ארכיון תג: בחירות

לקט (שכחה ופאה) בימים של חול המועד

 

פסח הוא, כנראה, לא הזמן לספר סיפורים רציניים, אז ליקטתי דברים ואמרות שהצטברו פה ושם. למשל, אמר לי חבר, פנסיונר מבוגר, כשישבנו בפרלמנט של יום ששי: "אני מחליט, כל עוד אני עומד על הרגליים שלי"…
הגיב פרלמנטר אחר, אף הוא פנסיונר: "עדיף לי לסחוב מאשר שיסחבו אותי"…
לא במושב הלצים הזה, קראתי במייל של יועצת הנקה את הסיסמא: "חלב אם – המזון האיכותי ביותר באריזה הייחודית והידידותית לסביבה". בהמשך נמצאה התגובית: "אני בעד האריזה"…
ואם אני מזכיר ענייני נשים, הרי אימא חכמה אמרה לי: "איש חכם יודע, שכלב קטן זה לא ילד קטן". אני מקווה שגם ההורים מבינים, שכלב, כל כמה שהוא אהוב, איננו זכאי ליחס של ילד קטן.
באותו פרלמנט, שממנו אני שואב רעיונות, אמר מאן דהוא: "הייתי השבוע אצל האופטומטריסט. הבאתי לו את העיניים להסתכלות".
נשמעת כמו סינית
ישבתי בבית קפה לפני ימים אחדים. ארבעה צעירים סינים (כנראה בני 25, כי הם תמיד נראים צעירים יותר) דיברו ביניהם. לי זה נשמע כמו… סינית. אבל הם הבינו היטב האחד את השניה.
חשבתי לעצמי, איך נשמעת העברית שלנו לדוברי שפות זרות. לפעמים, העברית של ההיי-טקיסטים היא סינית בשבילי.
ואם כבר סינית, הרי הוזמנתי למסעדה, מאלה החשוכות, שבקושי אתה יכול לראות את האוכל ואת שכניך ליד השולחן. בזו שהייתי, מצאתי תפריט, שבו שמות המאכלים כתובים בסינית באותיות עבריות. בחושך לא יכולתי לקרוא, אבל מי מן המוזמנות הציעה פתרון: קח את הפנס של הסמרטפון.

בחירות עליך ישראל
האם יהיו בחירות בקרוב? נראה לי שפרשנים פוליטיים עוסקים בכך רבות וגם את חברי הכנסת זה מטריד. אז הנה מה שאמר הפילוסוף הגדול וולטר:

אז, אם באמת מתקרבים לבחירות, כל אחד אומר שדבריו מיוסדים על אדני אמת (אם שפתו תקינה ולא עילגת). וכאן, נשאלת השאלה הקלאסית: למה שקרנים מצליחים? והתשובה: כי מאמינים להם. ואם מוסיפים לשאול, מקבלים עוד הסבר: "הם מסתכלים לך בעיניים"..
ועוד בעניינים שעומדים ברומו של עולם: אם אדם יוצא זכאי במשפט, זה לא אומר שהוא נקי. יש עניין ציבורי גם בחפות מוסרית.
ואז נוכל לשאול מה יהיה אחרי הבחירות. תלמידת כתה א' נשאלה: מהו המקום הקר ביותר בארץ? והיא השיבה: הכנסת. יש שם 120 מתחת לאפס…
וולטר וודאי יסכים עם זה.
אז, אם באמת מתקרבים לבחירות, כל אחד אומר שדבריו מיוסדים על אדני אמת (אם שפתו תקינה ולא עילגת). וכאן, נשאלת השאלה הקלאסית: למה שקרנים מצליחים? והתשובה: כי מאמינים להם. ואם מוסיפים לשאול, מקבלים עוד הסבר: "הם מסתכלים לך בעיניים"..
ועוד בעניינים שעומדים ברומו של עולם: אם אדם יוצא זכאי במשפט, זה לא אומר שהוא נקי. יש עניין ציבורי גם בחפות מוסרית.
ואז נוכל להרהר מה יהיה אחרי הבחירות. תלמידת כתה א' נשאלה: מהו המקום הקר ביותר בארץ? והיא השיבה: הכנסת. יש שם 120 מתחת לאפס…
וולטר וודאי יסכים עם זה.

מודעות פרסומת

סקרים חסרי משקל – סקוטלנד כדוגמא

הבחירות בסקוטלנד בשאלה אם להיפרד מבריטניה הגדולה ולהישאר סקוטלנד הקטנה, הסתיימו בתוצאה ברורה. במשך ימים אחדים לפני הבחירות, עצרו כל אמצעי התקשורת בארץ את הנשימה, חדלו לרגע לפחוד מדאע"ש וכולם שידרו את תוצאות הסקרים, שהצביעו על שוויון. לפעמים דיווחו על יתרון קל לפורשים ולפעמים על יתרון זעום לנשארים. אחרי שפורסמו התוצאות – 55% מהסקוטים מתנגדים להתנתקות – יכולנו לחזור ולפחוד מדאע"ש. ישבתי עם חבר, כלכלן, ובעת הרמת כוסית קפה לקראת השנה החדשה, שאלתי אותו על הסקרים. האיש, שסטטיסטיקה היא מקצועו השני, זרק כל מיני מונחים מקצועיים, שחלפו לי ליד האוזן, והתמקד במונח אחד חשוב: טעות דגימה. לדוגמה, אם טעות הדגימה היא 4%± ותוצאות הסקר הן 50%-50%, יש אפשרות שהתוצאה תהיה 54% או 46%. אם המדגם בן 500 איש, כמקובל, טעות הדגימה היא אפילו 5%± והטעות עלולה להיות גדולה יותר. האמת, לא שאלתי אותו בגלל התעניינותי בסקוטלנד. בריטניה האנטישמית אינה עומדת בראש מעייני. אותי מעניינים הסקרים בישראל. אלה, שמעוררים את סקרנותנו בכל ימות השנה ובמיוחד ערב בחירות. העתונים והטלוויזיה מראים לנו מי עלה ומי ירד ואין לנו דרך לבדוק את זה, אלא בתוצאות הבחירות.

היזהרו ממני. אני סקוטי...

היזהרו ממני. אני סקוטי…

אז קבלתי ממנו הסבר, שטעות של חמישה אחוזים היא סבירה לחלוטין לסטטיסטיקאים. היא לא כל כך סבירה לציבור הרחב ולי. בהרצאה שנשא חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, במאי 2006 הוא גילה עוד טפח מתעשיית הסקרים והטפח הזה לא כל כך סימפטי.
פרופ' אומן כיהן בוועדה ממשלתית כלשהי והיו"ר החליט לערוך סקר דעת קהל. נערך מכרז בין מכוני סקרים וכמה סוקרים ידועים הופיעו בפני הוועדה ושאלו מהן התוצאות הרצויות, כדי שיכינו את שאלות הסקר בהתאם… אני מקווה שהמצב השתנה, אבל סקפטי למדי. הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה נערכו לפני זמן לא רב ובעקבות הסקרים, הצוות של ח"כ שלי יחימוביץ חזה לה הצלחה. היו"רית הסתובבה מלאת בטחון עד שבוז'י הרצוג לקח ממנה את המפלגה. הדוגמא הקלאסית היא כמובן, הבחירות של שנת 1996: כל הסוקרים חזו ניצחון לשמעון פרס. תוצאת האמת הייתה ניצחון של בנימין נתניהו בהפרש זעום. זכורה לטוב הופעתו של חיים יבין במבט: "מהפך!" טעות הדגימה הייתה גורם מהותי ביום הכיפור של הסוקרים. מסקנה שלי – סקר לא שקר, אבל לא כל כך אמין. שיר לילדה בת ארבע הביאה ספר וביקשה שאמא תקרא לה שיר. האם: "בשורות ארוכות זה סיפור. שיר זה בשורות קצרות". הילדה פותחת את עמוד התוכן של הספר, "אמא, קראי לי את השיר הזה"…