מתנות לא יוצלחיות לנכדים

 

ישבנו, חבורת קשישים, כמנהגנו, על כוס קפה בבית הקפה השכונתי ופטפטנו על פוליטיקה (אלא, על מה?…) אבל השיחה התגלגלה גם אל חינוך הנכדים. הסכמנו, כמעט פה אחד, שנושא זה אינו מעניינו של הסב ורצוי גם של הסבתא. אנחנו צריכים להיות טובים, מחבקים ומעודדים את הקטנים – הסכמנו. אבל איך עושים את זה? על כך היו חילוקי דיעות.
בדרך כלל דיברו הסבים ליד השולחן על מתנות ובעניין זה – כל המגזים קובע. ילדים מקבלים יומולדת עם קוסם או חופשה במלון יוקרתי או אולי בגד אופנתי ויוקרתי בנוסף לכל מיני מתנות אחרות או נסיעה חלומית לחו"ל.
קפץ אביב, שאביו היה אחד הראשונים שנתן לו את השם הזה, ואמר: "טעות. לא המתנה היקרה היא העדיפה. אתם מוציאים כסף, משקיעים מאמץ, מחפשים מה יותר יקר והנכדים שלכם בכלל לא מעריכים את זה". כמובן שעל פני השולחן נראתה שורת מבטים זועפים.

בובות זה צעצוע מובחר

בובות זה צעצוע מובחר

המשיך אביב לספר על נכדתו, שני, שלפני חודשים אחדים חגגה את הבת מצווה שלה. "הילדה היתה פעם קטנה ובגיל שלוש, נגררתי עם סבתה, אשתי, לחנות צעצועים. מכיוון שזה היה סמוך ליום ההולדת, קניתי לה שקית בובות קטנות. זה עלה עשרה שקלים, אז החלטתי לקנות שתיים".
באו הביתה, המשיך בסיפורו, ונתן לילדה את הבובות ללא השקיות. "אמרתי לה: 'הבובות נשארות אצלי במגש ואת תשחקי בהן כשתרצי'".
אחר כך עברו לביתה של הילדה והיא קיבלה מן הסבתא השניה מתנה מעולה: מכונית חשמלית קטנה, שמונעת בשלט רחוק. זה כבש את לבה של הזעטוטה והיא שיחקה כל היום בצעצוע המרשים. "יום, יומיים, שלושה ואחר כך לא ראיתי יותר את המכונית. אמה של הילדה, בתנו, גילתה שלקטנה נמאס והמכונית החשמלית נעלמה אי שם עם עוד צעצועים משעממים".
"הילדה המשיכה לבוא לסבא וסבתא וראו זה פלא – את מגש הבובות היא ביקשה, הניחה אותן על השטיח, סידרה אותן בחבורות, בקבוצות ובשורות והתעסקה איתן עוד ועוד", המשיך אביב בסיפורו.
– "נו, באמת. אז היא שיחקה כמה ימים בבובות שלך, קמצן אחד" – נשמעה קריאה ליד השולחן.
אביב הסתכל, שתק רגע בכוונה מלאה והעיר: "כן. היא המשיכה לשחק בבובות שלי עד גיל שש בערך".
אז מה קורה כשלא נותנים לילד צעצועים זולים, אלא הרבה הרבה מתנות יקרות? תשובה לכך קבלתי אתמול. ישבתי בבית קפה בתל אביב עם בני ובתו בת החמש. הוא שתה קפה הפוך ואני הזמנתי שתי כוסות מיץ, לי ולנכדתי. כעבור זמן הודיע האיש מן הדלפק, שהמיץ מוכן. "גשי, תביאי את הכוסות", אמר האב. "עזרי לו".
– "יביאו לנו", השיבה הילדה ולא קמה מן הכסא.

הודעה טלפונית להורים
קבלתי בדוא"ל סרטון ובו הודעות על השיחון הטלפוני להורים בבית ספר אוסטרלי. אינני יודע אם התשובות נכתבו באוסטרליה ואם באמת כתב אותן מנהל בית הספר כלפי ההורים הלוקים בהגנה מופרזת על ילדיהם. התוצאה – מעולה ומתאימה לנו, שאיננו יודעים לשים גבולות לילדינו.
אחרי שרואים את הסרטון, צריך לזכור שמשמעת זה לא רק רס"ר ואחריות זאת לא רק תעודה שמקבלים עם קניית מקרר.

 

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 29 במאי 2016 at 22:07

    יפה,
    התרגשתי לקרוא.
    נכון, ילדות אוהבות בובות (וגם את זה הסבתא צריכה לדעת) ואני הזכרתי את הילדה השניה, המפונקת שמקבלת מתנות בלי סוף.

  • יפה בנימיני  On 29 במאי 2016 at 22:03

    יאיר יפה כתבת אוסיף שאין מה לעשות, ילדות אוהבות בובות יותר ממכוניות ואצל הסבתא והסבא כיף להיות. היה נפלא להפגש ולטייל. מחכה למפגש הבא. חיבוק,יפה

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: