ישראלים בוכים

בפרלמנט של יום ששי, היוזם שהוא גם יזם, הזמין מיץ סחוט ולא קפה שחור, כמנהגנו. הוא התחיל בבדיחה: "אתם יודעים מדוע ישראלים בוכים? כי זה  יותר קל מאשר לעשות"…
– אתה אדם רציני ומתחיל עם בדיחות חבוטות – הגיב מישהו מן השולחן.
"זאת לא בדיחה סתם. אני מתכוון ברצינות".
– אז מה פתאום אתה מדבר על "ישראלים בוכים"?
"יש נטיה למתוח ביקורת על אנשים שיש להם כסף. את הביקורת מותחים האנשים ש'בוכים'. הם מסתכלים על המצליחנים ולהם יותר קל לשבת בליל שבת על פיצוחים ולהתלונן, ש'אני לא מצליח לגמור את החודש'… אז מה עורר אותי להיזכר בבדיחה?
"ראיתי בטלוויזיה את השחקנית, זמרת, מצחיקנית, חני נחמיאס. היא הופיעה/השיבה לשאלות של קובי מידן בתוכניתו 'סוכן תרבות'.
"מה שעורר אותי מנמנום טלוויזיה היו התשובות הלא-מצחיקות שלה על עשיית כסף". האיש הזכיר, שחני נחמיאס סיפרה כי כשיצאה מן הלהקה הצבאית והתחילה לעבוד, לא בזבזה את הכסף, כפי שעשו עמיתיה. היא החליטה שצריך לחסוך. כלומר, קנתה דירה, שיפצה אותה ומכרה. אז קנתה עוד דירה, שיפצה אותה ומכרה. היום, אחרי עשרות שנים על הבמה היא בעלת נכסים.
"אפשר ללמוד ממנה", אמר האיש ליד השולחן שלנו. "במקום לבכות – לבנות".
כרגיל, האיש קטע את הדיונים האינסופיים על הפוליטיקה. "גם הפרשנים בטלוויזיה לא יודעים שום דבר. הם אומרים ואומרים, ובא איזה פוליטיקאי ואומר משהו חדש. ומיד, כל המערכת הפוליטית משתנה"…
הדברים, כמובן, עוררו תשובות. אבל יושבי השולחן השתיקו את המערער, כי דברים על כלכלה יותר מעניינים. שם זה, לפחות, לא משתנה כל רגע.
– אז, מה אתה חושב? מה צריך אדם לעשות כדי לא לבכות, לפי הבדיחה?
"לבנות או לקנות דירה – זאת דרך אחת. אפשר להשקיע כספים בצורות שונות", המשיך. "אבל קודם כל צריך לחסוך. זאת אומרת, צריך לרצות. כי אנשים יכולים לנהוג כמו חני נחמיאס ולא לבזבז את כל המשכורת וההכנסות. תמיד אפשר קצת לחסוך.
"למשל, פנו אלי כמה אנשים – יותר משניים – ושאלו איך לקנות דירה. אמרתי להם, שעם החסכונות שיש להם ועם קצת משכנתא, יוכלו לקנות דירה. אפילו הצעתי פתרונות כמו באר שבע. שם אפשר לקנות בזול ושם יש גם סטודנטים באוניברסיטה שרוצים לשכור. בזול. אבל התשואה טובה. האנשים שלי, מיד ברחו מן ההצעה.
"אנשים רוצים לקנות לפי הנורמות שלהם, כאילו הם מתכוונים לגור בדירה. למשל, אפשר להשכיר דירה במצב תקין, אבל לא מטופחת. השוכר יחליט אם הוא מוכן לשלם את שכר הדירה. אלה שהתייעצו איתי, רצו לקנות דירה במרכז גוש דן, לשפץ אותה לרמת הדירה שלהם ובעיקר – ביקשו, לפחות, ארבעה חדרים… הם חושבים שצריך להציע דירה מפונפנת. הם לא חושבים שזה עסק. השקעה, שצריכה לשאת פרי".
– אז למה לא משקיעים? מה צריך כדי להיות משקיע?
צריך, קודם כל, יכולת החלטה. מוכנות ללכת לעיסקה גם אם יש בה סיכון. מי שרוצה לשבת על הגדר, יכול להישאר עם "הבוכים".

לקנות כדי להשכיר

כמה זה עולה?

שמע את זה אחד מעשירי ישראל שהגיע אלינו לפרלמנט. יש לו מכרים כאן והוא בא מפעם לפעם להתרועע עם "העם".
"רציתי לנסוע בשעה 5 בבוקר לשדה התעופה", סיפר. "בחברת מוניות ארצית, הטלפון הראה לי שהמחיר 400 ש"ח. כסף קטן לנסיעה גדולה. אבל, קמצן נשאר קמצן. אז התקשרתי לתחנת מוניות שכונתית כדי לוודא מחירים. 110 ש"ח אמרו לי. הזמנתי מיד".
מיד הוא קיבל תשובה מן השולחן: "יש אנשים שיודעים את המחיר של כל דבר וכלל אינם יודעים את הערך של אף דבר".