ארכיון תג: חוק הספר

במה כדאי להשקיע

ישבתי עם ידידי, יוסף גלבוע, ושתינו קפה כרגיל – אני אספרסו ארוך והוא עם אמריקנו (קפה שחור בכוס גדולה וספלון חלב חם בצד) והשיחה התגלגלה לנושאים שונים עד שעלה עניין הכסף. כן, מה עושים היום עם כסף?
אינני מתכוון לאלה שיש להם אוברדרפט בבנק, גם לא לטייקונים, אלא לאלה שיש להם קצת כסף בצד והם רוצים לשמור על ערכו בלי להפסיד או אולי אפילו להרוויח. למעשה, אולי גם בעלי האוברדרפט מתעניינים ב"מה לעשות עם הכסף", סתם באופן תיאורטי…

מישהו מעוניין?

מישהו מעוניין?

"תראה", אומר ידידי גלבוע – "עם ישראל רץ להשקיע בנדל"ן ולפי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדירות (4 חדרים) עלו ב- 2.5% ברבעון הרביעי של 2015 וזינקו ב- 8% בשנה החולפת וההסתערות נמשכת. בסקירה של משרד האוצר נאמר כי בחודש דצמבר האחרון נרכשו 10,600 דירות – עלייה של 7%  בהשוואה לחודש הקודם, אך ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2014".
– כן, זה מפני שהמשכנתאות זולות או מפני שהריביות נמוכות או מכיוון שאין במה להשקיע בארץ והבנקים נותנים תשואה אפס…
"היה שר האוצר הכושל יאיר לפיד, עכשיו שר האוצר משה כחלון, ושניהם הבטיחו להוריד את מחירי הדירות" – המשיך גלבוע. "הצליחו?" – שאל רטורית.
– לא, ידעתי להשיב. שמעתי שני סיפורים על שתי נשים שביקשו לקנות דירה. אחת למגוריה והשניה להשקעה. שתיהן התחילו להתעניין בנושא לפני כחמש שנים ושתיהן קנו בחודשים האחרונים. שתיהן הפסידו לפחות עשרים אחוז כי חיכו…
המשיך גלבוע: "אינני יודע מה הפתרון למחירי הדירות, אבל גם השרים אינם יודעים והתרגילים שלהם עדיין לא הועילו. מי שהאמין לשרי האוצר – הפסיד והרבה".
– אז מה עושים? – שאלתי.
"אינני כלכלן, אבל אני קורא את הפרופסורים לכלכלה", אמר ידידי. "אחד הדברים החוזרים אצלם: אל תשקיע בשוק של גיאות!"
– כלומר?
"כאשר כולם קונים דירות – אל תקנה נדל"ן. כאשר כולם קונים מניות – אל תשקיע בבורסה. בקיצור, אם אתה יכול, נסה להעריך מתי השוק נמוך כדי להשקיע בו ולחכות לעליות" – דבר הידיד, שסוחב על גבו הרבה שנים וגם הרוויח לפעמים מעסקות קטנות יחסית. עוד עיסקה קטנה ועוד עיסקה קטנה וזה הצטבר לסכום גדול.
– כלומר, לא כדאי לקנות עכשיו דירה, למרות שאפשר לקבל תשואה של 3% בערך ואילו בבורסה אפשר להפסיד? – תהיתי.
"כן. זו דעתי", אמר. "אבל אינני כלכלן ואינני מומחה ואולי אסור לסמוך על דעתי. פשוט, כל אחד צריך לחשוב ואני מציע את ההרהור שלי" – סיכם.
שילמתי בעד הקפה. נדמה לי שהעצה שווה את זה. וחוץ מזה, תחזיות הן דבר מסובך, בעיקר במה שנוגע לעתיד…

חוק הספר – לא בשביל הסופרים
שרת התרבות, מירי רגב, הודיעה בכנס התרבות של "הארץ" על כוונתה לבטל את החוק הספרים. "החוק מחטיא את מטרתו העיקרית – מחירי הספרים עלו והנפגע העיקרי מהחוק הוא האזרח", נימקה.
ספרים דדבמפתיע (אותי), אני מסכים עם כל מלה של מירי רגב. כתבתי על החוק בפוסט  ב-27 באפריל 2013:
"הרהרתי על הפרסומים, שמדברים על שכר הסופרים הנמוך וברור שצריך להעלותו. אם סופר מרוויח – לדוגמא – שמונה שקלים לספר, אז כדי להכפיל את שכרו לששה-עשר שקלים, צריך להעלות את מחיר הספר כפליים? אז נשלם חמישים שקל לספר במקום עשרים וחמישה במבצע. מי ירוויח את 25 השקלים הנוספים? הסופר? ברור שלא. הוצאות הספרים, שיודעות לתמחר את הספר בעשרים וחמישה שקלים וממלאות את המדפים במבצעי ארבעה במאה, הן תדענה לגבות את התוספת. לא הסופר יקבלה.
"הבנתי, שאם יהיה חוק ואנחנו נשלם כפליים בעד ספרים, לא בטוח שהסופרים יראו מזה גרוש".

דעתי מאז לא השתנתה.

הלכו לה דמי האבטלה

את בינה אני מכיר כמוכרת בקניון. השבוע פגשתי אותה במעברי הקניון והיא תפסה אותי ופנתה, כמעט בבכי, לעזרה: "קבלתי מכתב מהביטוח הלאומי שלא מגיע לי כסף. אני לא מבינה, תסביר לי בבקשה", והוציאה מתיקה מעטפה.
הסתכלתי במכתב והיא המשיכה והסבירה: פרנסתה, כידוע לי, היתה בחנות כלבו. ב-6 במארס פוטרה מהעבודה ומיד פנתה לביטוח לאומי לקבל קצבת אבטלה. המכתב, שהראתה לי, היה התשובה: אפס שקלים! ביטוח לאומי סמל 2
כדי להבין, התאמצתי קצת, כי הניסוחים של המוסד לביטוח הלאומי אינם ברורים למי שאיננו עורך דין, אבל אחרי קריאה בעמוד הראשון וסקירת העמוד השני ועיון בכוכביות, הבנתי.
סעיף ראשון עם כוכבית: דמי אבטלה משולמים מן החודש הראשון שלאחר הפסקת העבודה. כלומר, במקרה של בינה – מאפריל. אבל דמי האבטלה משולמים אחרי חמישה הימים הראשונים ברבעון. כלומר, מן ה-6 באפריל. ויש גם סעיף שני, עם שתי כוכביות: "מכיוון שפרשת מרצון, אינך זכאית לדמי אבטלה". וסוף השורה, הסיכום – אפס שקלים דמי אבטלה.
"אבל אני פוטרתי", זעקה האשה. "נסעתי למשרד של הביטוח הלאומי והבאתי להם את מכתב הפיטורים".
למכר שלי, מובטל ותיק, היה נסיון מר. גם במקרה שלו הביטוח הלאומי טעה ולקח להם ארבעה חודשים של בדיקות ודרישות עד שקיבל את המגיע לו. רטרואקטיבית, אבל אחרי ארבעה חודשים, שבהם הסתובב בלי פרנסה. אדם שעד פיטוריו קיבל משכורת מינימום!
"אני צריכה לנסוע שוב למשרד של הביטוח הלאומי, לדבר איתם" – המשיכה בינה.
יכולתי לעצור ולעזור: "לא צריך לנסוע, יש פקס וטלפון". לקחתי את המכתב שקיבלה מן הביטוח הלאומי והוספתי את הערותיי ושיגרתי. אני מניח, שתשובה תגיע אי שם. בינתיים, אין דמי אבטלה.
כאשר עיינתי במכתב הסטנדרטי, חשבתי על הממונה על כח האדם ברשת החנויות, שפיטר את המוכרת הזוטרה, אך מבוגרת. אילו הקדים את הפיטורים בששה ימים, היתה אמורה לקבל דמי אבטלה גם בעד החודש הראשון. מכיוון שפוטרה ב-6 במארס, הפסידה זכות לדמי אבטלה בעד שלושה שבועות ויותר! סתם אי התחשבות של מנהל כח אדם, חשבתי ולא ידעתי אל מי להפנות את כעסי.
באותו בוקר נסעתי לפגישה בנתניה וברדיו שמעתי את גבי גזית מדבר על מנהל חברת הביטוח הפניקס, אייל לפידות. האיש, שדירקטוריון החברה הציע לו 41 מיליון ש"ח וחצי מיליון לארבע השנים הקרובות. 41.5 מיליון!!! האם אייל לפידות חשב כמה משכורת מקבלת מזכירתו? – המשיך גבי גזית. האם הוא יודע כמה מקבל השוער בכניסה למשרדי חברת הפניקס, שתפקידו למנוע מאנשים להיכנס למשרדו של אייל לפידות?
ומי הבעלים של חברת הפניקס? יצחק תשובה. האיש, שגילח מיליונים מכספי פנסיה של חוסכים. אנשים כמו בינה שפגשתי באותו בוקר בקניון.
אם היא תעבוד מאות שנים, לא תגיע לסכומים שאייל לפידות יקבל בארבע שנים.
הערה: המפקחת על הביטוח עצרה את התשלום למנכ"ל הפניקס. בינתיים.
לשבוע הספר: בין עתונות וספרות
הערה ערב שבוע הספר. הבלוג שלי מתקרב ל-400 פוסטים, ואני נדהם מן ההיקף של הפוסט הצנום שהתחלתי לפני שש שנים. לא ציפיתי ולא פיללתי למה שבא.
ידידים טובים, שהם קוראים נאמנים, הציעו לי להוציא לאור מבחר פוסטים בספר. איני נוטה לכך.
ספר, בעיני, זה לא רק קובץ עמודים מודפסים בכריכה. ספר, בעיני, זה ספרות, ובלוג, בעיני, הוא עתונות ואני אינני סופר, אלא עתונאי-פנסיונר.מדרגות לשעת חירום
נכון, עתונאי, סופר ומשורר עוסקים במלאכת המלים אך לא דומה התחום האחד לשני. היום, כשההדפסה קלה והמקלדת עומדת לרשות כל אחד, נמכרים ספרים ארבעה במאה (ורובם לא שווים גם את זה). זה לא הופך אותם לספרות.
דוגמא טובה מספק מיקי קאופמן, בעל משרד פרסום בעברו ומספר מוכשר גם היום. הוא ליקט בספרון "מדרגות לשעת חירום", שיצא עכשיו לאור, את הסיפורים שסיפר בקול ישראל. קל לקריאה, נעים ומשעשע. זה בלוג. זה לא ספרות.
יש שבוע, עדיין יהיה ספר?
שבוע הספר חוזר עלינו לטובה, וזאת הזדמנות להזכיר פוסט שכתבתי באפריל 2013 וכותרתו לא הסופרים ירוויחו. הנסיון הקצר הוכיח שחוק הספר לא תרם לרווחת הסופרים, אבל הוסיף למשבר בענף הספרים. כדאי לשקול מחדש את החוק, שלא קיים את מטרתו.