ארכיון תג: פנסיה

יש שוויון זכויות?

מכנסי "מרבה רגליים" לנשים ו"מכנסי זלמן" לגברים

אני מאמין בשוויון זכויות של גברים ונשים. אני בטוח שנשים יכולות להיות מנהלות מצויינות ואם נכנסים למשרד וליד השולחן יושבת אשה צעירה ונאה, זאת יכולה להיות המנהלת עצמה ולא המזכירה. כך הרהרתי ביני לביני, כשישבתי בבית הקפה, כרגיל, במוזיאון תל אביב. ישבתי ובהיתי ביורדים והעולים במדרגות הנעות. רבים מהם הגיעו בזוגות ושמתי לב, שחלק ניכר מן הגברים באו במכנסיים קצרים, שמגיעים עד הברכיים ומטה. פעם קראנו להם "מכנסי זלמן" והופיעו בהם, בעיקר, תיירים מאמריקה. היום הם באופנה.
אבל כשירדו הזוגות במדרגות הנעות, שמתי לב שרבות לובשות מכנסי טייטס הדוקים. מכנסיים מאד נאים לנשים צעירות. אבל לא ראיתי נשים ב"מכנסי זלמן" וגם לא ראיתי גברים בטייטס. זאת אומרת שהדרישה של הפמיניסטיות לשוויון, עדיין לא באה על סיפוקה. אפילו בתקופת ה-#מי טו.
כשיצאתי מן הסיור בתערוכות של המוזיאון, מיהרתי אל ד"ר גוגל ידידי ומצאתי באתר "כל זכות" באינטרנט: 'גיל פרישה – הגיל, שבו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות, הוא כיום 67 לגברים ו-62 לנשים'. בהמשך יש טבלאות המסבירות מי יכול לצאת לפנסיה קודם ומי אחר כך ויש באינטרנט גם פסקי דין של תביעות, שביקשו לדחות את גיל היציאה לפנסיה ולא הצליחו.
עוד מצאתי באותו אתר, כי "תיקון משנת 2017 לחוק קובע כי שר האוצר יביא לאישור הכנסת… את המלצותיו אך נכון למאי 2019, טרם הוחלט לגבי המשך העלאת גיל הפרישה לנשים ולכן הוא נותר 62."
האם הסיבה לכך היא שבכנסת יש רוב מוחלט של גברים ובגלל זה לא הצליחו לשנות את חוק היציאה לפנסיה? האם המחוקקים שמו לב שנשים חיות יותר מגברים ואולי גם יכולות לעבוד בגיל יותר מבוגר?
אני יודע שנשים דורשות שוויון והמלה "פמיניזם" באה מהמלה הלטינית פמינה, שפירושה נקבה. הן גם השיגו הרבה מאד זכויות, אבל שוויון מלא, נדמה לי, יהיה רק בעתיד.
 מסקנה: צריך לחפש בית קפה אחר ולהסתכל על העוברים ושבות.

חילופי הדורות
סח לי איש מבוגר מידידי: "המלים הראשונות, כמעט, שלמדו נכדותיי הקטנות היו 'וואטסאפ' ו'יוטיוב'".
ואני, כשאני צריך תיקון בסמרטפון שלי, אני מזעיק את אחד מנכדיי.

בעל מו"מ
בימים אלה של מו"מ פוליטי, כדאי לזכור את דבריו של שר החוץ המיוחד, שהיה לארצות הברית, הנרי קיסינג'ר:
 "האפקטיביות ליד שולחן המשא ומתן תלויה בהצגת דרישות מוגזמות".  

כסף זה דבר יקר ואפשר לחסוך אותו

לספור את הכסף

כשיושבים בפרלמנט של יום ששי ואחרי שתמו נושאי הרכילות, מציע מישהו לדבר על כלכלה. אבל "עניינים כלכליים משעממים", מזדעק קצה השולחן. "דווקא, כסף חשוב מאד", משיב היוזם, שהוא גם יזם. "אתם לא מדברים כל הזמן על כסף? יותר מקטרים מאשר מדברים לעניין. יש לי אפילו כמה דוגמאות משכנעות".
כאן משתתק הזמזום בחבורה. כלכלה זה משעמם, תקציבים, חוקים, וכו'. אבל כסף זה מעניין.
"מצד אחד, בתי קפה מלאים ואנשים אפילו מחכים בתור בחוץ. אחר כך משאירים 4000 ש"ח לשולחן ויותר. אז אתן לכם דוגמא איך אפשר לחסוך קצת – ממשיך האיש שהעלה את הנושא.
"ידיד שלי, מטלפן כל שנה לספקים שלו כדי לעשות קצת 'שופינג' ולעמוד על המקח. כך, למשל, בחודש האחרון הרים טלפון למוקדנית בחברה, שהוא קונה ממנה שירותים. האיש ביקש 50 ש"ח הנחה לחודש. אינני זוכר את הנימוק שלה, שלא יכלה להיענות לבקשתו. אז העקשן שלי ביקש לדבר עם האחראי. הגיעה אליו מוקדנית שניה ושוב דיבר איתה על הנחה. התוצאה (המפתיעה) – היא הסכימה. 'כך עשיתי 600 ש"ח לשנה בחצי שעה של טלפונים. אף פעם אני לא מצליח להרוויח 600 ש"ח בחצי שעה'… הוא סיפר.
"הנסיון הטוב גירה את רצונו – המשיך היזם שלנו – וסיפר כי ידידו, לקוח של הוט, צלצל אל ספק  הטלוויזיה. 'אחי משלם פחות מ-270 ש"ח לחודש ואני 325 ש"ח. אני רוצה לשלם פחות' – הוא אמר למוקדנית. 'אם לא תתנו לי, אעבור ליס'. הנימוק לא הספיק למוקדנית, אז הוא דרש לדבר עם האחראי. הדרישה עזרה והאחראי התקשר. שוב שיחת עמידה על המקח והאיש שלי קבל את המחיר הנמוך של אחיו. אחר כך המוקדנית האחראית בדקה ואמרה לו: 'אבל אתה קיבלת ממיר וציוד חדישים והאחים שלך קבלו ציוד מיושן'. השיחה נמשכה עוד מעט, והיזם סיפר בחיוך: 'בסוף המוקדנית האחראית השאירה לו את ההנחה ו…הוסיפה הנחה של 20 ש"ח לחודש לכל אחד מהאחים שלו. בסך הכל חסך 1,450 ש"ח לשנה".
ליד השולחן בבית הקפה נראו כמה פנים נדהמים. כך, פשוט, אפשר לחסוך? ואז היזם שלנו המשיך ואיתגר את היושבים לידו: "את תלוש הפנסיה אתם פותחים? מסתכלים?"
כמובן שהתשובה הכמעט אחידה היתה: זה משעמם, לא מבינים בזה!
אז האיש של העסקים המשיך בשלו: "טיפש צעיר אחד עשה פנסיה בחברת ביטוח. פעם, בסעודת השבת, ישב עם אחיו שעובד בבנק. איכשהו התגלגלה השיחה והאח שמע על שיעור עמלה גבוה – 6.5% והאיץ באחיו לשאול מדוע כל כך הרבה כסף. האח הצעיר לא היסס לטלפן לחברה כבר בראשית השבוע ושמע את הנימוק: 'אנחנו לוקחים כמה שהחוק מרשה'. באותה שיחה סיים האח הצעיר את הפנסיה באותה חברה. שיחות טלפון לחברות אחרות העלו קרן פנסיה, שהסתפקה בעמלה של פחות משני אחוזים. שווה לטלפן?"
מישהו מיושבי הפרלמנט קרא אל יוזם השיחה: "שמע, זה מעניין. היום אני משלם בעד הקפה. גם שלך". אבל היוזם-היזם לא ויתר: "אתם משלמים משכנתא, ואם לא אתם – ילדיכם. האם אתם יודעים שיש מבחר של סוגי משכנתאות? האנשים סומכים על הייעוץ של פקיד הבנק. אבל לפקיד יש אינטרסים של הבנק ולא של הלקוח. כלומר, הפקידים מייעצים לכם לקחת את המשכנתא הטובה לבנק ולא לכם.
"אז מה עושים? יש יועצי משכנתאות. כלכלנים, שלומדים את הנושא ומייעצים ללקוח הנבוך איך לכלכל את מעשיו. הייעוץ עולה כסף, אבל המשכנתא הרבה הרבה הרבה יותר יקרה".
כאן נעצרה השיחה על עניינים כלכליים משעממים. אבל היוזם ביקש עוד את זכות המלה האחרונה, נאנח ושאל: "אז במה כדאי להשקיע עכשיו?"

תמונת מצב

הכיפות של הגברים הולכות וקטנות. כיסוי הראש של הנשים ("טורבאן") הולך וגדל.