אני גר בשכונה עשירה

אני גר חושב שאני גר בשכונה ממוצעת. יש כאן וילות ואפילו יפות ויש כאן בתים שנותרו מן המעברה ומאחוריהם רואים את הבניינים החדשים בני שמונה קומות ויותר. יש כאן גן ציבורי גדול, שלא השלימו אותו והשאירו קרחות חול בין העצים וגם חוסכים במים ולכן השיחים מתמעטים. אבל הגן מצויין לכלבה שלי.
אנחנו הולכים כאן בגן לפחות שלוש פעמים ביום והיא מרחרחת כל מיני דברים ואני מסתכל כל מיני הסתכלויות. וכך שמתי לב יום אחד לחנות הבגדים המשומשים של מחלקת הרווחה. החנות שוכנת בתוך קראוון ישן ובדרך כלל אני רואה את דלתה סגורה וחלונותיה אטומים. אבל קרה שהצצתי פנימה וראיתי בגדים מסודרים על מדפים וגם סיפרו לי שיש קונים במחירי אפס לבגדים נקיים ומסודרים אלה. גם תרמתי לפעמים בגדים משלי לארגז האיסוף של ה"חנות".
ערב אחד, כשהלכתי עם הכלבה שלי לטייל והדלת היתה פתוחה ואור דלק בפנים, ראיתי שיש חדר נוסף ב"חנות". והחדר היה כחצי מלא בשקיות פלסטיק קשורות. עברו ימים אחדים ושוב עברנו ליד הדלת הפתוחה והופתעתי שהחדר הצדדי כבר מלא עד אפס מקום בשקיות סגורות.

   על המדרכה - לא סיפור בדים. ברקע - הקלנועית, שעליה כתבתי בעבר

על המדרכה – לא סיפור בדים. ברקע – הקלנועית, שעליה כתבתי בעבר

מנהלת החנות, שכנה בשכונה המתנדבת כאן, התנדבה לספר לי שמשאית באה ולוקחת את כל השקיות הסגורות עם תוכנן הלא-ראוי למכירה. "יש לנו המון בגדים ואת הפחות טובים, מוכרים. אולי משתמשים בהם בשכונות עוני, אולי עושים מהם סמרטוטים. יש יותר מדי", אמרה.
שיחת טלפון למנהלת מחלקת הרווחה שלנו, אישרה את הדברים. "אתה לא יודע כמה בגדים מביאים לכאן. יש טובים ויש שאינם ראויים. אנחנו מוכרים בחנות את מה שמתאים ומוכרים לסוחרים את היתר ויש הרבה יתר"…
– מחלקת הרווחה היא עסק?
"הכסף נמסר לעמותה ומחלקים לנצרכים" – סוף ציטוט.
אז הגעתי למסקנה שאני גר בשכונה של עשירים.
אבל בשבוע שעבר הייתי בחופשה בצפת, עיר דתית, עניה וזקוקה לתיקון. הסתובבתי בעיר העתיקה עם הבתים היפהפיים ובמרכז המסחרי עם חנויות, משרדים ושוק. לפתע, נתקלו עיני בשקיות שחורות על ספסל ברחוב. שתי שקיות אשפה ובתוכן – בגדים משומשים ונעליים, שמישהו הניח על המדרכה בתקווה שנצרך כלשהו ייקח. אינני יודע אם הנצרך אמנם הגיע, אבל התברר לי שאני לא גר בשכונה כל כך עשירה…

בעיה של מדים
ראיתי בזמן האחרון שחלק ניכר משוטרינו עברו למדים שחורים. אינני יודע מי נתן את ההוראה שהשוטרים יחדלו מן המדים הכחולים ויעבור לשחור בעיצומו של החום הזה.
ראיתי בטלוויזיה את המהפכה הכושלת בטורקיה ושם כל השוטרים בשחור. אני מקווה שלא ימשיכו כאן לעשות מה שעושים שם.


מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • עליזה  On 14 באוגוסט 2016 at 21:25

    בדיוק מיינתי את הבגדים (חלק) לקראת מעבר בית. בתי היתה בארץ ועזרה לי, כי כל מה שלא לבשתי שנתיים – לא ראוי להישאר בארון.
    תמהתי מה לעשות עם הבגדים שאיני לובשת. יש כמה ארגוני רווחה באזור. יש חנויות יד שניה (שכמובן הייתי נותנת בלי תמורה), אך בסוף שמחתי לשמוע שיש כאן צעירות שמעוניינות לבדוק את המיותר לי וכולנו היינו מאושרות. ובדיוק הגיע הפוסט שלך…

  • תקווה  On 14 באוגוסט 2016 at 21:24

    קראתי את הפוסט שלך ויש בו כמה דברים מעניינים והתייחסות לפגמי יומיום שלנו.' לזוטות הממררות את חיינו רק עתונאי בנפש מוכן להקדיש לכך זמן ואפילו לפנות ל"חלונות הגבוהים" – ולפעמים זה עוזר,למשל בעניין הדשא הקמל.
    אשר לבגדים, מבשֹרי חזיתי. היו לי שקים שלמים של בגדים לתרומה, אבל כל מי שפניתי אליו סרב לבוא או הבטיח לבוא ולא קיים. לבסוף דחקתי הכל לתיבה גדולה ליד ביתי.

  • תרצה הכטר  On 13 באוגוסט 2016 at 11:14

    גם אני תורמת בגדים… ברמת גן מתנדבות של ויצ"ו יושבות כל היום בדירת קרקע ומקבלות בגדים יד שנייה עבור ויצ"ו. ככה אני נוהגת מזה שנים… מוסרת והולכת. יום אחד באה צעירה אסייתית וקיבלה שקית בגדים תמורת כסף. לא שאלתי שאלות אבל המסקנה זהה לזו שלך.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: