הפגנה של עדה אלימה

הפגנת יוצאי אתיופיה אחרי הריגתו של סלומון טקה, נערכה כבר לפני למעלה משבוע. נראה שלכל אחד כבר יש דיעה אם צדק השוטר שירה (מח"ש בודקת, וכבר לא מאמינים לה) ויש המבקרים את ההפגנות האלימות.
בדיווח הראשוני של ynet נאמר: "בזמן שרבבות עומדים בפקקים, מחאת יוצאי אתיופיה עברה לשלב האנרכיה. 16 בני אדם נפצעו, בהם תשעה מפגינים שאחד מהם נדרס ושבעה שוטרים. עשרות נעצרו. מפגינים פגעו במכוניות בתל אביב וניפצו שמשות ניידת בנתניה. שוטרים משתמשים ברימוני הלם וגז מדמיע בחיפה".
הרהרתי לעצמי: זאת עדה אלימה, ומיד זכיתי לתגובות אלימות (בעל-פה…).

גרפיטי ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. האיור צוייר לפני ההפגנה ובלי קשר אליה

נזכרתי בשידור טלוויזיה מלפני שלוש או ארבע שנים על הפגנת יוצאי אתיופיה בירושלים. ראיתי שם את המפגינים ואת השוטרים ושמתי לב, שהמפגינים באו מן הבית עם מקלות ואלות. חשבתי באותו רגע: מי בא להפגין כשבידו מקל? חשבתי וכנראה עם הזמן שכחתי.
עברו עוד כשנתיים ושוב היתה הפגנה של יוצאי אתיופיה. הפעם, בכיכר מלכי ישראל בתל אביב (ששמה הוסב לכיכר רבין, אבל בפינת הרחוב על הבית כתוב "כיכר מלכי ישראל"). בחצרות, בסמטאות הסמוכות לכיכר הסתובבו צעירים יוצאי אתיופיה ואספו לבנים, בלוקים ואבנים. כך סיפרה לי שכנה באחד הבניינים, שראתה את המחזה מן המרפסת. אחר כך דווח בחדשות, ששוטרים נפצעו מאבנים. טוב, זה היה מזמן.
עכשיו החלה סידרת הפגנות חדשה ובראשונה שבהן נסתמו רחובות, כולל בכיכר עזריאלי, למשך ארבע שעות ויותר. צמיגים עלו באש, גם מכונית אזרחית, ונהג תמים ניצל בידי השוטרים מן המפגינים.
השוטרים לא צדיקים. לצערי. המפגינים, גם הם לא צדיקים. לצערי.

 מי שולט?

הפילוסוף דוד יום , 1711-1776 , כתב: "מפתיעה את מי שמשקיף על חיי האדם מנקודת מבט פילוסופית היא הקלות, שבה נשלט הרוב על ידי המיעוט".

והסופר הנריק איבסן, 1898-1906 , אמר: "האויב המסוכן ביותר לאמת ולחרות הוא הרוב המוצק".

איסטנבול בחדשות

מצאתי אמירה ישנה: באיסטנבול לא סוגרים דלתות. הם טורקים.

 

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 14 ביולי 2019 בשעה 13:22

    תרצה, אין לי ויכוח. אנחנו נמצאים במדינה משוסעת עם מחלוקות (ויותר מזה ) בין העדות השונות. האתיופים הם העולים החדשים האחרונים והם סובלים יותר בגלל צבע עורם. לדעתי, הנושא חשוב וטעון מחשבה רצינית.

  • תרצה הכטר  ביום 14 ביולי 2019 בשעה 13:20

    מי שקורא את הפוסט שלך מבלי לדעת יותר מדי על הקונטקסט הרחב, מאמין שמדובר באנרכיה, "המחאה עברה לשלב האנרכיה" – כך YNET.

    צדקת בכך שהמשטרה אינם חבורה של צדיקים וכך גם יוצאי אתיופיה.

    משום מה לי נשאר בזיכרון סרט תיעודי (לא היו לי כלים לבדוק את החומרים שבו), על התלאות ואי הצדק שרודפים את בני העדה האתיופית בישראל. מזעזע! לדוגמא, מה קורה אם המשטרה מוזמנת להגיע בדחיפות לאירוע שהתרחש ברחוב/במדשאות האקדמיה/באזורי בילוי ופנאי? הם מחפשים אשמים ואם במקרה אתה שחום עור (אתיופי) ונמצא סמוך למקום האירוע, אבוד לך. אותך הם תופסים. אותך הם משליכים לניידת בבעיטות, אותך הם מקללים אם תעז לפצות פה. עברו כשנתיים מאז צפיתי בסרט, הבנתי היטב את הבעיה: מרבית הישראלים הבוגרים, כולל הממסד, מפגינים אי-סובלנות כלפי אתיופים. אלו 'זכו' לסטריאוטיפ שלילי ביותר. יש בכך הר בה יותר מ'אנרכיה' זמנית. זו פגיעה ב"זכויות האדם והאזרח" שלהם. חוסר צדק משווע, אי-סובלנות במיטבה. האנרכיה ה'זמנית' היא מקום המפלט היחידי שנותר להם [הגם שאין לה כל הצדקה].

    הקונפליקט איתם יורד לרמה העמוקה ביותר של הפרת "זכויות האדם והאזרח". מצד אחד, אנרכיה ומצד שני – נישול והדרה.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: