נאציזם, פאשיזם ומה שביניהם

האם מישהו מתעניין באירועי הנאציזם בגרמניה לפני שנים? דבריו של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, עוררו סערה כאשר אמר דברים בנושא: "מפחיד לזהות בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו בגרמניה לפני 80-70 שנה".

דברי האלוף

לכן היה לי עניין רב לקרוא את הספר "בגן חיות הטרף" מאת העתונאי האמריקני אריק לארסון. הוא עוסק בדיוק בתקופה הזאת ומתאר את שגריר ארצות הברית בגרמניה בתקופה של עליית הנאצים לשלטון. התיאור מעניין וקולח כפי שראו אותו השגריר, ויליאם א. דוֹד, ובני משפחתו.
השגריר, שלא היה יהודי, לא ראה את הבעיה היהודית כנושא עיקרי לשליחותו. הוא הסתכל על התהליכים של הפיכת המדינה הגדולה מרפובליקת ויימר הדמוקרטית לשלטון היטלר הדיקטטורי. היה מעניין.
עסקנו בספר "בגן חיות הטרף" של העתונאי האמריקני אריק לארסון. הוא כתב על שגריר ארצות הברית בגרמניה הנאצית, ויליאם א' דוֹד , פרופסור להיסטוריה משיקגו, ובתו מרת'ה שלא שמרה על ריחוק מאנשים בעלי עמדה -גרמנים בעיקר אבל גם דיפלומט צרפתי ודיפלומט סובייטי.

נאצים נלהבים 1

ההמון מצטופף ומריע לשמוע את דברי הקנצלר היטלר

הם מתוודעים באופן אישי לדמויות בצמרת הנאצית. בתחילה, מרת'ה מוקסמת מהפאר, מהנשפים ומהגברים הצעירים והשאפתניים של ברלין בימיו הראשונים של הרייך השלישי. היא מנהלת סדרת פרשיות אהבה עם מיטב גברבריה של "גרמניה החדשה" וגם נציג צרפת בברלין ונציג ברית המועצות הסובייטית. בני המשפחה – כל אחד מנקודת מבטו – מתוודעים באופן אישי לדמויות הראשיות המרכיבות את הצמרת הנאצית, מפקד האֶס-אָה (פלוגות הסער) הברוטלי ארנסט רֶהם , מפקד חיל האוויר הביזארי הרמן גרינג, שר התעמולה האפל אך רב הקסם יוזף גבלס ואפילו הפיהרר אדולף היטלר. ככל שחולפים הימים, מתרבים הצללים ומצטברות עדויות מזעזעות על המציאות בגרמניה ההיטלראית. השגריר דוֹד חוזה בחלחלה ברדיפת היהודים, במעצרים השרירותיים של מתנגדי השלטון, בהשתקת התקשורת ובחוקים מפלצתיים, שהמשטר החדש יוזם חדשות לבקרים. הוא מנסה להתריע על כך בפני שולחיו האדישים שבמחלקת המדינה מלאת התככים בוושינגטון ולעורר את מודעותם לאופיו הרצחני והאלים של המשטר הנאצי, אולם תוך כדי כך מתחיל לחרוג מהנייטרליות שמתחייבת מתפקידו.
"בגן חיות הטרף" הוא סיפור אמיתי הנקרא כסיפור מתח מלא תהפוכות ותככים, אהבה, תשוקה ואימה.
אותי עניין   בשתי נקודות מבט: כיצד ההמון הגרמני הפך להמון נאצי – כיצד אנשי האומה התרבותית ביותר באירופה, הפכו בזמן קצר לאוהדיו של היטלר והצדיעו לו במועל יד (תמונות מלייף, מן המצגת). לא מצאתי לכך תשובה.
נקודת המבט השניה: התככים. הספר מתאר בפרטי פרטים ובצבעוניות רבה את פעולותיהם של המתנגדים לשגריר, הן בתוך השגרירות בברלין והן בוושינגטון. הדברים הגיעו עד כדי כך, שהשגריר לא נעזר בכתבניות כדי להעביר את דבריו לוושינגטון, אלא כתב פתקאות בכתב ידו ושלח אותן באמצעות אנשי קשר במישרין אל הנשיא רוזוולט. זה לא תמיד עזר, שכן מתנגדיו במשרד החוץ הוציאו דיווחים שלו והדליפו אותם, כנגדו, לתקשורת האמריקנית. הדברים הגיעו גם לברלין וגרמו קשיים ניכרים לשגריר שם.
בעקבות הספר, שוחחתי עם ישראלי, ששירת לפני שנים בוושינגטון במסגרת משרד החוץ שלנו. הוא ניהל מגעים חשאיים עם גורמים אמריקניים וחשש שהדברים יודלפו במשרד החוץ בירושלים.
"האמריקנים ידעו על מה אנחנו מדברים ואני לא רציתי שהדברים יתפרסמו בארץ" – סיפר בפגישתנו. "אז שלחתי את כל הדיווחים למשרד החוץ בירושלים, כנדרש. אבל לא סימנתי אותם ב'דחוף', 'בהול' או 'סודי'. שלחתי את המכתבים כאילו הם סתמיים. כעבור חודשים אחדים, התקשר אלי מישהו ממשרד החוץ ושאל: 'למה אתה לא מדווח?' הצבעתי על כל המכתבים ששלחתי. הוא נדהם ואמר 'אנחנו לא קוראים את המכתבים הרגילים הללו'…
"השיטה הצליחה", סיכם האיש.
סדנה דארעה חד הוא. תככים קיימים בכל משרדי החוץ באותה צורה, באותה דרך ונגד אותם שגרירים ודיפלומטים.

לא זזים
נכנסתי עם המון אנשים למעלית ומישהו העיר: "שום דבר כאן לא זז בלי ללחוץ".
השיב מאן דהוא: "כולנו לחוצים"…

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • שמואל  On 6 ביולי 2016 at 10:08

    אותך עניינו שני דברים ולא מצאת להם תשובה בספר ואולי גם במקומות אחרים.
    הצילום, שצירפת, משקף מציאות: המון רב ממלא את המרחב. אולי הם הגיעו כי היה להם עניין מיוחד או לא היה להם משהו יותר טוב לעשות. אולי הכריחו אותם להגיע ולדבוק אחד בשני. ייתכן שפחדו שאם לא יגיעו יבולע להם. אפשר גם שכל האפשרויות נכונות, ויש עוד.
    נראה לי שהמפתח טמון בנוחיות. קשה מאד לפתח עמדה עצמאית והרבה יותר קל להסכים לדעה של מישהו אחר. ועל תרבות ותרבותיות של עם, אפשר ללמוד מעם הספר !

  • ada herzberg  On 6 ביולי 2016 at 5:38

    קראת גם את "ארץ אבות" של האריס ? לדעתי , יש מעין "דוק של קרבה" בין שני
    הספרים המעניינים הללו!

  • moni yakim antizionist  On 5 ביולי 2016 at 22:47

    נאציפיקציה של חברה אנושית קשורה מאד להטבות ופריבילגיות שנירכשות הודות לשיוך דתי לאומי מעמדי וכלכלי

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: