סיפורי סבתא

"היום היה יום חם במיוחד. עדי קנתה ארטיק, ואני קפה קר", מספרת אמה של עדי בת השמונה. "לגמתי מהקפה, והיה לו טעם בדיוק כמו הטעם של הקפה, שאמי היתה שותה כשהייתי ילדה – מריר, קריר, טעים. נתתי לעדי לטעום, וסיפרתי לה, שכשהייתי ילדה טעמתי בדיוק קפה כזה שאמא שלי הייתה שותה", סיפרה.
זה הזכיר לי את הסיפור הבא – יום אחד עדי שאלה אותי: "נחשי, את מי הכי הייתי רוצה לפגוש?"


תקיעת שופר בגן – בלתי צפויה אבל מאד מקובלת

– "את מי?" שאלתי קצת מופתעת.
"את סבתא חנה (אמי)", השיבה הקטנה. "מפני שאני מרגישה שאני מכירה אותה ממש טוב, רק לא נפגשנו. אני יודעת שלא נוכל להיפגש, כי היא מתה מזמן, אבל מאד הייתי רוצה".

קול שופר בגן
במוצאי היום הראשון של ראש השנה, טיילנו בגן האם שעל ראש הכרמל. הרבה משפחות היו במקום עם ילדים ועם פעוטות. חלקם שיחקו על המתקנים שבגן ואחרים סתם טיילו. לפתע, קול שופר.
הלכנו לראות מהיכן הקול ומצאנו בפינת הגן איש עומד ובידו מחזור תפילה והוא תוקע בשופר את התקיעות לפי סידרן. אנשים התקרבו מכל חלקי הגן והצטופפו על הרחבה הקטנה.
האיש זיכה את הרבים במצווה וזכה לברכות.

שנה טובה 

לכל אחד יש זכות בחירה

בערב ראש השנה נסעתי באוטובוס מס' 37 בחיפה מהר הכרמל אל המושבה הגרמנית. ההר ירוק, יפהפה. אתר תיירות מעולה. בתוך האוטובוס ראיתי את השלט הזה מעל ראשו של הנהג.
שתהיה שנה טובה.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: