ארכיון תג: בנקים

לך אחרי הכסף

אינני זוכר שהרבה אישי ציבור סירבו להופיע בפני ועדת הכנסת. מקרה אחד קרה לא מזמן, כאשר היועמ"ש החליט כי נציגי פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ומח"ש, וביניהם מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, לא יתייצבו לדיון בועדת הפנים בעניין ניצב ריטמן, כדי לא לפגוע בחקירות ראש הממשלה. סערה פרצה בכנסת כאשר דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הגיעה לכנסת וסירבה ברגע האחרון להעיד בוועדה לחקר האשראי לטייקונים. זה נראה כאילו למישהו יש עניין שהציבור לא יידע מדוע ניתנו הלוואות של מיליארדים מכספי הבנקים לעשירי ישראל ובלי בטחונות מתאימים.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר כי הישיבה נועדה להגדיר את היחסים בין הרשויות השונות. "כבר זמן רב אנחנו יודעים שיש לא מעט אנשים ברשות המבצעת שהתבלבלו והם אלה שקובעים לרשות המפקחת איך להתנהל – זה לא יקרה".
אינני יודע מה יקרה לפקידה (הבכירה) הסוררת, אבל לי זה הזכיר בדיחה: לקוח הגיע לבנק, התייצב בפני הפקיד והורה לו בלשון גסה – "תן לי כסף, אידיוט". הפקיד נדהם ושאל: "מה? למה?" והאיש חזר על דבריו – "תן לי כסף, אידיוט".
הפקיד זינק משולחנו אל חדרו של מנהל הסניף ואמר: "אינני מוכן לשרת לקוח גס רוח".
"מה שמו ומספר החשבון?" – שאל המנהל. הוא תקתק במחשבו ואז נזף בפקיד: "תן לו כסף, אידיוט".
אולי יש בכך תשובה להתנהגותם של הבנקים בוועדת הכנסת.

ילדה במעבר חציה

ילדה ברחוב, אבל רק תמונה

רכבתי על הקלנועית, חציתי כבישים, ולפתע נקלעה עיני בילדה, שלא ראיתי אותה קודם. היא עמדה ליד מעבר חציה וחייכה אלי. אלי? לא. זאת לא היתה ילדה, אלא תמונה.
מישהו העתיק את תמונתה של הילדה המחייכת והציב אותה ליד עמודים במעברי חציה. לדעתי, נהג שנוסע במהירות, יאט כדי לראות אם הילדה לא קופצת לו מתחת לגלגלים. אם לא ייסע כל כך מהר – השיגה התמונה את מטרתה.
שלישיית גשר הירקון שרה את שירו של חיים חפר: "אל תעברי לבד ילדה ברחוב"… כדאי לקרוא את השיר כולו באתר שירונט.

מודעות פרסומת

לא רוצה להיות פראייר

ידידי, רותם, התחתן, קנה דירה ולקח את זוגתו הצעירה לקנות את מכשירי החשמל – מקרר, תנור, כיריים וכו'. הוא פנה תחילה אל חנות שהכיר וזכה בה ליחס טוב. המוכר חייך אל הלקוח המוכר ועיין ברשימת הפריטים שהזוג הצעיר ביקש. עיין ברשימה ונקב במחירים.
אבל ציפתה לו הפתעה. הבעל הטרי שלף את הסמרטפון והקליק את רשימת הפריטים תחילה אל אתר "זאפ" ואחר כך לאתר "כמהזה". המוכר הסתכל מופתע על ההליך ואז נענה לבקשת הלקוח וסיפק לו דף נייר ועט.
המחיר הכולל של הפריטים בחנות הגיע ל-45 אלף ₪. מחיר המינימום של אותם פריטים באתרי השוואת המחירים היו הרבה יותר נמוכים. רותם הציג את המחירים ודרישתו היתה פשוטה: "אני קונה אצלך במחיר הנמוך ביותר שמציעים. אם אתה רוצה, אשלם 100 ₪ יותר, כי אני מכיר אותך".
המוכר, שהחיוך סר מפניו כבר קודם לכן, התיישב ליד שולחנו הקטן וערך לעצמו חישובים מחישובים שונים. בסופו של דבר הסכים לתת את הפריטים המבוקשים במחיר כולל של 37 אלף ₪. רק את התנור לא הסכים לתת במחיר מציאה. "מי שמוכר ככה מפסיד או שיש לו מקורות שאני לא מכיר", אמר.
רותם, ידידי, סיפר לי על כך בשמחה. "אני לא רוצה להיות פראייר".

מעבר דירה והבנק
מוקדנים  חול
רותם, כאמור, עבר דירה – מדירה שכורה בפריפריה לדירה חדשה בהוד השרון. הוא איש מסודר והודיע, כמובן, לכל הגורמים הרשמיים על שינוי הכתובת. טילפן ושמע את המוקדנים מתקתקים במחשביהם את הכתובת החדשה ומקווה שהעניין הוסדר. עד שטילפן אל הטלבנק.
אמרה לו הפקידה בטלפון: "אני לא יכולה לקבל ממך את ההודעה. אתה צריך ללכת לכספומט, להכניס את הכרטיס ותקבל קוד, שבעזרתו תוכל לשנות את הכתובת". שמע את ההודעה וביקש לסגור את הטלפון במשיכת כתפיים, אבל המוקדנית עצרה בעדו: "רגע, חכה. אני יכולה להציע לך הלוואה של מאה אלף ₪"…
– "זה הגיוני, שאת מאשרת לי הלוואה כזאת בטלפון ולא יכולה לרשום את הכתובת?" – שאל ונשאר בלי תשובה.

שמעתי ולא מפי הדַלַיי למה
"חייך אל אחרים ויהיה לך יותר טוב. תכעס על אחרים, לך יהיה יותר רע. להם זה, כנראה, לא יפריע".
ניסיתי. זה עובד.

תגידו תודה

אנחנו מתרגזים מהר, מותחים ביקורת בקלות ואחר כך אנחנו מקטרים באופן קבוע. לפעמים, אנחנו מגלים באיחור שכעסנו לשוא. שטעינו. האם אנחנו מודים בטעות? נדיר, נדיר, נדיר.
מאידך, האם אנחנו אומרים "תודה" כשצריך? כנראה שלא. המנהג של אמהות לומר לפעוטותיהן "תגיד תודה", לא נקלט. כשהילדים גדלים, כשהנערים מתבגרים, כשאנחנו בוגרים, המלה "תודה", בדרך כלל איננה במילון.

לא הייתי צריך לעמוד בתור

לא הייתי צריך לעמוד בתור


אני רוצה לספר על מכתב ששלחתי למנהל הסניף שלי בבנק הפועלים.
"אני רוצה לשבח את עבודתה של אילנית פינצ'ב. אני מניח, שמכתבי זה לא יחדש לך ובוודאי קבלת הערכות דומות מלקוחות אחרים, אבל אני מבקש להוסיף את שלי.
"את אילנית פגשתי כאשר באתי לחתום על ערבות כלשהי. היא הציעה לי להצטרף כלקוח והתפעלתי מן השירות המהיר והיעיל שגילתה באותה הזדמנות. הצגתי לה את דרישותיי והיא בדקה את התנאים שביקשתי. את התשובה, שהבנק מוכן לתת לי את כל בקשותיי, קבלתי בתוך פחות מחצי שעה. להשוואה: בנק אחר, שבו היה לי חשבון, הציע לי הנחות מסויימות, חלקיות בלבד, וזאת אחרי שבועיים של התלבטויות ודיונים…
"מאז נהייתי לקוח שלכם, אני נהנה משירות יעיל, מהיר ומקצועי. לכן, אני מבקש לשבח את אילנית".
הרגשתי טוב אחרי ששלחתי את המכתב.

אנשים חכמים יודעים להגיד תודה
עתון הארץ פרסם כי שתי חוקרות מאוסטריה גילו שאנשים שנחשבים חכמים מרגישים אסירי תודה לעיתים קרובות יותר ואף מרגישים נוח לבטא זאת.
נעשינו רכושנים
השפה מבטאת את המציאות והקניות פינו את מקומן לרכישות.
אני זוכר שהייתי תלמיד וקניתי מחברת. אבא שלי רכש מגרש. ידעתי שהקונה מקבל קניין, למחברת למשל והרוכש מקבל רכוש, מגרש למשל. בינתיים אני שומע רק "רכש, רוכש, רוכשים". לא קונים יותר.
מילא, לא גומרים. אבל למה לא קונים?
Evrit
אלה שמדברים בשפה עילגת, אינם יודעים מה פירוש עילגת.