Tag Archives: מיליונרים

השבעת התותחנים

העתונאי יגאל לב היה מג"ד במילואים בתותחנים. הוא סיפר לנו, חייליו, שבעת מלחמת סיני, אמרו חיילי החי"ר: "אם יש תותחנים, טוב. אם אין תותחנים – נסתער בלי תותחנים". כך הם זילזלו בחיל. במלחמת יום הכיפורים, כבר היינו במילואים ויגאל לב חזר וסיפר, שדעתם של חיילי החי"ר השתנתה: "אם יש תותחנים, נסתער. אם אין תותחנים – נחכה שיבואו. לא מסתערים בלי סיוע".
אני, שהייתי משנה טכני (מ.ט.) במשך שנים רבות בחיל הזה, נזכרתי לפני כשבוע בשיחה, כאשר הגעתי לשבטה, לבסיס ההדרכה של החיל. הנכד, יובל, סיים שלב ראשון בטירונות. הגענו ביום שמשי לבסיס הקרֵחַ, שבו פזורים ביתנים צבאיים ופה ושם קישוט תותחני. ראינו תותחי עבר פזורים בשטח, ביניהם 75 מ"מ בריטיים, ששימשו את צה"ל בעברו וגם תותחי שלל מצריים ממלחמת סיני. פתאום גיליתי את ה"נפוליונצ'יקים" הצרפתיים, שהיו במחנה הסדיר שלנו בג'למה ושימשו אז לאימון קצינים ולא לקרבות ממש.

תותח 155 צה"לי, דוהר, ויקיפדיה

במחנה, כאן, מסדר, שם מסדר וצה"ל הגדול, שחיכה להרבה מאד משפחות של חיילים צעירים. המשפחות ידעו שהנערים ("הילדים של כולנו") מצפים להם, ולא רצו עוד.
מיותר לציין שהחייל הצעיר היה נרגש מאד מאד ולא פחות ממנו – הוריו ואחיו, וגם אני. יובל, שהיה ילד שובב, סיפר לי ערב הגיוס: הייתי בצופים ונהייתי ראש גדוד (ראשג"ד) ואני יודע שהם שינו אותי מאד והכשירו אותי לשרת הצבא. במחנה, חזר ואישר את הדברים.
הרבה מאד שנים לא ראיתי בסיס של תותחנים, ולהודות על האמת – לא כל כך התגעגעתי. הגיעה שעת צהריים, אחרי מסדר ועוד מסדר ועוד קריאה ועוד קריאה, הודיעו ללכת למגרש המסדרים לתצוגת אש. מישהו דאג שהמגרש יהיה רחוק קילומטרים אחדים מן הבניינים בבסיס ואותן עשינו, כמובן, ברגל. סתם הליכה לא קשה ביום קריר, אבל רחוקה.
המגרש היה מלא בני משפחה, החיילים הסתדרו בשלשות, שמענו נאומים וראינו את התותחים יורים וגם כלי נשק חדשים, בהם מטוס קל ללא טייס שנועד לסקור את אזור המטרות. בזמני, היה זה המג"ד יגאל לב שיצא עם החי"ר לראות את המטרות, שנסתרות מעינינו, התותחנים.
בטקס, התותחים ירו, הקהל הגיב. שמעתי את היריות של ה-155 מ"מ וזכרתי שהם נכנסו לצה"ל באמצע השירות שלי. היריות לא הרשימו אותי. הטקס – דווקא כן.

למי יש זכות חתימה

לפני יותר משבוע נכנס דונאלד טראמפ לתפקידו כנשיא ארצות הברית ומיד אץ לחתום על צווים נשיאותיים. ראיתי בטלוויזיה אותו חותם ומיד חיפשתי את החתימה שלו. יש לי הערכה רבה לגרפולוגיה ומעט הערכה לנשיא החדש. אני מחכה לניתוח גרפולוגי אמין של החתימה ואפרסמו.

טראמפ: למי יש זכות חתימה

טראמפ: דוגמת חתימה

דברים בין ידידים

למי שעוד לא יודע: מיליונרים לא נותנים מתנות. הם עושים עסקים.

מודעות פרסומת

עצה של מולטי מיליונרית

בסידרה הבריטית המיליונר הסודי, המשודרת בצהריים בערוץ 8, השתתפה מולטי מיליונרית צעירה יחסית, כבת ארבעים או חמישים. במסגרת התוכנית, המיליונר התורן מגיע לשכונת מצוקה ושוהה בה כעשרה ימים כשהוא מסתיר את זהותו ועליו לחיות מהכנסת מינימום. בסוף התקופה, המיליונר תורם כרצונו למוסד או לאדם שנמצא ראוי בגלל פעילותו הציבורית בשכונה.
המולטי-המיליונרית בחרה לחזור לאיסט אנד בלונדון, שכונת עוני שבה נולדה. בעבודתה כמלצרית זמנית, פגשה מלצריות שעובדות במסעדה מקומית. האורחת והעובדות, בנות גילה, ריכלו על המורים המשותפים שלהן באותו בית ספר יסודי, כשהקבועות אינן יודעות מי עומדת לפניהן.
אחר כך אמרה גיבורת הסידרה למצלמה, כשהתרחקה מעמיתותיה לעבודה:
"כולן רוצות להיות מיליונריות. כמעט נפלט לי 'מה אתן עושות לשם כך?'
"אני יכולה להגיד את זה, כי אני באתי מכאן ועשיתי את זה"…
הדרך למיליון הישראלי
בימים אלה שודרה בערוץ 10 תוכניתו של שרון גל, הדרך למיליון הראשון. המיליונרים הישראלים, שהוא ראיין, חזרו ודיברו על אמונה בעצמם, על נחישות ועל רצון להקדיש הכל כדי להשיג את הכסף – יותר ממשפחה ויותר מכל דבר אחר בחיים.
המולטי מיליונרית של הבי.בי.סי לא סיפרה איך עשתה את ההון, אבל מן המשפט שאמרה, אפשר ללמוד שגם היא גילתה את הנחישות, שאדם מן הרחוב אינו יודע ואינו מסוגל להפעיל. קל יותר לרצות מאשר לעשות.
= = =
ג'יבריש בתערוכה
האם מישהו מוכן לתרגם לי את הטקסט הזה, הכתוב עברית:
…"מציגים אני מאמין אדריכלי מובהק: כולם בניינים שאינם כופים את עצמם על הרחוב, אלא משתלבים בו ברכות בעודם מתכנסים בעצמם בין קונפורמיות לייחודיות חד פעמית, במצרף של מקורות השראה ושפות, העמיד כרמי טיפוסי בניינים ש"נסיגתם" מקו הרחוב ומיצובם המוסתר משהו, באקט אורבניסטי מחושב, מייצרים ממשקי גוף-חלל בקנה מידה דומסטי-ציבורי".
זו פיסקה אחת מדברי ההסבר לתערוכה המעניינת מאד של האדריכל, חתן פרס ישראל, דב כרמי, במוזיאון תל אביב, ביתן הלנה רובינשטיין.
מכיוון שמדובר בתערוכה להצגת פעילותו של אדריכל, ביקשתי ידיד אדריכל, שיתלווה אלי לתערוכה וגם יסביר לי את הטקסט של ההסבר. הוא נכשל.
"זה לא ז'רגון מקצועי של אדריכלים", אמר. "זה ג'יבריש של אוצרי תערוכות. נתקלתי בניסוח עילג כזה גם בתערוכות אחרות, שאינן קשורות לאדריכלות".
שם התערוכה הוא דב כרמי, אדריכל-מהנדס: דומסטיקה ציבורית.
אין מלה עברית ל"דומסטיקה"?
= = =
אהבל
לסידרת המעשים המוזרים של אהוד ברק, נוספה פרשת העוזרת הפיליפינית. עופר עיני, שמכיר היטב את אהוד ברק ואיננו פולט אמירות ללא מחשבה מוקדמת, הסביר: "צריך להיות אהבל כדי לעשות את זה. אמיתי! מי מביא פיליפינית? אתה יודע שזה בניגוד לחוק. אל תביא. מה אתה מקווה שלא יתפסו אותך? הנה, תפסו. ואם כבר תפסו, אז תשלם את הקנס ותגמור".
באוקטובר 2008, לפני שנתיים בדיוק, סקרתי את פעולותיו התמוהות של שר הבטחון בפוסט אהוד ברק – אולי הוא גאון, אבל לא חכם.