ארכיון תג: טיסות

הישראלים המאושרים הצביעו

עגורן ועוד עגורן, בית ועוד בית, ואף דירה לא נשארת ריקה

הפרלמנט התכנס, כמנהגנו, בבית הקפה הקטן והשיחה – איך לא – על הבחירות, שעברו עלינו לטובה(?) זה עתה. והצעקות הגיעו עד לב השמיים. הקואליציונים (תומכי ביבי) מזה והאופוזיציונים (כחול-לבן) מזה יושבים סביב השולחן ואלה תוקפים את אלה בחמת זעם ובקושי נותנים לסיים משפט. מתי מפסיקים? כאשר המלצרית הנאה מגיעה עם קפה קטן ואולי עוגה בצידו. האוכל קודם תמיד…
בשלב מסוים, כאשר הצעקות קצת דעכו והדיעות לא השתנו, התערב בשיחה האיש שעסקים לו ("עסקן"?) ואמר די בשלווה: "לאנשים טוב. אז לא כל כך רוצים בחילופי שלטון. זה לא המצב הבטחוני, זה לא המצב הפוליטי. זה אולי בכלל לא 'המצב'. פשוט, לאנשים טוב".
כאן יכולתי לצטט את מכתבו של מתי דוד מרמת אפעל לעתון: "על פי דווחי התקשורת, ועל סמך תיאורי השמאל והאופוזיציה, העם בישראל מיואש בגלל ממשלת הימין. אבל הסקר המקיף של הלשכה לסטטיסטיקה אומר שבין 80 אחוז ל 93 אחוז מאזרחי ישראל מרוצים עד מאוד-מרוצים, מחייהם, ממקום עבודתם, ממקום מגוריהם, מתעסוקתם וממצב בריאותם".
זאת אומרת, שהבחירות לא נקבעו רק על ידי המצב הכלכלי. אבל זה לא השקיט את  הוויכוח: "מה זאת אומרת לאנשים טוב? אנשים חיים על הלוואות" – היתה הצעקה העיקרית, שאפשר היה למשוך מן הבליל.
"תראו את שדה התעופה", המשיך האיש שהעלה את הנושא. "לא רק ביום הבחירות רבים טסו. כל הקיץ שדה התעופה היה מלא. וחוץ מזה, המון קונים דירות. תראו את העגורנים המתרוממים בשכונות החדשות. כל עגורן זה בניין של 16 קומות. ובניין חדש כזה לא נשאר ריק והקבלנים לא מפסידים", המשיך הדובר וסירב לצאת משלוותו.
אבל הוויכוח על ההלוואות לא נעלם. "אנשים לוקחים הלוואות. אנשים חיים על אוברדרפט", המשיכה הצעקה שכנגד.
כאן התערבתי וציטטתי דברים, שכתבתי בפוסט הזה לפני 11 שנים (10.10.2008)  "רצים אל האוברדרפט. כולם יודעים, שמשיכת יתר היא הלוואה בתנאים גרועים במיוחד, ובכל זאת כששומעים את משפט הקיטורים "אני לא מצליח לגמור את החודש", יודעים שהדובר הלך לבנק לזכות בסם – משיכת יתר.
"האם באמת יודעים כמה גרוע האוברדרפט?  הריבית גבוהה מאד. לא לשנה, לתמיד!"
 סיכמתי ואמרתי: "אני מעריך, שאנשים ממשיכים ללכת ולבקש משיכת יתר בבנק. אנשים אינם עושים חשבון. לא דיברתי על הבחירות רק על ההלוואות".
שמעתי תגובות ליד השולחן: "כן, אנשים לא יודעים לעשות חשבון. לכן תוצאות הבחירות הן כאלה"…

על יצירתיות
אמר אלברט איינשטיין: "יצירתיות היא לראות את מה שכל אחד ראה, ולחשוב את מה שאף אחד אחר לא חשב". ציטטתי את הדברים בסיום השיחה בבית הקפה ושמעתי תגובה: "כן, אני ציני לרע וגם לטוב. אני כנראה רואה גם דברים שלא כל אחד רואה".

חרדה בשחקים

113מרים, אחות בבית חולים גדול, עלתה על מטוס לחזור לישראל אחרי שסיימה להדריך אחיות בנושאי סיעוד בבית חולים במדינה דרום אמריקנית. מעטים יודעים, אבל בין עסקי היצוא הישראלי, נמצא גם תחום הרפואה. קבוצת רופאים ואחיות בילתה כשבוע בהדרכה מאומצת ואחרי יום טיול-בונוס הייתה מרים בדרך הביתה. תריסר שעות טיסה לפניה ובגלל שעות היממה, התכוננה לטיסה קצת מייגעת. אם תישן בדרך, לא תירדם אחר כך בבית. בקיצור, התכרבלה במושב, תכננה לראות סרטי טיסה וגם לקרוא ספר. הכל התחיל שיגרתי, ארוחה קלה ודיילים ממהרים. ולפתע בכריזה: "יש רופא או אחות במטוס?"
הנוסעים העיפו מבט סקרני והדיילים נראו נרגשים. מרים הזדהתה והוזעקה אל אחד הספסלים הקדמיים. עליו מוטל חצי יושב חצי מונח גבר גדול, חיוור, גונח, רועד וידו על הלב.
"התחלתי לדבר איתו, והוא היה במצב רע. פחד מהתקף לב. התלונן על צרבת קשה, כאב ביד שמאל וגם ברגל". בדיקה של האיש, כולל לחץ דם ודופק, כמו גם היסטוריה רפואית ושיחה עמו, הבהירו שאין זה התקף לב. זה התקף, אבל של חרדה. רופא, גם הוא בין הנוסעים, הצטרף ובדק את האיש ואישר שאכן מדובר בהתקף חרדה.
"אל תזלזל בהתקף של חרדה", אומרת לי מרים. "זה פוגע קשות באדם, גם אם הוא בבית חולים בטיפול של צוות רפואי שלם. על אחת כמה וכמה, כאשר הוא בין שמיים וארץ עם אנשים זרים וצוות דיילים, שריפוי איננו עיסוקו. אבל יש להם במטוס תיק רפואי, וזה נפתח לרגל האירוע וניתן מענה ראשוני לצרבת.
"לא ידעתי, שיש להם ציוד רפואי מגוון והרבה תרופות שונות כדי לטפל באנשים", סיפרה מרים אחרי הנחיתה. אבל קודם לכן, בתוך המטוס, מכיוון שהאיש שרוי בחרדה גדולה צריך בעיקר להמשיך להשגיח עליו לראות שלא מתפתח משהו חדש ולהעביר אותו בשלום את השעות הקרובות.
התיישבה מרים לידו והחלה בשיחה ידידותית. "קודם כל, צריך להסיח את דעתו. שלא יחשוב על הקושי שלו, על 'אירוע הלב', שכאילו עבר. הוא הרגיש רע, לא היה מסוגל להתרכז אפילו בסרט במטוס. הפחד שיתק אותו ואף יותר מזה. קשה לתאר.
"אחר כך נפתח והתחיל לספר לי על עצמו: יזם, איש עסקים מצליח, שמבלה הרבה במטוסים במדינות ברחבי הגלובוס. 'הרבה מאד טסתי, ואף פעם זה לא קרה', אמר. 'הייתי לוחם בצה"ל, אני מנהל עסקים ומשאים ומתנים קשים מאד ואף פעם לא קרה לי. פתאום הייתה לי הרגשה איומה של התקף לב. חששתי נורא מה יהיה במיזם החדש. דאגתי מה יהיה למשפחה…'"
"אז שוחחנו הרבה. שאלתי והוא סיפר. פחד, חשש והיה המום: אף פעם לא חווה אירוע כזה. למדתי הרבה עליו, על עסקיו ועל משפחתו והבנתי שהרבה מונח על כתפיו של האיש הזה. זו לא מחלה, לא פגיעה גופנית אבל חרדה משתקת.
מה זה התקף חרדה, בעצם?
"זה מצב נפשי. האדם מדמה שמשהו נורא קורה לו בלי שהוא יכול בדיוק להסביר מדוע הוא מרגיש לחצים, רעידות ודאגה גדולה. הוא לא יכול לעצור את זה ולא להתאפק.
"כדור הרגעה עוזר קצת וגם שיחה והסטת תשומת הלב עוזרים. ישבתי איתו במשך שעות, עד הנחיתה. החזקתי בידו, דיברתי איתו וכל אותו זמן הדיילים הגיעו אלינו, איכפתיים, מביאים כיבוד. ממש הציפו אותנו במיני ממתקים ומותרות, שהביאו ממחלקת העסקים. במקום להיות נוסעת מספר מאתיים, מצאתי את עצמי במרכז תשומת הלב. ממש מחוזרת…
"עליתי לטיסה משעממת והגעתי בטיסה מרגשת", מסכמת האחות מרים.
והפציינט שלך?
"טוב. אי אפשר לטעות, היה חרד ונרגש ובהחלט נרגע. למחרת, סיפר לי שהוא מרגיש הרבה יותר טוב בחיק משפחתו. ועכשיו, הגיעה אלי הפתעה: חברת התעופה שלחה לי בדואר מכתב תודה עם שי, נקודות לנוסע המתמיד. בחיי, שלא העליתי את זה על דעתי".