ארכיון תג: הר גריזים

שמירה על מקומות קדושים

בני קצובר עמד על פסגת אלון מורה והביט על הנוף הנהדר מסביב – מן הים התיכון במערב ועד החרמון בצפון והרי הגלעד בירדן במזרח ובקעת הירדן מתחתיו וגם שכם הצפופה נמצאת בעמק. הוא עמד בצל עץ עבות ליד קבר שיח' וקבוצת עתונאים ישבה על ספסל העץ הישן.

בני קצובר מסביר

בני קצובר מסביר

את תורתו של בני קצובר, ממייסדי גוש אמונים וההתיישבות בשומרון, אין צורך לשחזר כאן. האיש דק הגזרה תיקן בכל רגע את הכיפה על ראשו, שהתעופפה כמעט ברוח, וסיפר בלהט משכנע את תולדות האזור והציונות. כשהבטתי אל מאחוריו, ראיתי היטב זה מול זה את הר גריזים והר עיבל. שם, אפשר לומר, נוצר עם ישראל. הארכיאולוג אדם זרטל, ידיד קרוב של בני קצובר, גילה כאן את המזבח הראשון של ישראל. תגלית ארכיאולוגית אדירה (או נתונה לביקורת קשה…), שמשמשת בסיס לתורת הקיום של עם ישראל בארצו – בשומרון.
הארכיאולוג אדם זרטל, שנפטר לפני חודשים אחדים,  היה משוכנע שהוא חשף בהר עיבל את המזבח המתואר בספר יהושע ובספר דברים. בני קצובר תיאר בהתרגשות איך זרטל וצוות החופרים סקר את האתר שנחשף והשווה אותו לתיאור המקראי של המזבח במקרא.
לא סיירנו בהר עיבל עצמו. בדקתי את המידע והתרשמתי, שהמקום מהווה אתר טיולים מוכר והמסיירים בשומרון מרבים לבקר בו. אבל הוא לא שוחזר ולא נבנה מחדש, למרות ההערכה שזה המזבח הראשון של עם ישראל ואולי המקום שבו הוקמנו כעם.

בתוך המבנה - מצבור טינופת

במבנה – מצבור טינופת

הביקור באלון מורה הזכיר לי סיור נוסף בשטחים, שערכתי עם עמיתים לפני שנים אחדות. שילה, בבנימין, היתה מקום הפולחן של עם ישראל במשך 370 שנה, לפני שירושלים הפכה להיות עיר המקדש. גם כאן לא ראיתי שחזור של המקדש הקדום, אלא גל אבנים שנחפר וזוהה.
אנחנו ישבנו על פסגת ההר ליד קבר שיח' שנבנה במקום וכמו קברי שיח' אחרים גדל לידו עץ גדול ומצל. בני קצובר הזכיר בדבריו, שבעיני המוסלמים זה קברו של האימאם של מוחמד. אחד מן הקברים שיש לאותו אימאם, והחשוב שבהם, נמצא במכה. אין לי ספק, שבעיני המוסלמים זה קבר חשוב. עובדה, שהם החליטו לפני זמן לא רב שהשיח' הזה קבור גם – בקבר רחל. מסתבר שהקבר שם מקודש גם להם ולא רק לנו. בני קצובר סיפר זאת בנימת האי אמון, שבה התייחס לחשיבות שהמוסלמים מייחסים לקדושיהם.
הסתכלתי בבניין הקבר (שחסום בדלת ברזל מרושתת) וראיתי בפנים גל אבנים ולכלוך, שאיש לא טרח לנקות או לטפח. חשבתי, שהיחס שלנו לאתרים הקדושים איננו שונה מאד מהיחס של המוסלמים בארץ לקדושיהם.
כשירדנו באוטובוס מן המצפור הנהדר, שמעתי בחדשות ברדיו שהחרדים נאבקים על קדושת השבת ומנסים למנוע עבודות ברכבת ביום זה. חשבתי, מדוע אינם מתייחסים כלל למקומות הקדושים לישראל בארץ ישראל. נכון,  פרופ' ליבוביץ אמר שאין דבר או מקום קדוש מלבד הקדוש ברוך הוא. אבל הם ודאי לא נתלים בליבוביץ הציוני.

הגדרה חכמה
מצאתי במסכת אבות ה', ו':
"חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה; אינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב; שואל כהלכה ומשיב כעניין; ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון; ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי; ומודה על האמת;
"וחילופיהן בגולם".

היהודים האמיתיים

היהודים האמיתיים

הכהן הגדול לעתיד

 ידעתי, כמובן, שהשומרונים חוגגים את חג הפסח ברוב עם על הר גריזים וחשבתי שיש להם קהילה גדולה. הופתעתי – רק 760 איש ואשה מונה כל העדה בישראל (בחולון) ובשומרון (על הר גריזים). זה הכל!
היה זה הכהן השומרוני, יפת בן אשר, שהשכיל אותנו במידע זה כשביקרנו, קבוצת עתונאים, במוזיאון השומרונים שהוא מנהלו. מוזיאון לא גדול בכמה חדרים בבית דירות בן שתי קומות בשכונת השומרונים במרומי הר גריזים המשקיף אל שכם.
כשנסענו בדרך אל הכפר, עמדו חיילי משמר הגבול במרחק של כמאה מטרים האחד מן השני לאורך הכביש. הגענו לכיכר ומצאנו שלושה ג'יפים של משמר הגבול. תזכורת: אנחנו בשומרון. כאן, שכונה מודרנית, מכוניות חדישות ומסורת עתיקה, כתב עברי קדום ועדה קטנטנה. "אנחנו שומרונים לא מפני שאנחנו מתגוררים בשומרון, אלא מפני שאנחנו שומרים. שומרים על תורת ישראל", הסביר בשטף יפת בן אשר, המנהל את מוזיאון השומרונים המטופח. איש גבוה ורזה, לבוש גלימה חלקה ולראשו מצנפת.
"אנחנו מאמינים בהר גריזים, הר הברכה. אבל אנחנו מאמינים גם בירושלים", המשיך.
"אנחנו קהילה קטנה וחסרות לנו בנות. אז בתקופה האחרונה לקחנו שבע בנות נוצריות והן השתמרנו וגם עשרים וחמש יהודיות שהשתמרנו. מאידך, יש שומרונים שמתגיירים. בודדים", הוא אומר ולא נשמעת שמחה בקולו.
יפת בן אשר שולף לוח יוחסין המונח ליד ספר תורה עתיק, שכתוב בכתב השומרונים, ומציג את שושלת העדה – 163 דורות מן האדם הראשון. תחילת הרשימה – על פי התורה וההמשך נרשם מדור לדור על ידי בני העדה. "3600 שנה אנחנו פה. לא עזבנו. שמרנו על השפה ושפתנו היא העברית העתיקה", הוא אומר ומציג לוח גדול ועליו תפילת המזוזה כתובה באותיות של השפה, שאנחנו איננו מבינים והוא קורא במהירות ובשטף.
השומרונים הם בני השבטים לוי, אפרים ומנשה, וזקן השבט הוא הכהן הגדול. "היום הכהן הגדול הוא אהרן ובבוא העת, אני אהיה הכהן הגדול", אומר מדריכנו. הכהונה עוברת אל זקן השבט.
כל השומרונים, גם המתגוררים בשומרון, הינם אזרחים ישראלים. לכולם שמות מן התנ"ך, הוא מסביר, "אבל יש לנו גם שמות מקומיים". הוא מגלה כי שמו המקומי – חוסני…
760 איש ואשה בלבד הם שומרונים. אבל כאשר הם חוגגים את חג הפסח כהלכתו, מגיעים כעשרת אלפים להשתתף בטקס ובחוויה. בתמונות נראים השומרונים לבושי גלימות לבנות ומצנפות חגיגיות לראשיהם ומסביב ישראלים בבגדי לא-חג. סקרנים שבאו לראות.
בין כל העדות, הדתות והעמים שיש בארץ גיליתי את השומרונים. הם רואים את עצמם כיהודים האמיתייים.

ציטוט
הרבה חברי כנסת חדשים, ביניהם אלוף (במיל) ח"כ אלעזר שטרן. לפני חודשים לא רבים פרסם את ספרו, "משא כומתה". בעמ'  195 מביא מדברי הרב סולובייצ'יק: "כאשר נשאל הרב מיד אחרי מלחמת ששת הימים, אם יש לסגת או שמא צריך לשמור על השטחים, ענה: 'זו איננה שאלה לרבנים אלא למדינאים'".
מה תהיה מדיניותו של המדינאי שטרן?