ארכיון תג: סקרים

סקרים חסרי משקל – סקוטלנד כדוגמא

הבחירות בסקוטלנד בשאלה אם להיפרד מבריטניה הגדולה ולהישאר סקוטלנד הקטנה, הסתיימו בתוצאה ברורה. במשך ימים אחדים לפני הבחירות, עצרו כל אמצעי התקשורת בארץ את הנשימה, חדלו לרגע לפחוד מדאע"ש וכולם שידרו את תוצאות הסקרים, שהצביעו על שוויון. לפעמים דיווחו על יתרון קל לפורשים ולפעמים על יתרון זעום לנשארים. אחרי שפורסמו התוצאות – 55% מהסקוטים מתנגדים להתנתקות – יכולנו לחזור ולפחוד מדאע"ש. ישבתי עם חבר, כלכלן, ובעת הרמת כוסית קפה לקראת השנה החדשה, שאלתי אותו על הסקרים. האיש, שסטטיסטיקה היא מקצועו השני, זרק כל מיני מונחים מקצועיים, שחלפו לי ליד האוזן, והתמקד במונח אחד חשוב: טעות דגימה. לדוגמה, אם טעות הדגימה היא 4%± ותוצאות הסקר הן 50%-50%, יש אפשרות שהתוצאה תהיה 54% או 46%. אם המדגם בן 500 איש, כמקובל, טעות הדגימה היא אפילו 5%± והטעות עלולה להיות גדולה יותר. האמת, לא שאלתי אותו בגלל התעניינותי בסקוטלנד. בריטניה האנטישמית אינה עומדת בראש מעייני. אותי מעניינים הסקרים בישראל. אלה, שמעוררים את סקרנותנו בכל ימות השנה ובמיוחד ערב בחירות. העתונים והטלוויזיה מראים לנו מי עלה ומי ירד ואין לנו דרך לבדוק את זה, אלא בתוצאות הבחירות.

היזהרו ממני. אני סקוטי...

היזהרו ממני. אני סקוטי…

אז קבלתי ממנו הסבר, שטעות של חמישה אחוזים היא סבירה לחלוטין לסטטיסטיקאים. היא לא כל כך סבירה לציבור הרחב ולי. בהרצאה שנשא חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, במאי 2006 הוא גילה עוד טפח מתעשיית הסקרים והטפח הזה לא כל כך סימפטי.
פרופ' אומן כיהן בוועדה ממשלתית כלשהי והיו"ר החליט לערוך סקר דעת קהל. נערך מכרז בין מכוני סקרים וכמה סוקרים ידועים הופיעו בפני הוועדה ושאלו מהן התוצאות הרצויות, כדי שיכינו את שאלות הסקר בהתאם… אני מקווה שהמצב השתנה, אבל סקפטי למדי. הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה נערכו לפני זמן לא רב ובעקבות הסקרים, הצוות של ח"כ שלי יחימוביץ חזה לה הצלחה. היו"רית הסתובבה מלאת בטחון עד שבוז'י הרצוג לקח ממנה את המפלגה. הדוגמא הקלאסית היא כמובן, הבחירות של שנת 1996: כל הסוקרים חזו ניצחון לשמעון פרס. תוצאת האמת הייתה ניצחון של בנימין נתניהו בהפרש זעום. זכורה לטוב הופעתו של חיים יבין במבט: "מהפך!" טעות הדגימה הייתה גורם מהותי ביום הכיפור של הסוקרים. מסקנה שלי – סקר לא שקר, אבל לא כל כך אמין. שיר לילדה בת ארבע הביאה ספר וביקשה שאמא תקרא לה שיר. האם: "בשורות ארוכות זה סיפור. שיר זה בשורות קצרות". הילדה פותחת את עמוד התוכן של הספר, "אמא, קראי לי את השיר הזה"…

הסקרים מעצבנים אותי

הקולות בארצות הברית נספרו, האלקטורים נמנו ואובמה נבחר. אמצעי התקשורת למיניהם הקדישו לפני הבחירות זמן, ועוד זמן, ועוד זמן, לפרשנויות אין ספור ולסקרים אין סוף. היה נושא לעסוק בו וללעוס ולבדוק ולחקור ולחזור ולדוש ולבחון: הסקרים והפרשנות. הלילה האחרון, עם התוצאות שלפנות בוקר, היה המועד לבחון את המשמעות והחשיבות של סיקור הבחירות. הנסיון האמריקני שימש דוגמא לנסיון הישראלי בסיקור הבא עלינו. לטובה?

גם אותם מאכילים בסקרים

כאשר הנשיא האמריקני המחודש עמד צוהל בפני המון סוער ונשא את אחד הנאומים הטובים ביותר שלו, האורטור הגדול, שוב שמעתי ברקע בחצי אוזן את הפרשנים המתחרים על "זמן מסך" ואומרים וחוזרים ואומרים דברים לא משמעותיים. שבה ועלתה בזכרוני פרשנות אחרת מארצות הברית, בעת אירוע אחר, חשוב לנו לא פחות: הפגישה הראשונה של בנימין נתניהו עם הנשיא הטרי, ברק חוסיין אובמה. כל פרשני ישראל מיהרו למלא את חובתם ולמלא את המסך במלים. אני זוכר, שהפרשנויות נעו בין הערכה על "פגישה מוצלחת" לבין גמגום על "פגישה עניינית". רק פרשן אחד, שדווקא מוערך על ידי, היה יוצא דופן. מאד יוצא דופן. רק פרשן אחד אמר את המשפט החד, הקצר והמוחלט: "ככה נראה משבר"!  
שמעתי את האמירה, הערכתי לעצמי את הדברים ושמתי לב, שאף אחד לא חזר על הפרשנות הזאת. לא באותו יום ולא למחרת. רק לאחר כשבוע ויותר, התחילו פרשני התקשורת בארץ לגמגם, שפגישת ביבי-אובמה לא היתה כל כך מוצלחת.  
היתה זאת נקודת ציון בהערכוֹת שלי על הפרשנים הפוליטיים. אם עד, אז נטיתי להעריך את דברי הפרשנים. מאותה נקודה אני נוטה לכך פחות ופחות. היום, כל ציפור מצייצת מכל עץ שיחסי ישראל ארצות הברית הם בשפל. כל הפרשנים (למעט אחד) לא ראו אז, לא הבינו ולא פירשו נכון.  
תפקידו של פרשן הוא חשוב. אמצעי תקשורת מקדישים לכך אמצעים ומאמצים, וזה משפיע על דעת הקהל. אנשים בוחרים גם לפי תוצאות הסקרים. אחרי ספירת התוצאות, הסבירו שאובמה ניצל את תוצאות הסקרים כדי להציג את עצמו כאנדרדוג וכדי שבוחריו לא יהיו שאננים ויבואו לקלפי.   
אל אירועים פוליטיים חשובים מצטרפים פרשנים מצד אחד וסוקרים מצד שני ואלה משלימים את אלה ולכן כרכתי את שני התחומים המשיקים.  
נתקלתי בטעויות בסקרים לא אחת בארץ ולעתים היו טעויות אדירות גם בעולם. בזכרוני יש סקרים ראויים לדראון בהודו לפני שנים וגם בצרפת בימים העליזים של סרקוזי. עכשיו הצטרפו האמריקנים שדיברו על מירוץ צמוד עד כדי שברי אחוזים והסתבר שאלה כלל לא שברים. ובצד הסוקרים, שהביאו תוצאות מתקבלות על הדעת, היו סוקרים שהסוסים שלהם ברחו הרחק מן המסלול.  
זכור לי אירוע מראשית הפעלת מחשב בארץ לסכם תוצאות של סקר בחירות. בסיכום הסיקור, התגלה שתוצאותיו מאד רחוקות מתוצאות האמת. נערכה מסיבת עתונאים והסוקר הראשי הסביר, שהטעות האיומה נבעה מתקלת מחשב. אז השתמשו בכרטיסיות קרטון מנוקבות, שאותן הזינו למחשב הפרימיטיבי. "הזינו את הכרטיסיות הפוך", הוא אמר בטון רציני. לצערי, איש במסיבת העתונאים לא העיר לו שבכרטיסיות היתה מגרעת בפינה, כדי שאי אפשר יהיה להניח אותן הפוך…
איך אדע מי מן הסוקרים בבחירות שנלנו רציני? אצטרך לחכות עד סיום המירוץ. איך אדע מי מן הפרשנים רציני?לכך אצטרך לחכות כמה חודשים ולראות אם המציאות משלימה עם הפרשנויות.  
בקיצור, בימים האחרונים לא הקשבתי לתוצאות הסקרים ולא האזנתי לפרשנויות. צר לי על עמיתיי לשעבר, שמייצרים עתון יומי או מהדורות חדשות ברדיו או בטלוויזיה וצריכים למלא אותן בדברי הבל. צר לי על חבריי, המאזינים באדיקות לאמצעי התקשורת. בתחום הפרשנות הפוליטית והסקרים הפוליטיים – אני פרשתי.  

+ + +  
ציטוט:    
עם מעצרה של רופאה כחשודה בסיוע לרצח, שנגרם על ידי מאהבה, נזכרתי במשפט: "היא היתה רופאה. מכונאית חיים". מתוך הספר (המצויין!) "פרשת לזרוס" מאת אלכסנדר מֶלון.