שמירה על מקומות קדושים

בני קצובר עמד על פסגת אלון מורה והביט על הנוף הנהדר מסביב – מן הים התיכון במערב ועד החרמון בצפון והרי הגלעד בירדן במזרח ובקעת הירדן מתחתיו וגם שכם הצפופה נמצאת בעמק. הוא עמד בצל עץ עבות ליד קבר שיח' וקבוצת עתונאים ישבה על ספסל העץ הישן.

בני קצובר מסביר

את תורתו של בני קצובר, ממייסדי גוש אמונים וההתיישבות בשומרון, אין צורך לשחזר כאן. האיש דק הגזרה תיקן בכל רגע את הכיפה על ראשו, שהתעופפה כמעט ברוח, וסיפר בלהט משכנע את תולדות האזור והציונות. כשהבטתי אל מאחוריו, ראיתי היטב זה מול זה את הר גריזים והר עיבל. שם, אפשר לומר, נוצר עם ישראל. הארכיאולוג אדם זרטל, ידיד קרוב של בני קצובר, גילה כאן את המזבח הראשון של ישראל. תגלית ארכיאולוגית אדירה (או נתונה לביקורת קשה…), שמשמשת בסיס לתורת הקיום של עם ישראל בארצו – בשומרון.
הארכיאולוג אדם זרטל, שנפטר לפני חודשים אחדים,  היה משוכנע שהוא חשף בהר עיבל את המזבח המתואר בספר יהושע ובספר דברים. בני קצובר תיאר בהתרגשות איך זרטל וצוות החופרים סקר את האתר שנחשף והשווה אותו לתיאור המקראי של המזבח במקרא.
לא סיירנו בהר עיבל עצמו. בדקתי את המידע והתרשמתי, שהמקום מהווה אתר טיולים מוכר והמסיירים בשומרון מרבים לבקר בו. אבל הוא לא שוחזר ולא נבנה מחדש, למרות ההערכה שזה המזבח הראשון של עם ישראל ואולי המקום שבו הוקמנו כעם.

במבנה – מצבור טינופת

הביקור באלון מורה הזכיר לי סיור נוסף בשטחים, שערכתי עם עמיתים לפני שנים אחדות. שילה, בבנימין, היתה מקום הפולחן של עם ישראל במשך 370 שנה, לפני שירושלים הפכה להיות עיר המקדש. גם כאן לא ראיתי שחזור של המקדש הקדום, אלא גל אבנים שנחפר וזוהה.
אנחנו ישבנו על פסגת ההר ליד קבר שיח' שנבנה במקום וכמו קברי שיח' אחרים גדל לידו עץ גדול ומצל. בני קצובר הזכיר בדבריו, שבעיני המוסלמים זה קברו של האימאם של מוחמד. אחד מן הקברים שיש לאותו אימאם, והחשוב שבהם, נמצא במכה. אין לי ספק, שבעיני המוסלמים זה קבר חשוב. עובדה, שהם החליטו לפני זמן לא רב שהשיח' הזה קבור גם – בקבר רחל. מסתבר שהקבר שם מקודש גם להם ולא רק לנו. בני קצובר סיפר זאת בנימת האי אמון, שבה התייחס לחשיבות שהמוסלמים מייחסים לקדושיהם.
הסתכלתי בבניין הקבר (שחסום בדלת ברזל מרושתת) וראיתי בפנים גל אבנים ולכלוך, שאיש לא טרח לנקות או לטפח. חשבתי, שהיחס שלנו לאתרים הקדושים איננו שונה מאד מהיחס של המוסלמים בארץ לקדושיהם.
כשירדנו באוטובוס מן המצפור הנהדר, שמעתי בחדשות ברדיו שהחרדים נאבקים על קדושת השבת ומנסים למנוע עבודות ברכבת ביום זה. חשבתי, מדוע אינם מתייחסים כלל למקומות הקדושים לישראל בארץ ישראל. נכון,  פרופ' ליבוביץ אמר שאין דבר או מקום קדוש מלבד הקדוש ברוך הוא. אבל הם ודאי לא נתלים בליבוביץ הציוני.

הגדרה חכמה
מצאתי במסכת אבות ה', ו':
"חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה; אינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב; שואל כהלכה ומשיב כעניין; ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון; ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי; ומודה על האמת;
"וחילופיהן בגולם".