בין מעלותיו של הנשיא דונאלד טראמפ, שהוא העלה לדרגת-על את השקרים (Fake News) ולמרבית הפלא, יש המאמינים לו. אבל זה לא בדיוק הנושא שלי. אני עוסק הפעם בשקרים "קטנים", לא נשיאותיים, הנפוצים ברשת האינטרנט. אינני יודע מדוע, אבל נראה לי שאנשים מאמינים לסיפורים ברשת יותר משהם מאמינים לתקשורת הממוסדת, למרות שסיפורי הרשת חלקם סתם בדיות וחלקם סיפורים שמפיצים משרדים של יחסי ציבור בשירותו של מי שמשלם.
נשיא ארצות הברית: אומר (גם) אמת
לאנשים קשה לקבל, שפרסום או שידור ממוסדים עוברים עבודה של כתב מקצועי, עורך מקצועי וגם עורכים בכירים שמנסים לנפות את האמת. הנה, בערוץ 2 שודרה בסוף השבוע כתבה לא מדוייקת על "מסיבת רווקים" ברומניה, והכתב הושעה והעורך יצא לחופשה. אבל בציבור יש תחושה שסיפורים "מעניינים" הינם גם אמיתיים. אז זה לא כך.
הנה מקרה אמיתי שקרה לי. טעיתי. לא בדקתי. כך כתבתי במייל שלי: "קבלתי את הפניה הזאת מאדם, שאני עומד איתו בקשר במשך שנים. אני מאמין שהפניה רצינית ולכן אני מעביר אותה. רצוי להעביר את הפניה לאחרים, שמא יש להם תרופה כזאת".
באותה פניה כתבה אשה שהיא נזקקת לתרופה ושאלה למי יש תרופה כזאת מיותרת. בעבר היה לי מקרה דומה ונשארתי עם תרופה מצילת חיים, שלא היה צורך בה. תרמתי אותה ברצון. לפיכך, מיהרתי ושלחתי את ההודעה לחבריי במייל. במייל חוזר קבלתי את ההערה הבאה: "תודה על החשיבה הברוכה והחיובית ועל עשיית צעד אמיתי בעניין… אבל בדיקה של 5 שניות העלתה שהמכתב ישן ולא ברור למה המשיך להסתובב. אין צורך בתרופה או בהעברת המכתב".
כעבור עוד יומיים קבלתי מייל מהכותב המקורי שלי והוא אומר: "לפני ששלחתי לכם את הידיעה על חיפוש התרופה, לא בדקתי אותה. היא איננה רלבנטית יותר!!! מצטער מאד!!!"
לעתים, אני בודק מסרים שאינם נראים לי מהימנים. לא פעם עצרתי כאלה לאחר שבדקתי את מקורם. היו גם מקרים שחברים התקשרו באינטרנט לברר אם הודעה מסויימת אמיתית. הם ידעו שאני משתדל לבדוק את המידע. בסיפור על התרופה המבוקשת – נכשלתי. שוב נמצאתי למד שרשת האינטרנט היא מקום להפצת (גם) שקרים.
מי שטורח ועושה מעשה רב חשיבות הוא חנן כהן שבודק מידע ישראלי באינטרנט ובאתר שלו יש מידע רב מאד על הטעיות רשת.
מלחמה?
מג"ד אמר לחייל מילואים בחי"ר, לא בכיר, שתהיה מלחמה במאי-יוני. האם היה לו על מה לסמוך?
עניינים יומיומיים / יאיר דקל 
תגובות
קראתי את סיפורך על התרופה. כל מילה נכונה. צריך לפצח אמת גם אם סיפור הבסיס משורשר עד כיסויו החלקי.
מי כמוני יודע כמה מידע שגוי, במזיד או בשגגה, מיוצר אצלנו.
אני מתכוון לפרשת הנער המוזנח מחדרה, שלפני ימים פרשת חילוצו מ"כלובו" האומלל נחשפה בקול תרועה גדול, בלוויית צילומים מצמררים ופרשנות מתאימה. לצופים מוכי התדהמה (כמוני) הובהר גם מפי שכנים רחומים – שמדובר בנער שהוחזק כך במשך שנים, ללא מגע עם אדם, בתת תנאים תברואתיים. והנה, תוך יום יומיים, התברר שהתמונה המפלצתית אינה כזו. התברר שהנער לא עבר כל התעללות, שהוא לא מפגר אלא דובר שתי שפות ואפילו חובב מתמטיקה, שהוריו טיילו עימו מדי ערב מחוץ למשכנת העלוב וכו' וכו'.
בקיצור, מישהו יצר תמונת מצב שיקרית, שנקנתה בלי שום בדיקה ע"י כתבים שוחרי סנסציות. אינני רואה את כל ערוצי הטלוויזיה, אבל באלו שראיתי לא נתקלתי אפילו בזנב של התנצלות. עכשיו מותר לי לשאול: כמה סיפורים בדויים ומוגזמים אחרים הועלו לאוויר ברעש גדול, ועד היום אין אנו יודעים שהם היו כאלה?!
ישראל רוזנבלט, הבלוג שלי שומר ישראל: אבחנות על המתרחש בארץ
נעזרתי לא אחת ולא שתיים בחנן כהן. אינני חושב שהוא – המתנדב – יבדוק את כל החומר העצום שמסתובב ברשת. לעומת זאת, כשמתפרסם משהו בעתון, העתון המתחרה יגיב עליו. אם מתפרסם משהו בטלוויזיה – ערוץ אחר יגיב עליו. אני, לפחות, קורא הרבה. בסופו של דבר אין לי פתרון כללי, אלא להיות יותר זהיר ופחות מאמין.
לכל הפחות אפשר לבדוק אצל חנן כהן את הידיעה שיש לה תפוצה ברשת האינטרנט. לעומת זאת את הידיעה ומקורה בעיתונות הממוסדת קשה יותר לבדוק. צריך להתאמץ כדי להצליב מידע.