כיצד להיות מיליונר  

השאלה הזאת מעסיקה את ידידיי וחוזרת ועולה בשיחות קפה או בשיחות סלון בליל שבת. היא מזכירה לי בדיחה ישנה, מתקופת טרום האינטרנט. בארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, פורסמה מודעת לוח קטנה: "אתה רוצה להתעשר? שלח 2 דולר לכתובת"… מי שטרח ושלח את הכסף קבל תשובה קצרה: "עשה כמוני".
מאז פורסמו בארצות הברית הרבה ספרים שמציעים לכ-ו-ל-ם להתעשר ויש בהם עצות למכביר. אין לי ספק שרובם המוחלט של הקוראים לא התעשרו ואלה שהתעשרו – לא בגלל ספרי העצות.
אחד הספרים האלה, שקראתי לפני שנים הוא אבא עני אבא עשיר. נזכרתי בו, כי הגיע אלי ספרו החמישי של המחבר, רוברט ט. קיוסאקי, והוא ממשיך בסדרת עצותיו איך להתעשר ומביא דוגמא מעצמו. מן הספר הזה, אני זוכר שהמחבר טייל עם אביו העני בשכונה והאב הצביע על בית זה או אחר ואמר "ראה בית יפה". באותה שכונה טייל האב העשיר והצביע לבנו על בניינים ואמר: "כאן אפשר לעשות עסק, כאן אפשר להרוויח"…
זכרתי, שהמחבר לא הצביע אף פעם על תשובה לשאלה: איך  י ו ד ע י ם  לזהות את העיסקה. גם בספרו המאוחר, אין תשובה פשוטה לשאלה זו.
אבא עני אבא עשירדוגמא לנוהגם של עשירים מצאתי אצל בעל הבית שלי לשעבר. הוא לא היה הבוס. הוא היה בעל החברה שבה עבדתי ולא היה בינינו קשר, אפילו לא "שלום, שלום" במסדרון. אבל ברכילות – התעניינתי בו.
האיש גר לא הרחק ממני בקו אוויר בשכונת יוקרה מפונפנת ואני גר בשכונה בינונית, כשקו הכסף בינינו רחוק מאד מאד. אבל אנחנו חולקים את אותו שרברב וגם את אותו חשמלאי.
מדי פעם אני משוחח עם השניים ופעם התגלגלו הדיבורים לאיש העסקים, מעשירי הארץ. טייקון.
סיפר לי השרברב: הגשתי לו חשבונית על עבודה, משהו כמו 300 ש"ח. אחר כך טילפנתי לקבל את הכסף וענה לי האיש: "אוי, אין לי כאן פנקס צ'קים". בשיחת טלפון נוספת אמר: "כרגע אין לי כיסוי בבנק. עוד כמה ימים"…
לקח כשלושה חודשים עד שנמצא הצ'ק והיה לו כיסוי. בחשבונית הבאה, ארשום סכום שיכסה את הדחיה בתשלום. דבר השרברב.
לחשמלאי היה סיפור דומה: שלח חשבונית, לא קבל כסף, צלצל ושמע ש"החשבונית לא הגיעה. שלח בבקשה עוד פעם" ואחר כך "אני נורא עסוק כרגע" וגם "העברתי למנהל החשבונות שלי"… תרצו – תאמינו.
אמר לי החשמלאי: "כאשר האיש מטלפן להזמין אותי, אני מסביר לו שאני עסוק ומציע לו להתקשר אל חשמלאי אחר".
לא למדתי את הלקח ואני משלם לחשמלאי ולשרברב וגם לאחרים – ביום ביצוע העבודה. אין תירוצים.
בגלל זה לא אהיה עשיר…
נ.ב. בנובמבר 2010 התייחסתי לנושא וכתבתי על עצתה של מיליונרית

מכתב להארץ 18.3.2016: לידיעת השרה מירי רגב
הנריק איבסן, גדול סופריה של נורווגיה, כתב את "פר גינט". הסופרת והמשוררת לאה גולדברג תירגמה אותו והספר יצא לאור בעברית בשנת תשי"ג ( 1954). כתבה המשוררת בהקדמה לספר: "הממשלה (הנורווגית) סירבה לשלם לו (לאיבסן) תמיכה שהיתה מגעת לסופרים, מאחר שלדעת הממונים על ענייני התרבות בנורבגיה, לא היה איבסן מאנשי שלומה של המדינה ונאמניה".

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • Alex  On 24 במרץ 2017 at 6:51

    Reading posts like this make surfing such a plseuare

  • aida  On 28 במאי 2016 at 14:00

    בעיני , היושר הפנימי חשוב יותר מלהיות עשיר בדרך המתוארת.

  • אודליה  On 22 במרץ 2016 at 8:32

    ולדעתי ביטוי כמו "לא ראיתי עשיר אובד וזרעו מבקש לחם- ואין " איננו ראיה – לפחות ,לא בימינו ו/או במזה"ת: לי למשל ,יש שרשרת ענקית של סיפורים על "עשירים מיל' ". וכדאי תמיד לזכור שאכן עדיף לשהות במקום שבו יש "פת חרבה ושלווה בה"

  • תרצה הכטר  On 21 במרץ 2016 at 20:20

    מעניין… זאת דרכם של עשירים. כל הסיפורים דומים משום מה ….

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s