אשה בורחת – ספר והצגה

אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע. כסרבנית-בשורה, אולי תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה.
אינני אובייקטיבי לגבי הסופר דוד גרוסמן, וספרו "אשה בורחת מבשורה" הוא הטוב בעיני בין ספריו ואחד הטובים ביותר שכתב סופר ישראלי. לכן, כאשר שמעתי שהתיאטרון הקאמרי מציג הצגה על פי הספר – מיהרתי, למרות שטרם פורסמו ביקורות עליה. הייתי, צפיתי וחוויתי חוויה עצומה. ראיתי הצגות תיאטרון וגם הצגות טובות. נדמה לי שזו הטובה שבהן. הצגה מעוררת עניין והתרגשות, עשויה בעדינות, בחוכמה וברגישות.
כאשר התחילה ההצגה, עם במה ריקה וקירות לבנים – היה לי חשש שטעיתי והציפיות יתבדו. אולם הבמאי עשה עבודה מצויינת של עיבוד הספר בן 630 עמודים להצגת שעתיים, שבה משולב הסיפור של אורה, אם לחייל, שיצא למבצע צבאי והיא חוששת להישאר בבית לבדה ולקבל את הבשורה המרה, שקרה משהו לבנה. בעלה-גרושה, אילן, נמצא בדרום אמריקה בטיול והיא נוסעת מירושלים לתל אביב, אל אהובה לשעבר, אברם, מוכה הלם קרב. אורה לוקחת אותו עמה לטיול בכביש ישראל ובדרך מספרת לו על עופר, הילד שבצבא.

דרור קרן ואפרת בן צור בבית החולים

דרור קרן ואפרת בן צור בבית החולים

חנן שניר, שעיבד את הספר וביים את המחזה, הצליח לשלב במסע של השניים מוסיקה (אורי וידיסלבסקי), שמוסיפה השראה מצויינת תוך שימוש בשירי מלחמה מן התקופות השונות של הסיפור. תוך כדי המסע משתתפים השניים בסצנות קצרות מחייו של עופר, שבהן משתתף גם בעלה של אורה, אמנון. בכל סצנה כזאת מתגלה פרק נוסף מחייו של הנער וכך מקבל אברם את תולדות הילד ואנחנו, הצופים, מתרגשים יותר ויותר מפרק לפרק. תוך כדי המחזה אנחנו מתוודעים לקשר ההדוק בין אילן, אברם ואורה והילד-החייל. המחזה מסעיר ומסביר.
נהניתי מקריאת הספר, שהוא ארוך ולא פשוט, ונהניתי והתרגשתי גם בראיית המחזה. נראה לי, שהבמאי עשה מלאכת קסם בעיבוד הסיפור ומלאכת קסם שניה בבימוי. צוות השחקנים (דרור קרן, אפרת בן צור, אמנון וולף  ועוד תשעה שחקנים, שהם גם  נגנים וגם זמרים), שעוברים מתפקיד לתפקיד על ידי החלפת בגד ומעט תפאורה, עושים תיאטרון מרשים. המוסיקה חשובה לא פחות, כשהיא משתלבת ביצירת העלילה.
לשאלה אחת אין לי תשובה מלאה: האם דרושה קריאת הספר כדי להבין היטב את המחזה? המחזה לא קל ומרגש והסיפור לא פשוט. לי הוא היה ברור כי זכרתי את הספר. עדיין לא שאלתי לדעתם של אחרים.
כמה מלים לספר?
הסופר יגאל גלאי אמר פעם: "לא נחביר מלים". לפי המילון – לא נרבה במלים. במקרה של אשה בורחת מבשורה – זה לא מתאים. ספר של 630 עמודים לא הספיק לי.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 במרץ 2016 at 11:49

    אני חושבת שמחכתי את המעקב בטעות אני לא רוצה הודעה על כל תגובה רק על פוסטים
    ואת זה ניסיתיי לעגן כנראה ללא הצלחהנ.

    _____

  • יהודית קנולר  On 10 במרץ 2016 at 11:38

    למרות ששכנעת אני שנים בורחת מהספר בגללן המציאות הנוראה שכרוכה בו ומן הסתם גם אברח מההצגה. סליחה מגרוסמן.

  • יאיר דקל  On 6 במרץ 2016 at 15:18

    לתרצה, אשר לטעמי לגבי סופרים – קשה לי להסביר. נשאלנו בבוקלאב מה עושה סופר אחד לסופר והאחר נשאר גרפומן. לדעתי – הכישרון. זה דבר שאינני יודע להגדירו, ולכן ספר שעונה לטעמי – זה ספר טוב. והערה נוספת: אינני חסיד של רבי מכר. לא אחת גיליתי שזאת ספרות נמוכה, אפילו ספרות משרתות. אבל זה, כאמור, טעמי האישי.
    איך אורה הצליחה לסחוב את אברם? אינני זוכר את התשובה מן הספר (שאני מתכוון לקרוא מחדש). בהצגה ברור שאברם הוא אביו של החייל, שאותו לא ראה מימיו. יותר לא ארחיב בסיפור למען מי שרוצה להנות יותר מההצגה.

  • תרצה הכטר  On 5 במרץ 2016 at 16:30

    שמחתי לשמוע שהעיבוד להצגה כל כך טוב. אגב, היו כמה סצנות די מופרכות בספר ולי זה הפריע. ועדיין מנקרת בי השאלה איך הצליחה אורה לסחוב את אברם ממקום למקום…
    לא הבנתי מדוע אינך אובייקטיבי לגבי דוד גרוסמן.

  • מיכאל אנגל  On 5 במרץ 2016 at 10:05

    כתבת נפלא! ארוץ לראות.

  • benziv  On 4 במרץ 2016 at 15:43

    נלך להצגה. שכנעת.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s