Tag Archives: טלפון

שיחות סרק או שיחות רמייה

 

הטלפון צלצל ועל הקו מישהי סימפטית והיא הסבירה לי שמשהו בשירות האינטרנט שלי לא תקין וכו' וכו'. כאשר התעקשתי ששירות האינטרנט דווקא תקין, סיפרה לי שאצלם רשום שאני נטשתי את החברה והיא רוצה לתקן. בידה היה חלק ממספר האשראי שלי ורק ביקשה את יתר המספרים.
אני, שאינני מאמין כל כך לשיחות מידע שמגיעות אלי (בניגוד לשיחות שאני יוזם, הסבר בהמשך) – אמרתי לה ששיחתנו מתנהלת בעודי ברחוב ואין לי מסמכים ואף לא אפשרות לבדוק. השיחה הסתיימה כשהבטיחה להתקשר אלי הביתה (דבר שלא נעשה עד כתיבת הדברים).
טלפון2אבל אני, חשדן שכמותי, התקשרתי ביוזמתי לבזק ושאלתי – אחרי שהקלקתי על כל מיני מספרים וכעסתי על החברה הגדולה כל כך, שמזלזלת כל כך בלקוחותיה – בין אם אני משלם בזמן ובין אם משהו השתנה בשירות.
התשובה של המוקדנית הנחמדה – מאין יש להם סבלנות אל הלקוחות הנודניקים – לא הפתיעה אותי. היא אמרה שיש חברות רבות אשר מזייפות כאילו פנייה של בזק ומבקשות לעשות שינויים בחשבונות של הלקוח בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. בקיצור, כמעט נפלתי קורבן לזיוף.
זכרתי את החלטתי רבת השנים – לא למסור פרטים למי שמתקשר אלי. אם הוא מתקשר, אולי אדם הגון ועושה זאת בתום לב ואולי איננו הגון. קבעתי לעצמי שאינני מוסר פרטים למי שמתקשר אלי, גם אם לשונו דבש ודבריו נעימים. אני מוכן למסור פרטים רק למי שאני מתקשר אליו. כלומר, מי שאני בחרתי להתקשר אליו בטלפון שאני בדקתי את מספרו. רק במקרים, שהיוזמה שלי ואני מאמין שאני מגיע אל האדם הנכון.
היזהרו מרמאים.
נ. ב. ימים אחדים אחר כך, ראיתי בטלוויזיה כתבה על מתחזים מטעם חברת גז, שבאו אל דיירים כאילו מטעם חברת הגז שלהם והחתימו אותם במרמה על החלפת חברה. הרמאים לא טעו ובחרו בעולים חדשים מרוסיה ובעולים חדשים מאתיופיה שאינם יודעים עברית וחותמים מבלי לדעת על מה.
ועד הבית נזעק והזמין את המשטרה. מעשה מרמה היה כאן. אני לא מאמין שמשטרה תעזור.
אם עסקתי בשני הפוסטים האחרונים במעשי מירמה ולחץ בטלפון, הרי זה מפני שהבעיה הולכת ומתגברת.
חינוך
הסב העיר משהו לנכדתו, בת החמש. האם (בתו) הגיבה מיד: "אתה תעיר לבת שלך. לבת שלי – אני אעיר". הסב (האב) ויתר.

מודעות פרסומת

הפרסומות: איך הם יודעים לסדר אותי?

הנסיעה בפקקי תל אביב מעצבנת כל נהג, כולל אותי. כמו כל עם ישראל  אני מחפש ברדיו מנוס ממצוקתי ומדלג מתחנה לתחנה לפי מצב רוחי ומצב התוכניות. מכוניות עומדות מאחורי, לפני ומצדדי – ואני העומד. ברדיו מתחילות הפרסומות. מיד אני מקיש על הלחצן השני ברדיו הישן שלי כדי לעבור לתחנה המתחרה, לשמוע תוכנית אחרת. ומה? הפתעה – פרסומת!
טוב, לחצן שלישי מביא אותי לתחנה מתחרה. ושם? הפתעה – יש פרסומת!
אז אני מנסה את הלחצן הרביעי ו… הפתעה, יש פרסומת! תחנה מתחרה, אמרתי?  
בקיצור, התחנה היחידה שאינה בקליקה היא קול המוסיקה. לתחנה זו יש מעט מאזינים. מובחרים, אבל מעט, ולכן גם הפרסומות נעדרות.
תוך כדי עמידה בפקק נזכרתי שיש רשות הגבלים עסקיים. לפי החוק, אסור לגופים עסקיים לתאם פעולות באופן הפוגע בצרכן. אני הצרכן הנפגע משתי תחנות ברשות השידור הציבורית, מגל"ץ הצה"לית ומ-FM103
הפרטית. איך, לכל הרוחות, מצליחות ארבע תחנות לשדר פרסומות בדיוק באותה דקה וכל פעם לחזור ולשדר פרסומות בתיאום מופלא – בשעות שונות ובימי השבוע. הפרסומות – כמו שעון יפני – מפריעות לי בדיוק באותו זמן.
רונית קן, תפעלי לפני שאת פורשת בזמן הקרוב.

שיחתך חשובה לנו
בוודאי זה קרה גם לכם, לא רק לי.
אני מתקשר לבנק, קופת חולים או סניף של איזה חברה גדולה ומקדמת את פני מוסיקת מעליות. אחרי שניות אחדות נשמע קול הפונה אלי בהודעה: " שיחתך חשובה לנו, סליחה על ההמתנה, תודה על הסבלנות".
מכיוון שאני לא חדש בארץ, הסיסמא שנשמעה כל כך יפה לפני שנים, כשהיתה חדשה, הפכה מאוסה. שיחתי חשובה לכם, אז מדוע לא משיב לי מוקדן או מוקדנית? מדוע אני צריך לשמוע פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, ששיחתי חשובה לכם?
צבועים מגעילים. אך, כמה טוב היה אילו לא נזקקתי לשירותיכם…