ארכיון תג: מניות

במה כדאי להשקיע

ישבתי עם ידידי, יוסף גלבוע, ושתינו קפה כרגיל – אני אספרסו ארוך והוא עם אמריקנו (קפה שחור בכוס גדולה וספלון חלב חם בצד) והשיחה התגלגלה לנושאים שונים עד שעלה עניין הכסף. כן, מה עושים היום עם כסף?
אינני מתכוון לאלה שיש להם אוברדרפט בבנק, גם לא לטייקונים, אלא לאלה שיש להם קצת כסף בצד והם רוצים לשמור על ערכו בלי להפסיד או אולי אפילו להרוויח. למעשה, אולי גם בעלי האוברדרפט מתעניינים ב"מה לעשות עם הכסף", סתם באופן תיאורטי…

מישהו מעוניין?

מישהו מעוניין?

"תראה", אומר ידידי גלבוע – "עם ישראל רץ להשקיע בנדל"ן ולפי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדירות (4 חדרים) עלו ב- 2.5% ברבעון הרביעי של 2015 וזינקו ב- 8% בשנה החולפת וההסתערות נמשכת. בסקירה של משרד האוצר נאמר כי בחודש דצמבר האחרון נרכשו 10,600 דירות – עלייה של 7%  בהשוואה לחודש הקודם, אך ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2014".
– כן, זה מפני שהמשכנתאות זולות או מפני שהריביות נמוכות או מכיוון שאין במה להשקיע בארץ והבנקים נותנים תשואה אפס…
"היה שר האוצר הכושל יאיר לפיד, עכשיו שר האוצר משה כחלון, ושניהם הבטיחו להוריד את מחירי הדירות" – המשיך גלבוע. "הצליחו?" – שאל רטורית.
– לא, ידעתי להשיב. שמעתי שני סיפורים על שתי נשים שביקשו לקנות דירה. אחת למגוריה והשניה להשקעה. שתיהן התחילו להתעניין בנושא לפני כחמש שנים ושתיהן קנו בחודשים האחרונים. שתיהן הפסידו לפחות עשרים אחוז כי חיכו…
המשיך גלבוע: "אינני יודע מה הפתרון למחירי הדירות, אבל גם השרים אינם יודעים והתרגילים שלהם עדיין לא הועילו. מי שהאמין לשרי האוצר – הפסיד והרבה".
– אז מה עושים? – שאלתי.
"אינני כלכלן, אבל אני קורא את הפרופסורים לכלכלה", אמר ידידי. "אחד הדברים החוזרים אצלם: אל תשקיע בשוק של גיאות!"
– כלומר?
"כאשר כולם קונים דירות – אל תקנה נדל"ן. כאשר כולם קונים מניות – אל תשקיע בבורסה. בקיצור, אם אתה יכול, נסה להעריך מתי השוק נמוך כדי להשקיע בו ולחכות לעליות" – דבר הידיד, שסוחב על גבו הרבה שנים וגם הרוויח לפעמים מעסקות קטנות יחסית. עוד עיסקה קטנה ועוד עיסקה קטנה וזה הצטבר לסכום גדול.
– כלומר, לא כדאי לקנות עכשיו דירה, למרות שאפשר לקבל תשואה של 3% בערך ואילו בבורסה אפשר להפסיד? – תהיתי.
"כן. זו דעתי", אמר. "אבל אינני כלכלן ואינני מומחה ואולי אסור לסמוך על דעתי. פשוט, כל אחד צריך לחשוב ואני מציע את ההרהור שלי" – סיכם.
שילמתי בעד הקפה. נדמה לי שהעצה שווה את זה. וחוץ מזה, תחזיות הן דבר מסובך, בעיקר במה שנוגע לעתיד…

חוק הספר – לא בשביל הסופרים
שרת התרבות, מירי רגב, הודיעה בכנס התרבות של "הארץ" על כוונתה לבטל את החוק הספרים. "החוק מחטיא את מטרתו העיקרית – מחירי הספרים עלו והנפגע העיקרי מהחוק הוא האזרח", נימקה.
ספרים דדבמפתיע (אותי), אני מסכים עם כל מלה של מירי רגב. כתבתי על החוק בפוסט  ב-27 באפריל 2013:
"הרהרתי על הפרסומים, שמדברים על שכר הסופרים הנמוך וברור שצריך להעלותו. אם סופר מרוויח – לדוגמא – שמונה שקלים לספר, אז כדי להכפיל את שכרו לששה-עשר שקלים, צריך להעלות את מחיר הספר כפליים? אז נשלם חמישים שקל לספר במקום עשרים וחמישה במבצע. מי ירוויח את 25 השקלים הנוספים? הסופר? ברור שלא. הוצאות הספרים, שיודעות לתמחר את הספר בעשרים וחמישה שקלים וממלאות את המדפים במבצעי ארבעה במאה, הן תדענה לגבות את התוספת. לא הסופר יקבלה.
"הבנתי, שאם יהיה חוק ואנחנו נשלם כפליים בעד ספרים, לא בטוח שהסופרים יראו מזה גרוש".

דעתי מאז לא השתנתה.

ימי אופוריה בבורסה

ישבתי בחנותו של הספר ועלעלתי במגזין בן שנתיים, במדור הרכילות על המפורסתמים, והפיגארו צקצק במספריו סביב ראשו של לקוח, וכמנהג הספרים לא חדל מלספר: "היה לי כסף בבנק והתוכנית הגיעה לסיומה. אחיין שלי, שעובד בביטוח, שאל: כמה אתה מקבל בבנק?
"אמרתי לו: פרוטות".

פיגארו פה פיגארו שם - פיגארו לא איש חכם

"אז מה אתה עושה עם הכסף?" – המשיך האחיין לשאול.
"אינני יודע.
"הוא הציע לי להשקיע את הכסף. הוצאתי מן הבנק ונתתי לו 25,000 ש"ח. אחרי ארבעה חודשים קבלתי חשבון – 32,000 ש"ח. ארבעה חודשים!" – הגביר הספר את קולו בהתפעלות.
"אחר כך קיבלתי דו"ח שנתי – 47,000 ש"ח. בשנה אחת!
"עכשיו נתתי לו עוד 25,000 ש"ח."
הלקוח, שנפעם מן המספרים המתעופפים בלהט המספריים, לספּר: "שאלת את האחיין שלך מתי לצאת?"
הספר הפסיק את הצקצוק והקשיב.
הלקוח: "מה שעלה עלול לרדת. רווח שהיה יכול להפוך להפסד. צריך לדעת מתי לצאת".
הספר, בקימוט מצח, שקע בהירהור קצר ואחר כך אמר: "לא חשבתי על זה. אשאל אותו"…
נזכרתי בימים של משבר המניות הבנקאיות, כאשר הכותרות בעתונים סיפרו על נהג מונית שהפסיד את מוניתו ועל בעל דירה שעבר להתגורר בשכירות.
חשבתי שהלקוח צודק. הלקוח תמיד צודק.