Tag Archives: מיילים

המחלה של האינטרנט והתרופה המיותרת

בין מעלותיו של הנשיא דונאלד טראמפ, שהוא העלה לדרגת-על את השקרים (Fake News) ולמרבית הפלא, יש המאמינים לו. אבל זה לא בדיוק הנושא שלי. אני עוסק הפעם בשקרים "קטנים", לא נשיאותיים, הנפוצים ברשת האינטרנט. אינני יודע מדוע, אבל נראה לי שאנשים מאמינים לסיפורים ברשת יותר משהם מאמינים לתקשורת הממוסדת, למרות שסיפורי הרשת חלקם סתם בדיות וחלקם סיפורים שמפיצים משרדים של יחסי ציבור בשירותו של מי שמשלם.

נשיא ארצות הברית: אומר (גם) אמת

לאנשים קשה לקבל, שפרסום או שידור ממוסדים עוברים עבודה של כתב מקצועי, עורך מקצועי וגם עורכים בכירים שמנסים לנפות את האמת. הנה, בערוץ 2 שודרה בסוף השבוע כתבה לא מדוייקת על "מסיבת רווקים" ברומניה, והכתב הושעה והעורך יצא לחופשה. אבל בציבור יש תחושה שסיפורים "מעניינים" הינם גם אמיתיים. אז זה לא כך.
הנה מקרה אמיתי שקרה לי. טעיתי. לא בדקתי. כך כתבתי במייל שלי: "קבלתי את הפניה הזאת מאדם, שאני עומד איתו בקשר במשך שנים. אני מאמין שהפניה רצינית ולכן אני מעביר אותה. רצוי להעביר את הפניה לאחרים, שמא יש להם תרופה כזאת".​
באותה פניה כתבה אשה שהיא נזקקת לתרופה ושאלה למי יש תרופה כזאת מיותרת. בעבר היה לי מקרה דומה ונשארתי עם תרופה מצילת חיים, שלא היה צורך בה. תרמתי אותה ברצון. לפיכך, מיהרתי ושלחתי את ההודעה לחבריי במייל. במייל חוזר קבלתי את ההערה הבאה: "תודה על החשיבה הברוכה והחיובית  ועל עשיית צעד אמיתי בעניין… אבל בדיקה של 5 שניות העלתה שהמכתב ישן ולא ברור למה המשיך להסתובב. אין צורך בתרופה או בהעברת המכתב".
כעבור עוד יומיים קבלתי מייל מהכותב המקורי שלי והוא אומר: "לפני ששלחתי לכם את הידיעה על חיפוש התרופה, לא בדקתי אותה. היא איננה רלבנטית יותר!!! מצטער מאד!!!"
לעתים, אני בודק מסרים שאינם נראים לי מהימנים. לא פעם עצרתי כאלה לאחר שבדקתי את מקורם. היו גם מקרים שחברים התקשרו באינטרנט לברר אם הודעה מסויימת אמיתית. הם ידעו שאני משתדל לבדוק את המידע. בסיפור על התרופה המבוקשת – נכשלתי. שוב נמצאתי למד שרשת האינטרנט היא מקום להפצת (גם) שקרים.
מי שטורח ועושה מעשה רב חשיבות הוא חנן כהן שבודק מידע ישראלי באינטרנט ובאתר שלו  יש מידע רב מאד על הטעיות רשת.

מלחמה?
מג"ד אמר לחייל מילואים בחי"ר, לא בכיר, שתהיה מלחמה במאי-יוני. האם היה לו על מה לסמוך?

מודעות פרסומת

איך לא זכיתי (וגם לא הפסדתי…)

 

פעם, בטרם היות האינטרנט והאי-מיילים, הגיעה פניה אל מערכת העתון הכלכלי שבו עבדתי עם הצעה לפרסם מודעה. המודעה, באנגלית, כללה הצעה של טייקון אפריקני לזכות במענק כספי גדול למי שייתן לאיש עזרה כספית קטנה. הכסף של הטייקון, נאמר במודעה, כלוא בבנק באירופה. מי שיעביר את הסכום המבוקש – סכום לא קטן בעיניים ישראליות – יקבל מענק גדול מאד, גם בעיניים אירופיות.
התלבטנו, העורך נתן פרידמן ואני, והחלטנו לפרסם את המודעה הלא שיגרתית. כמובן, שהיה זה אביו ממציאו של "העוקץ האפריקני" ואם מישהו שם את כספו על קרן הצבי, זה נשאר שם. גם העתון לא קבל תשלום בעד המודעה.
אבל פרשת העוקץ הזה לא הסתיימה בכך. לימים, כשהמיילים התרוצצו ברשת, קבלתי אחד כזה, נסער, מאיציק, בן מחזורי בגמנסיה. "תמי, חברת מחזור, נסעה לטיול בלונדון ושם נשדדה ברחובות העיר. במצוקתה, פנתה אל חברינו לכתה וביקשה סיוע כספי". כך כתב לי איציק.
גוגל הודעה מזוייפתמכיוון שאיציק נוהג לשלוח מסרים נסערים, החלטתי לחכות. ואמנם, כעבור שעות ספורות הגיע מייל נוסף מאיציק. "הכל בלוף", הוא כתב בעקבות מייל-תיקון. "נכון, תמי בלונדון, אבל לא נשדדה ולא ביקשה עזרה". מישהו ידע שהיא בחו"ל וידע את כתובת המייל שלה ושלח בשמה פּניה כדי לקבל כסף לחשבונו בבנק.
השבוע הופתעתי גם אני לקבל מייל כזה. הפעם, זאת היתה גוגל הנערצת והחברה הודיעה לי שזכיתי בכסף. אני אישית זכיתי לקבל הודעה באנגלית ממרכז גוגל בלונדון, שמגיע לי פרס.
"בתור משתמש גוגל זכית ובקובץ המצורף יש מכתב אליך אישית", אמר במכתב חתום על ידי איילין נותון, מנהלת התפעול של גוגל אנגליה.
מכיוון שלא לכל דבר אני מאמין, הסתכלתי מאין הגיע המייל. ומצאתי את כתובת השולח: info.russia@laureatedesign.com. זה לא נראה לי גוגל לונדון. זה נראה לי בלוף רוסיה…
אחר כך קראתי את המכתב המצורף (לקרוא, לא עולה כסף) ובו נאמר "אין ספק שהודעה זו באה לך בהפתעה" (אכן). "אתה אחד מתריסר הזוכים בהגרלה האלקטרונית לשנת 2016" (לך תאמין). "ואם תמשיך לפעול באמצעות גוגל, הוכן צ'ק בנקאי על שמך בסך 950 אלף ליש"ט". כאן הפסקתי לקרוא את כל התנאים שצריך לקיים כדי לקבל את הכסף, אבל בסוף ראיתי הערה חשובה: "שמור בסוד את העובדה שזכית בהגרלה"…
מכיוון הפדופילים ברשת אומרים תמיד לקורבנותיהם הצעירות "אל תספרי דבר לאבא ואמא", ידעתי שאת הסוד הזה אינני צריך לשמור.
האמת, אינני יודע על מישהו שנענה להודעה ושילם כסף בדרך זו. אבל אם שולחים פניות מייל להרבה מאד אנשים, אולי למפרסמים יוצא מזה כסף. הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.
שאלת תם
אתמול שאלתי מישהו, שהלך עם כלב לא קשור:
–  "אתה לא חושש לאבד אותו?"
– "הוא חושש לאבד אותי", השיב.