אליו.
עולם אחר מראה עטא עוויסת, צלם של ידיעות אחרונות: סידרת ילדים בכפר סילואן משחקים ב"מסתערבים".
סיפור עירוני מביא הצלם איליאן מרשק. יום אחד ראה מבעד לחלונו שצינור מים עירוני גדול התפוצץ והזרם העז ניתז לגובה. איליאן שלף את המסרטה לצלם ולפתע הופיע איש צעיר והחל לרקוד על המדרכה באור השמש העזה – מתחת לזרם המים ולידו. במשך דקות אחדות רקד הצעיר וצולם בלי ידיעתו. מרשק העלה את הסרטון לרשת ובתוך כמה ימים גילה  כי הרוקד הינו שכן באותו רחוב.
בניגוד לתערוכה בשנה שעברה, צה"ל איננו מככב בתערוכה הנוכחית. אשתקד הראו בתמונות רבות את החיילים בעימותיהם עם פלשתינאים והתמונות לא החמיאו לכוחותינו. בתערוכת השנה כמעט לא נראו חיילי צה"ל והאלימות הובאה מן העולם הרחב על ידי צלמים זרים. כמו לאשר את דברי אוצרת התערוכה, שאיננו רואים מציאות אובייקטיבית – הצלם בוחר את קטע המציאות שהוא רוצה לתעד ואוצר התערוכה בוחר את התמונות ואת המציאות שהוא רוצה לשקף.
לי, כחובב סיפורים (אמיתיים) – זאת חוויה מיוחדת.
התערוכה פתוחה במוזיאון ארץ ישראל עד ה-19 בינואר.

אתר חדש לחדשות וסיפורים
אתר יו-פוסט נולד בשם "סקופ" ולא החזיק מעמד כלכלית. לפני סגירה נרכש ע"י חברה אינטרנטית שבעליה מאמינים בחשיבות האתר והם חידשו את פעילותו.
לגלוש ולראות   www.youpost.co.il