Tag Archives: משכנתא

כסף זה דבר יקר ואפשר לחסוך אותו

לספור את הכסף

כשיושבים בפרלמנט של יום ששי ואחרי שתמו נושאי הרכילות, מציע מישהו לדבר על כלכלה. אבל "עניינים כלכליים משעממים", מזדעק קצה השולחן. "דווקא, כסף חשוב מאד", משיב היוזם, שהוא גם יזם. "אתם לא מדברים כל הזמן על כסף? יותר מקטרים מאשר מדברים לעניין. יש לי אפילו כמה דוגמאות משכנעות".
כאן משתתק הזמזום בחבורה. כלכלה זה משעמם, תקציבים, חוקים, וכו'. אבל כסף זה מעניין.
"מצד אחד, בתי קפה מלאים ואנשים אפילו מחכים בתור בחוץ. אחר כך משאירים 4000 ש"ח לשולחן ויותר. אז אתן לכם דוגמא איך אפשר לחסוך קצת – ממשיך האיש שהעלה את הנושא.
"ידיד שלי, מטלפן כל שנה לספקים שלו כדי לעשות קצת 'שופינג' ולעמוד על המקח. כך, למשל, בחודש האחרון הרים טלפון למוקדנית בחברה, שהוא קונה ממנה שירותים. האיש ביקש 50 ש"ח הנחה לחודש. אינני זוכר את הנימוק שלה, שלא יכלה להיענות לבקשתו. אז העקשן שלי ביקש לדבר עם האחראי. הגיעה אליו מוקדנית שניה ושוב דיבר איתה על הנחה. התוצאה (המפתיעה) – היא הסכימה. 'כך עשיתי 600 ש"ח לשנה בחצי שעה של טלפונים. אף פעם אני לא מצליח להרוויח 600 ש"ח בחצי שעה'… הוא סיפר.
"הנסיון הטוב גירה את רצונו – המשיך היזם שלנו – וסיפר כי ידידו, לקוח של הוט, צלצל אל ספק  הטלוויזיה. 'אחי משלם פחות מ-270 ש"ח לחודש ואני 325 ש"ח. אני רוצה לשלם פחות' – הוא אמר למוקדנית. 'אם לא תתנו לי, אעבור ליס'. הנימוק לא הספיק למוקדנית, אז הוא דרש לדבר עם האחראי. הדרישה עזרה והאחראי התקשר. שוב שיחת עמידה על המקח והאיש שלי קבל את המחיר הנמוך של אחיו. אחר כך המוקדנית האחראית בדקה ואמרה לו: 'אבל אתה קיבלת ממיר וציוד חדישים והאחים שלך קבלו ציוד מיושן'. השיחה נמשכה עוד מעט, והיזם סיפר בחיוך: 'בסוף המוקדנית האחראית השאירה לו את ההנחה ו…הוסיפה הנחה של 20 ש"ח לחודש לכל אחד מהאחים שלו. בסך הכל חסך 1,450 ש"ח לשנה".
ליד השולחן בבית הקפה נראו כמה פנים נדהמים. כך, פשוט, אפשר לחסוך? ואז היזם שלנו המשיך ואיתגר את היושבים לידו: "את תלוש הפנסיה אתם פותחים? מסתכלים?"
כמובן שהתשובה הכמעט אחידה היתה: זה משעמם, לא מבינים בזה!
אז האיש של העסקים המשיך בשלו: "טיפש צעיר אחד עשה פנסיה בחברת ביטוח. פעם, בסעודת השבת, ישב עם אחיו שעובד בבנק. איכשהו התגלגלה השיחה והאח שמע על שיעור עמלה גבוה – 6.5% והאיץ באחיו לשאול מדוע כל כך הרבה כסף. האח הצעיר לא היסס לטלפן לחברה כבר בראשית השבוע ושמע את הנימוק: 'אנחנו לוקחים כמה שהחוק מרשה'. באותה שיחה סיים האח הצעיר את הפנסיה באותה חברה. שיחות טלפון לחברות אחרות העלו קרן פנסיה, שהסתפקה בעמלה של פחות משני אחוזים. שווה לטלפן?"
מישהו מיושבי הפרלמנט קרא אל יוזם השיחה: "שמע, זה מעניין. היום אני משלם בעד הקפה. גם שלך". אבל היוזם-היזם לא ויתר: "אתם משלמים משכנתא, ואם לא אתם – ילדיכם. האם אתם יודעים שיש מבחר של סוגי משכנתאות? האנשים סומכים על הייעוץ של פקיד הבנק. אבל לפקיד יש אינטרסים של הבנק ולא של הלקוח. כלומר, הפקידים מייעצים לכם לקחת את המשכנתא הטובה לבנק ולא לכם.
"אז מה עושים? יש יועצי משכנתאות. כלכלנים, שלומדים את הנושא ומייעצים ללקוח הנבוך איך לכלכל את מעשיו. הייעוץ עולה כסף, אבל המשכנתא הרבה הרבה הרבה יותר יקרה".
כאן נעצרה השיחה על עניינים כלכליים משעממים. אבל היוזם ביקש עוד את זכות המלה האחרונה, נאנח ושאל: "אז במה כדאי להשקיע עכשיו?"

תמונת מצב

הכיפות של הגברים הולכות וקטנות. כיסוי הראש של הנשים ("טורבאן") הולך וגדל.

מעשה מטורף בקניית דירה

שמעתי על מורה, אם חד הורית, שמתפרנסת ממשרד החינוך ולא מהוריה והיא הלכה וקנתה דירה. דווקא בימים אלה, אחרי שמחירי הדירות המריאו וכאשר השוק קפוא למחצה בגלל התוכניות להוריד מסים. בדקתי את הפרטים, ראיתי את החוזה, שאלתי וחקרתי כדי לכתוב דברים מדוייקים. אינני רוצה שהפוסט הזה יעבור ברשת עם הכותרת /שורת הנושא המרגיזה "לא יאומן". אז, גם אם זה נראה לא יאומן, זה אמיתי.
עירית היא מורה בבית ספר תיכון יוקרתי. לא נשואה וילדה תינוק חמוד לפני כשנה. כשהגיע התינוק הגיע גם מועד הפדיון של קרן ההשתלמות. "החלטתי לקיים חלומות", היא אמרה לי. "רציתי להביא ילד ורציתי דירה משלי".
– דברים מנוגדים, לא?
הרבה שנים שאפתי לצאת מן הדירות השכורות וספרתי את השנים עד שקרן ההשתלמות תשתחרר. כשדיברתי על תוכניותיי עם ידידים, התגובות לא היו מעודדות. בעיקר על עניין הדירה. הרגשתי אפילו עוינות. וכשראו שאני מתכוונת לממש את הקניה, הייתה זו, אולי, קנאה.

מי מעוניין?

מי מעוניין?

בין מרַפּות הידיים היתה מורה מנוסה, שאמרה לי בטון מאופק: "אני עובדת ובעלי עובד ויש לנו שני ילדים ואנחנו לא מצליחים לגמור את החודש. על דירה, אפילו לא חולמים". ידידים שישבו איתנו בבית הקפה הסכימו בנענועי ראש.
– היו גם תגובות של עידוד?
"לומר את האמת, לא האמינו. ידידיי יודעים שאינני יכולה לקבל אגורה מן המשפחה. תמיכת הורים זה לא בלקסיקון שלי".
– אז אפשר לשמוע קצת פרטים?
"קרן ההשתלמות הניבה לי 120 אלף ש"ח. גם חסכתי במשך השנים והצטברו כ-250 אלף ש"ח בחשבון הבנק".
– זה נשמע פלא.
"קודם כל, זה אפשרי. יש לי הוכחות! לשם כך צריך להצטמצם. קניות אני עורכת במחשבה תחילה ומחפשת מקומות זולים. אני לא קונה מוצרי ראווה ומסתפקת במה שאפשר. מן המשכורת (וקצת שיעורים פרטיים. לא הרבה) הצלחתי לחסוך במשך השנים. כך נוצרה קרן לקניית דירה. בסך הכל 370 אלף ש"ח.
"שחקתי סוליות בהרבה חיפושים אחרי דירה. סרקתי את הלוחות, ביקרתי בדירות ומצאתי משהו שאני יכולה לעמוד בו – דירת שלושה חדרים צנועה. לי ולילד זה בהחלט יספיק. המחיר: 920 אלף ש"ח לבעלת הדירה. אשה קשישה שעוברת לבית אבות. לכך צריך להוסיף קצת הוצאות עורך דין, הוצאות למשכנתא וכדומה. בסך הכל הדירה תעלה לי כ-950 אלף ש"ח.עוד 50 אלף קבלתי בהלוואות מחברים".
– והמשכנתא?
"אחרי שמצאתי את הדירה שחקתי עוד סוליות במסע בין הבנקים וגורמי מימון נוספים. לא רק בנקים נותנים משכנתאות וצריך להשוות את התנאים של כל אחד. התנאים לא בדיוק דומים.
הסכימו לתת לי משכנתא בהיקף של כ-60 אחוז ממחיר הדירה. 530 אלף ש"ח".
המורה הזאת לא עושה "קפיצת ראש" לבריכה ריקה ממים. שאלתי, איך ממנים משכנתא כל כך כבדה ממשכורת.
"אני צריכה לשלם 2700 ש"ח לחודש לבנק. את הדירה אני מתכוונת להשכיר ולפי מחירי השוק אוכל לקבל כ-3000 ש"ח לחודש. אני יודעת, שצריך לשים בצד משהו כי לפעמים פורץ איזה תיקון בלתי צפוי ויש חודשים שדירה עומדת ריקה. התשלום של שכר הדירה אמור לכסות את ההוצאה למשכנתא ואני הרי כבר מתפרנסת ממשכורתי הרבה שנים. אם מצטמצמים – זה אפשרי", אמרה לי בבטחון מוחלט.
אני רואה זאת כהעזה מאד מיוחדת. מעשה מטורף, אבל שקול.
אמירה
בן דודי, אבי קדם, כתב בהזמנה למפגש משפחתי לזכרה של דודה לאה: "את השמחות צריך ליזום. הצרות באות מעצמן".

משכנתא – סיפור מפתיע

"תראו פלא כלכלי", פתח ידידי לשולחן הקפה השבועי. "אחיין שלי קנה דירה להשקעה. לקח משכנתא חדשה ובסופו של דבר הוא משלם כל חודש חצי ממה ששילם בעד המשכנתא הקודמת. שתי דירות – חצי תשלום".
הוא עורר סקרנות – איך לוקחים משכנתא חדשה ומשלמים חצי? אבל סירב להסביר עד שהמלצרית תגיש את הקפה הרותח והוא יוכל "לתדלק"…
"החשבון הוא פשוט, אבל כנראה צריך ראש של משקיע כדי לעשות אותו" – המשיך ידידי ועכשיו היה מוכן לספק את הפרטים.
"האחיין שלי בחור מוכשר, עובד, מצליח ורוצה עוד. הוא שם עין על דירה בתל אביב והלך לבקש משכנתא בת מיליון שקלים. עוד כסף הוא הביא מהבית, כדי שיוכל לקנות דירה גדולה.
"כאשר בא לחברת המשכנתאות (בחברת ביטוח, שם יותר זול מאשר בבנק), הם נענו מיד לבקשתו. לקוח טוב. משלם בזמן ונותרו לו עוד שנתיים בלבד, שבהן צריך לשלם כ-4,100 ש"ח לחודש.
בשביל המשכנתא החדשה, יחד עם המשכנתא הקודמת, יצטרך לשלם כ-7,250 ש"ח לחודש.
"הבחור קנה דירה במקום טוב, חתם על כל הטפסים, מישכן מחדש את דירתו הנוכחית ומישכן גם את הדירה החדשה. קיבל את הצ'ק והלך שמח וטוב לב. סוף סיפור".
7,250 ש"ח לחודש. זה לא הרבה?
"כן, הרבה. אז תשמעו את המשך הסיפור – השכיר את הדירה החדשה וקיבל שכר דירה 5,000 ש"ח ויותר. כלומר, הוא משלם עכשיו מכיסו רק כאלפיים ש"ח בלבד כל חודש וצוחק כל הדרך אל הבנק".
מישהו ליד השולחן הסמוך היטה אוזן ושמענו אותו לוחש בקול רם: "איזה עיסקה! גם אני רוצה".
בעל הסיפור שלנו הסתובב ואמר: "כל הפרטים נכונים. אבל אם אינך יודע לעשות עסקים – היזהר!"
     

משכנתא זה לא "כסף קטן"
בנק ישראל עלה לכותרות לפני ימים ספורים בלבד, כאשר הודיע על העלאת הריבית למשכנתאות. היה מי שראה את חלום הדירה מתרחק מהישג יד. דה מרקר מיהר לנחם: "התייקרות המשכנתא בשל הוראת בנק ישראל – רק עשרות שקלים בחודש" (30.5.2010).
ואז פרץ המשט הטורקי וכל נושא המשכנתאות נעלם מן הכותרות, מלבד לאלה שמבקשים לקנות דירה ומצרפים שקל לשקל כדי להגיע למטרה הנכספת.
את המשט בוודאי נשכח בעוד חודש או חודשיים. את המשכנתא זוכרים לפחות עשרים שנה, עד שגומרים לשלם, ואולי גם כמה שנים טובות אחר כך. לכן, את החשבון של תשלומי המשכנתא כדאי לעשות לא לחודש-חודשיים, אלא לעשרים שנה.
לפי טבלת העתון, תוספת התשלום למי שייקח משכנתא של 600 אלף ש"ח לעשרים שנה תהיה בין 24 שקלים לחודש לבין 29 שקלים. בקיצור, העתון אומר: אל תתרשמו מבנק ישראל. זאת לא התייקרות.
חישוב קל מעלה, שלוקח המשכנתא לעשרים שנה יוסיף בין 5,760 ש"ח ל-6,960 ש"ח לריבית. כסף קטן.
כדאי לקחת את זה בחשבון.
קוני הדירות, שאינם עוסקים בחישובים כלכליים, ממהרים להתפתות לשיטת התשלומים. לפיכך, חברות הסלולר מציעות מיבצע ב"כמה שקלים לחודש" וגם ספקי הטלוויזיה ואחרים שהמיבצעים שלהם לטווח של הרבה חודשים. בסופו של חשבון זה הרבה.
הנימוקים של מכירת המשכנתאות – דומים. "רק כמה שקלים לחודש"…    

הפיס מציג: מחזה מכוער
    

הפיס לא מסתתר

 

הפרסומת המכוערת ביותר, המשודרת היום בטלוויזיה, ממומנת על ידי מפעל הפיס, מפעל הזכיות הלאומי.
בעיצומה של הצגת תיאטרון, עולה צופה מן הקהל על הבמה, מתעלם מן השחקנים, ניגש למקרר ובתנועה גסה שולף מיכל משקה, יורד אל כסאו באולם וכשהוא שותה מן המשקה – מסמן לשחקנים להמשיך.
זה מה שמראה מוסד ציבורי, שמתפאר בכך שהוא תומך באמנות.
לא נאה.