ארכיון תג: חופשה

חופשה עכשיו, בחורף

ביום ראשון שעבר התכוונתי לצאת לחופשה בצפון, בנהריה. בבוקר טלפון: "תוציא את האף מן החלון, יש גשם בחוץ"…
הופתעתי, כי בבוקר היתה שמש אביבית החמימה, היאה לסתיו שהתחיל לא מזמן. אבל באמת היתה סופה עזה וגשם השתולל. החזאי אמר, שזה היה "נקודה אחת לפני טייפון" ונדמה לי ששכחו לו את ה"נקודה אחת".
הגשם הוסיף להשתולל והחופשה, כמובן, נדחתה. בצפון היה עוד יותר גשם מאשר אצלנו.
באמצע השבוע, כאשר הטייפון חזר להיות חורף נורמלי, ישבתי בבית קפה שכונתי, בחסות קירות הזכוכית והסתכלתי החוצה אל הטפטוף. לפתע התחזק הגשם והתחזק עוד וידידי הצהיר: "אתה רואה שבר ענן". צדק. למזלי, אחרי חצי שעה הענן גמר להישבר ובחוץ לא טפטפה עוד טיפה. רק בכבישים זרמו באון המים. הלכתי הביתה יבש.
נוף שמש 2בגלל האירועים הקשים פסק זרם החשמל לאלפי משפחות ומאות רבות נשארו בלי חימום בימי הקור ובלי מקרר לשמור על המזון ואפילו הסוללות של הסלולרי נגמרו. איש לא צפה מראש את האסון האקולוגי הזה ומהדורות החדשות עוסקות עד היום במשבר החשמל והאחראים לו.
ואחרי התיאור הדרמטי הזה, אני ממליץ לצאת לחופשה עכשיו, בחורף.
כתבתי את הדברים קודם כל, אחרי שטיילתי הבוקר עם הכלבה בגינה השכונתית באור השמש הזורח והחמים. האביב חזר לשכונתנו ולא רק כאן. והאביב הלא-כל-כך-חורפי הזה אישר את דעתי ונסיוני: אין כמו החורף עונה לטיולים וחופשות.
קודם כל בארץ – מספר ימי החורף היבשים עולה בהרבה על מספר הימים הגשומים. ביום חורף יבש, שמש נעימה מציעה טיול חביב בנוף. ביום יבש לא נרטבים וגם לא מזיעים. בקיצור, אם יש לך אפשרות להתלבש חם, בהתאם למזג האוויר – זה יוצא מן הכלל לטיול רגלי ברחובות העיר או בשבילי הארץ. מומלץ מנסיון.
שנית, בחו"ל – הטיסות זולות יותר מאשר בעונה, בקיץ או בחגים. במדינות אחרות, זו לא עונת התיירות העמוסה ולכן המחירים נמוכים יותר וגם התורים קצרים יותר.
מסקנה: הדיעה שחופשה מבלים בקיץ, היא דיעה קדומה שלא כדאי לאחוז בה. ואני כותב זאת כאשר מבעד לחלון אני רואה את השמש מחייכת אלי. צוחקת על פחדני החורף…
אל תתחב את האף
ביום שמש אביבית, ישבתי עם חבר בבית קפה בבניין האופרה על שפת הים בתל אביב ושמעתי מאחורי קולות של ויכוח. אשה כבדת משקל ניסתה למשוך כיסא ריק מחבורה של צעירים ועמם מבוגר אחד. המבוגר צעק שלא תעיז, והאשה טענה שהכסא שלה.
מכיוון שהקפה שלנו הסתיים, קמתי ואמרתי: "לא צריך לריב. הכסא שלי פנוי".
התגובה של המבוגר היתה נזעמת והוא כמעט זינק עלי. מיהרתי להתרחק.

קפריסין מחייכת אלי

יצאתי לחופשה קצרה. לאן יוצאים? סוף אוקטובר לא מתאים לכל מיני מקומות חלום. כן מתאים לקפיצה לאי השכן, קפריסין. הוא נמצא פחות משעת טיסה, נופים חביבים, מזג אויר טוב ואם עוסקים ביוקר המחיה – זול מאד. כשקבלנו בשדה התעופה של לרנקה את המכונית הקטנה, השמש חיממה וחולצה קצרת שרוול היתה בזמן. נסענו אל הרי הטרודוס בכביש מהיר (לא רחב, אבל עומס התנועה נמוך) ובתוך זמן קצר נעלמה השמש הטובה בין העננים הכהים והתחיל גשם וערפל. פתאום שמעתי מכה קשה. פגעתי במשהו?" – שאלתי את ישראל, ידידי שישב כנהג משנה עם המפות. בטרם הספיק להשיב, החל מטח מכות כמו האבנים בחוצות ירושלים. ברד ירד בדרום קפריסין בעוצמה שכמוה לא היכרתי. רק כשחזרנו לארץ, מצאתי שאחיו התאום של הברד הנורא הזה, פגע גם במחוזותינו. ממשיכים בנסיעה עוד כמחצית השעה, והברד נעלם, הגשם פסק והשמש מציצה אלינו בביישנות. אל קקופטריה הגענו באור נגוהות, שהאיר את נופיה של העיירה ושל ההרים המיוערים מסביבה. קקופטריה שימשה לי מקום מגורים ובסיס לטיולים בביקוריי הרבים בקפריסין. שם מוזר יש לעיירה הזאת: האבן הרעה. כך קראו לה בעבר הרחוק כשאבנים נפלו מן ההרים מסביב בימי גשם כאלה. היום יש בה חלק ישן – בתים שנבנו לפני מאות שנים ונשמרים באותה מתכונת של בסיס אבני סלע ומעליהם קירות בנויים מלבני טיט ומטוייחים בטיט חום, שצריך לחדשו בכל חורף. חוץ מזה, יש בה כמה כנסיות שנבנו במאה החמש עשרה ופועלות עד היום. מעניין. קקופטריה היא עיירת תיירות, ותושבים סיפרו לנו שזה מקור הפרנסה העיקרי של המקום וגם מקור חשוב לכלכלת קפריסין. התוצאה, שאותה הרגשנו – יחס נאה וקבלת פנים חמה לתיירים. כמעט כל קפריסאי מדבר אנגלית שוטפת וכל מי שפנינו אליו, גילה נכונות לסייע. בימים אלה של אנטישמיות בערי אירופה הגדולות, זאת ממש הרגשה של חופשה…

קפריסין - כנסיה גדולה בעיירה קטנה

קפריסין – כנסיה גדולה בעיירה קטנה

עלינו אל הטרודוס, אבל בדרך סטינו מן הדרך הראשית אל כבישים צדדיים, שמוליכים מן ההר הגבוה אל עמקים עצומים, הזרועים בכפרים ציוריים בינות ליערות עבותים. הצמחיה דומה לכרמל, אבל ההרים גבוהים הרבה יותר והערוצים עמוקים יותר והנוף נהדר יותר. לקפריסין יש משהו משותף איתנו: ניקוסיה היא העיר החצויה האחרונה בעולם. אבל חל שינוי. בעבר, באתי לקפריסין אחרי המלחמה בין הדרום היווני והצפון הטורקי ולא עלה על הדעת לעבור את הגבול. במשך השנים, נתנו הטורקים לתיירים לעבור את הגבול בנקודה רחוקה. הפעם, בבואי, ראיתי בקצה רחוב לדרה בקפריסין שיש תחנת גבול טורקית במקום שהיתה עמדת שמירה יוונית. תיירים, אתם מבוקשים. דרוש רק דרכון ורצוי כסף לקנות בשורת החנויות הסמוכה למעבר. ביקור במקום מראה שהחלק הטורקי זקוק לעזרה כלכלית יותר מן החלק היווני. אבל בשיחות עם היוונים שמענו רק קיטורים על המצב הכלכלי. ואני חשבתי שישראל הוא עם הקֶטֶר. הזכרתי את המצב הכלכלי ויוקר המחיה, אז אפרט: טיסה לקפריסין עלתה 332 דולר לאדם. חדר במלון (עם ארוחת בוקר משביעה) עלה 42 יורו לשניים (כ-200 ₪!) והמכונית הקטנה – 120 יורו לכל השבוע. יתרון נוסף: הטיסה יוצאת ב-7 בבוקר (נחיתה לפני 8) והטיסה לארץ יוצאת ב-22.30 (נחיתה לפני 23.30), כך שהמטיילים מרוויחים שני ימים נוספים. סעו ותהנו.