תשתה קפה טורקי ותתעורר

אני אוהב קפה. קפה טורקי רתוח, למנוע ספק. בבתי קפה בתל אביב ממעטים להציע קפה טורקי אמיתי וכאשר הם אומרים "קפה טורקי", בדרך כלל מתכוונים לקפה שחור, שהיה מקובל על היֶקים והוא, למעשה, "קפה בוץ". פשוט, אין להם סבלנות, בבתי הקפה שאני מכיר, לחכות עד שהקפה ירתח בקומקומון הקטן (בוויקיפדיה מצאתי ששמו ג'זווה. פינג'אן, היא הכוס הקטנה) ולא יגלוש ויטנף את הכיריים. אז אין לי ברירה, אלא לשתות אספרסו. נסקפה – מוטב לומר, נס שהוא קפה – בל יעלה על השולחן.
קפה - הספרכאשר הייתי עם חבר בטיול באיסטנבול, הלכנו ברחוב התיירות, אסתקלאל, וחיפשנו בית קפה עם קפה טורקי. הביטו בנו המקומיים בפליאה ואמרו: "אין לנו קפה טורקי. יש תה, אם אתם רוצים" והציעו את המשקה החם בכוסיות מיוחדות. הרהרתי, מה, גם אתא תורכּ לא שתה קפה תורכי?…
הלכנו ברחוב לאורכו, עד שהיפנו אותנו לסימטה צדדית. נכנסנו אליה והרגשנו ריח לא שיגרתי. שם גם מצאנו בית קפה שמגיש קפה מבושל ("קפה טורקי") ובסמטה היה גם ריח לא רגיל לאפנו. חשיש. שתי הארומות הדיפו בערבוביה.
ניסיתי לברר מדוע אנחנו קוראים לקפה הזה "קפה טורקי" ודווקא הטורקים מכחישים את קיומו? שמעתי שהקפה הגיע לאירופה בסביבות קרב וינה בשנת 1683, שבו ניצחו האירופים. באותה תקופה חדר המשקה החום ליבשת ולכן קראו לו "קפה טורקי" והשם נפוץ בכל המערב. גירסה אחרת אומרת, שבעת הכישלון בקרב, הטורקים השאירו בווינה מאות שקים של פולי קפה.
בארץ, שבה יש חובבי קפה טורקי רבים, מעטים יודעים שאת הקפה מומלץ לשתות בטקסיות רבה: לאחר שהאורח שותה את המשקה המר, הוא מניח את הפינג'אן כשהוא הפוך על הצלוחית ואז המארחת קוראת לו מהשחור השחור הזה הנותר על דפנות הכוס הפנימיות והעתידות)  הלא-שחורות, כך הוא מקווה) על-פי שאריות המשקעים השחורים (כמעט כמו מבחן רורשך עממי).
רבים שותים את הקפה הזה עם התבלין הל שנותן לו טעם קצת ייחודי. אחרים מעדיפים דווקא את התבלין התימני, חווייג'. בכל מקרה, המהדרין שותים בלי סוכר בכלל (ואז לא צריך כלל כפיות) או עם מעט מאד סוכר.
וביוון, הזהירו אותי לא להגיד את המילים "קפה תורכי". אז נסעתי לקפריסין (כמובן, לא בחלק הטורקי) ושם דווקא היה הרבה וטוב. ידעתי, שעדיף לחפש את בתי הקפה הקטנים, שבהם יושבים זקני הכפר ומשחקים שש-בש. כך הנחייתי את נהג המונית והוא הביא אותי למקומות אלה, שהתיירים אינם מקלקלים אותם.
כאן למדתי שלא להגיד "קפה טורקי". לפני שנים רבות מאד היה האי חלק מן האימפריה הטורקית והתושבים לא שכחו זאת. אחר כך חזרו הטורקים וכבשו את חלקו הצפוני של קפריסין ולכן "טורקי" הוא מלה מגונה באי הסימפטי הזה. תגיד "קפה מֶטריוֹ", לימדו אותי המקומיים. כלומר, "קפה בינוני", שאיננו מר מדי וגם לא מתקתק. ומי שאינו יודע יוונית (כמוני), יכול להגיד גם באנגלית Medium coffee…
מקור הצמח הוא במחוז קפה באתיופיה. מקור אחד מספר שמיסטיקן תימני ראה באתיופיה (היא חבש) עיזים מלאות מרץ, במיוחד כשהן אוכלות מן הפוֹלים. אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים שטעם זאת. ויש גם שאומרים, שנזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנות. סוחרים תימניים הביאו אותם לארצם והחלו לגדל אותם שם (זה הולך טוב עם לעיסת ג'ת וגם עוזר לכוח הגברא) והפירות עברו גם לברזיל ובסוף המשקה הגיע גם אלינו.
פעם, אמרתי לבחורה יווניה: "את עולה אליי לשתות קפה שחור טורקי?!" והיא ענתה: נהרוג טורקי, טורקי…
הנה המלים של השיר קפה טורקי מפי אריק איינשטיין (מילים, יענקל'ה רוטבליט,  לחן, מיקי גבריאלוב):
"אז תשתה קפה טורקי ותתעורר,
"אתה המשורר.
"אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי.
"אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי? "
לפני כשלוש שנים ויותר, הופיע גם בעברית הספרון "קפה – היסטוריה תרבותית מסביב לעולם", עורך ס. מילטון. נתן לי אותו ידידי, שמואל, שנסע איתי לאיסטנבול וראה אותי במצוקתי מחפש קפה טורקי…

 זר או עציץ

זוג נכנס למשתלה וביקש לקנות זר פרחים לשבת.
אמרה השתלנית: "זר יחזיק שבוע לכל היותר. קנו עציץ. זה יישאר לזמן רב ויפרח בכל עונה".

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • המושיע האקדמי  On 24 ביולי 2017 at 21:52

    או.. הו… כמה תגובות<! אכן, הקפה שלך טעים, ארומתו ממש ריח ניחוח – ומסעיר את כל העיר
    אגב, איך זה שיש פרסומת בבלוג שלך – ולא לקפה. משהו על תנועה במחול
    – – – בינתיים אני והקפה מחכים לך על קו מי הים התיכון, עמוק בחול.
    תביא את הפינג'אן ואל תשכח את ההל
    ואת היווניה החמה ככוס קפה מהביל
    שלך חברך ההאבל, אם לא הדביל

  • תרצה הכטר  On 23 ביולי 2017 at 19:06

    חידשת לי בעניין הפינג'אן. מעניין למה התכוון חיים חפר כשכתב "פינג'אן" בשיר הידוע שהלחין משה וילנסקי ושרה שושנה דמארי: האש מפצחת זרדים בדממה, משחיר הקפה בפינג'אן ….

    • יאיר דקל  On 24 ביולי 2017 at 15:24

      חיים חפר כתב באמת על הפינג'אן כי בפלמ"ח קראו כך בטעות לקנקן שבו רתח הקפה. לחיים חפר לא היה גוגל לחפור בו…
      טעות דומה היתה לדן אלמגור שתרגם את השיר הרוסי ליושינקה על פי מילים של פ. צ'רנייב. אלמגור חשב שמדובר בבחורה, אבל במקור מדובר בגבר. וכך אנחנו שרים על בחורה בשם ליושינקה. אנחנו הטועים.

  • יאיר דקל  On 23 ביולי 2017 at 17:55

    מודה ועוזב ירוחם. אני ממהר לתקן – קפריסין הטורקית בצפון.

  • גדעון נח,  On 23 ביולי 2017 at 17:41

    אכן ויקיפדיה מהלכת,להבא,איעזר בה.
    אני מצרף קטע שנראה לי מלא בבדותות וכמה אמיתות שראיתי בבלוג של אוהבי איטליה שנערך על ידי רוני טיטו (נשמע שם איטלקי)

    ההיסטוריה של הקפה

    סיפורו של הקפה שזור היטב בהיסטוריה של המזה"ת ואירופה, סיפורו מתרחש על רקע של התפתחות מעין דת חדשה, היוצרת אימפריות והתמוטטותן ,על רקע של מלחמות דת ותרבות ועל רקע תחילתו של "העולם החדש".
    קשה לומר מי הופיע על פני האדמה קודם, האדם או הקפה. האגדה הקדומה ביותר הקשורה בגילוי "הזהב המעורר" מספרת על רועה העזים "קלדי", שרעה את צאנו במישורים העליונים של אתיופיה. אותו קלדי הבחין בתופעה מוזרה – העיזים שלו הפכו עליזות במיוחד לאחר שאכלו עלים ופירות מצמח מסוים. הוא החליט לנסות את הצמח בעצמו וגילה שהוא נמלא מרץ ועירנות לאחר אכילתו. קלדי לקח את "דובדבני הקסמים" למנזר סמוך ,אב המנזר חשב שהפרי הוא פרי השטן וזרק את הדובדבנים לאש. מעשה זה שחרר את הארומה החושנית מהפירות והנזירים הצילו את הפירות מהאש ולמדו כיצד להפיק משקה מהפולים. הנזירים ראו בקפה מתנה מאלוהים היות שעזר להם להישאר ערים בזמן התפילות.
    אגדה שניה היא בעלת קונוטציות שמימיות – המלאך גבריאל בא לעזרת מוחמד הנביא שהשינה עמדה להכריע אותו, ע"י כך שהביא לו קפה משמיים . אחרי כמה לגימות הרגיש מוחמד כה עירני שהיה יכול להפיל 40 גברים מעל סוסיהם ולשמח 40 נשים…
    לאחר גילוי תהליך הקלייה הפך הקפה במהירות למשקה פופולרי ברחבי העולם המוסלמי ובאזורים שנכבשו ע"י הערבים. הפופולריות שלו עלתה כי שצריכת אלכוהול אאסורה בקוראן, לפיכך הקפה הפך למשק ביתי.
    השימוש בקפה התפשט לא רק ברחבי השטחים הערביים אלא גם לשטחים כבושים ע"י הערבים כמו : הבלקאן, ספרד, הודו, צפון אפריקה וטורקיה.
    הקפה הגיע לקונסטינופול מקהיר בשנת 1517 תוך שהוא נע במהירות דרך דמשק שם קמו בתי הקפה המפורסמים עם שמות כמו : "קפה הורדים" ו"קפה של שער הגאולה".
    שגרירים ,סוחרים והרפתקנים אירופאיים אשר טיילו ברחבי האימפריה העותומנית , נחשפו לקפה, אך בתקופה זו, אפילו להשתייך לזרם הלא נכון בנצרות, היה עלול להסתיים בעונש מוות ולכן לא השתרש מנהג שתיית הקפה באירופה מפחד להיחשד כעוסקים במלאכות פגניות או במנהגים אסלאמיים – רחמנא ליצלן.
    מה שהביא את איטליה דהיום להיות אימפריית קפה היא העובדה שבשנת 1901 ייצרו בה את מכונת האספרסו הראשונה.
    ולסיום, השיר של תרצה אתר, "שבת בבוקר,יום יפה, אמא שותה המון קפה…

    • יאיר דקל  On 24 ביולי 2017 at 15:27

      גדעון, קראתי בהנאה את הסיפורים על הקפה. אני, כשהייתי באיסטנבול עם ידידך שמואל, מצאתי אך בקושי בית קפה אחד.

  • אחינועם  On 23 ביולי 2017 at 16:30

    לענ"ד החלק הטורקי של קפריסין נמצא בעיקר בצפונו של האי ולפיכך (אכן, גם) בירתו ניקוסיה מתפקדת כיום כעיר ,שבליבה חומה ומי יודע מה ילד יום…

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: