ארכיון תג: הכנסת

הראיון הלא אחרון של אשכול נבו  

ספרו של אשכול נבו, "הראיון האחרון", מופיע ברשימה של רבי המכר. אולם כאשר עסקנו בו בבוקלאב והדיעות היו חלוקות – חלק דחו את המחבר וחלק מאד אהבו את הכתיבה. אני נמנה עם האחרונים.
השם העברי רומז, שזאת ההזדמנות האחרונה שבה משמיע הסופר את דבריו. אינני חושב כך ואני מעדיף את המהדורה האנגלית, הקרויה "מספר הסיפורים". ואמנם, הדברים שכתובים כספר זכרונות, הם, למעשה, סיפורים סיפורים ולא תמיד יש קשר ביניהם, אם כי חלק מן הדמויות חוזרות מסיפור לסיפור.

תמונת השער: שטיח טלאים של נועה אשכול

בספר, המחבר מציג שאלות ומשיב עליהן. לפעמים, השאלות הן רק בסיס לסיפור שלא בדיוק עונה על השאלה. באחד העמודים האחרונים שואל אשכול נב ומשיב:
"כמה ממך נמצא בתוך הדמויות שלך?
"הגיע הזמן להודות: חלק מהדברים שחשפתי אכן קרו לי. חלק, אני מפחד פחד מוות שיקרו לי. חלק אני משתוקק שיקרו לי". אז, אם לא שוכנעתם, במקום אחר בספר כותב המחבר: "אין דבר משפיל יותר מזה שלא מאמינים לך. גם אם אתה לא דובר אמת"…
ישבתי עם ידיד, סופר שפרסם כמה ספרים והסכמנו על דבר אחד: קל מאד להקיש במקלדת ואין בעיה לפרסם ספרים. אני יודע, שספרים רבים מאד מתפרסמים אם המחבר שילם בשביל כך. כמובן, ההוצאות אינן מבקשות תשלום מסופרים ידועים, כמו א.ב. יהושע, עמוס עוז או חיים באר, ואשכול נבו וכמותם.
בספר מופיעות דמויות כנראה-אמיתיות ולא בשמן האמיתי. זאת זכותו של סופר לכתוב כרצונו ולהסתמך על דמויות ואירועים אמיתיים. זכותו גם לעבד אותם. לאשכול נבו יש יכולת כתיבה והיא מוכחת גם בספר זה.

בעיה כספית
אם הבעיה שלך זה כסף, ואין לך כסף, אז אין לך בעיה. נכון?

אחרי הבחירות
הכל שואלים: מה יהיה אחרי הבחירות?
תלמידת כתה ד' נשאלה בשיעור חברה: מהו המקום הקר ביותר בארץ? והיא השיבה: הכנסת…
יש שם 120 מתחת לאפס…

מודעות פרסומת

מירי רגב התחילה  

יש יתרון לנשים, כך נראה. הן יכולות להתקדם דרך מיטות של בכירים. דומני, שיתרון זה לא ניתן לגברים. לפחות עד כה לא שמעתי על התקדמותם של זכרים באמצעות המיטות של בכירות. אז אולי זה יתרון, שהפמיניסטיות לא שֹשֹות לדבר עליו. עכשיו, בכנסת הנמוכה ביותר שידענו, המשכן, שרמת הדיונים בו הגיעה לשפל שבשפל, התקיים הוויכוח בין השרה מירי רגב, לשעבר דוברת צה"ל, וחבר הכנסת אלעזר שטרן, לשעבר אלוף בצה"ל וראש אכ"א. אחרי הוויכוח המכוער בכנסת, שמעתי וראיתי פרשנים פוליטיים ומגישות תוכניות בטלוויזיה וגם חברות כנסת ואישי ציבור וכולם מטיחים ביקורת בח"כ שטרן על דבריו הסקסיסטיים.
בדקתי ומצאתי, שהיתה זו שֹרת התרבות (תרבות?) רגב, שהתחילה בעימות. בדיון היא הטיחה כי "היית ראש אכ"א מעולה כל כך שהיינו צריכים לנקות אחריך". ח"כ שטרן (יש עתיד) השיב מיד: "אני לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא. לא כדאי".

ח"כ ושרה. דברים בשם אומרם.

כל הביקורות ששמעתי עמדו על כך שחבר הכנסת התייחס לאפשרות שרגב עברה דרך מיטות בצבא.  הוא הכחיש זאת, ואני לא דיברתי איתו מעודי ואינני יודע מה עשתה השֹרה בצבא. אז חיפשתי בגוגל ומצאתי, שהעתונאי בן כספית (מעריב ועוד) ביקש לברר אם מירי רגב, שהגיעה לדרגת תת אלוף עברה במבדקי "מרכז ההערכה", שלהם נדרשים כל הקצינים לפני קבלת דרגת סגן אלוף בצה"ל. בכמה אתרים מצאתי ש…אין תשובה. אולי באמת הגיעה לתפקידה בלי לעבור את המבדקים האלה? אולי.
גיליתי, שהרמטכ"ל דן חלוץ היה זה שמינה אותה לדוברת צה"ל. כתוב ש"רגב, בת 40, עשתה את רוב שירותה ביחידת דובר צה"ל – והיא הקצינה הראשונה המתמנה לתפקיד ובעלת רקע ממושך ביחידה". אינני מתכוון לבדוק מה עשה אלעזר שטרן בצה"ל כדי להגיע לתפקידו כאלוף.
נכון, אלעזר שטרן התנצל כלפי כל הנשים (מלבד הנפגעת) על המשמעות של דבריו. אבל אני לא בא להגן על צד בעימות, רק באתי להזכיר פרטים שלא עלו בוויכוח הציבורי.

מי יבנה, יבנה, בית לאלוהים
פעם, עליתי להר הבית, נכנסתי לכיפת הזהב, ראיתי את אבן השתיה. למסגד הסלע (אל אקסה) לא נכנסתי. לא היה מעניין. שוטרים לא היו על ההר. כניסה חופשית היתה.
היום, צריך להגיע בשעות המותרות ליהודים (להבדיל מן השעות של הערבים) כשעין משטרתית צופיה והביקור מוגבל. העתונאית ובמאית עירית שמגר עשתה מעשה – היא צילמה נשים – ארבע אחיות – שמטרתן לסייע לבנות את בית המקדש.
עירית שמגר, שדעתה נוגדת לחלוטין את דעתן – עשתה סרט לא שיפוטי, שבו היא מציגה את הנשים, שואלת שאלות ענייניות ומראה את הר הבית בסרט. "אלוהים רוצה בית", הוא נקרא. מעניין מאד.

רק נשים
יום ששי בבוקר בגן העיר בתל אביב. בבית הקפה במקום יש שלושה שולחנות גדושים בנשים בלבד.
זאת הדרה?