פאשיזם – מה שקרה פעם

יש טוענים שישראל הופכת להיות מדינה פשיסטית והם מסבירים זאת בהתבטאות של חברי כנסת ימניים וחקיקה לאומנית בישראל. האם אתם יודעים מה זה פשיזם, מעבר לסיסמאות באמצעי התקשורת? אני מניח שלא. גם אני לא ידעתי. לא ידעתי ויצאתי מרוויח. על כך בסיפור הבא.
הייתי בכתה השביעית בתיכון אהל שם ברמת-גן. המורה שלנו לאנגלית היה יוסף ספרדי, איש אנרגטי וחביב. ידענו שהיה איש אצ"ל בעברו, כלומר, ימני.

הדגל מתנוסס בגאון. צילם מני לויתן

הדגל מתנוסס בגאון. צילם מני לויתן

יום אחד הטיל עלינו המורה לכתוב חיבור באנגלית על נושא חפשי. כל איש אשר ידבנו ליבו. מה עושה תלמיד השביעית כאשר הוא יכול לשמח את ליבו של המורה הימני? כותב חיבור איך ישראל תכבוש את תעלת סואץ. כן, ככה סתם.  כעבור יומיים הוחזרו המבחנים ויאיר דקל מקבל ציון טוב + בדיו אדומה וליד זה באותיות מרובעות המלה "פשיסט!" כן, עם סימן קריאה.
כאן צריך לעשות הפסקה. הפסקה מתודית קוראים לכך בתיאטרון. הימים היו כשנתיים לפני מבצע סיני. לא התלמיד ולא המורה ולא אזרחי ישראל ידעו, שנצא למבצע צבאי בסיני ובתעלה.
סוף ההפסקה המתודית. התלמיד, שקיבל את הנזיפה, מרים את ידו לשאול שאלה. יש להזכיר, שישבתי בכסא האחרון בכיתה. "מה אתה רוצה דקל?" – שאל המורה בקוצר רוח.
– המורה, כתבת לי 'פשיסט'. מה זה פשיסט? אני לא יודע…

המורה מטפס על המרזב. צילם מני לויתן

המורה מטפס על המרזב. צילם מני לויתן

"מה פתאום אתה שואל?" – העיר המורה והוסיף, אולי איזה מילה של ביקורת. לא, לא קללה, חס וחלילה.
– כתבת לי פשיסט ואני רוצה לדעת מה זה…
למרות שעברו מאז הרבה שנים, אני זוכר כיצד התחלף מבעו של המורה והוא החל בהרצאה מעניינת מאד, בעברית, על הפשיזם. שיעור האנגלית לא הספיק לו, והוא לקח את השיעור הבא מן המורה השני והמשיך בהרצאתו המלומדת.
כשיצאנו מבית הספר, אמרו לי תלמידים: "איזה יופי, בגללך הפסדנו שני שעורי אנגלית".
כעבור שנתיים, כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, כבר הייתי חייל בצה"ל ולא פגשתי עוד את המורה שלי לאנגלית. אבל, זה לא סוף הסיפור של ספרדי. כאשר סיימנו את השמינית, ליצני הכיתה לקחו את הסינר השחור של המעבדה של דב רוסיאנסקי ז"ל, ציירו עליו  בלבן גולגולת ושתי עצמות מצולבות, עלו על גג הבניין ותלו את הדגל המאולתר על הגג של בית הספר. מני לויתן, שגר מעבר לשדרה, מיהר והביא את המצלמה מן הבית וצילם את הדגל מתנופף.
כולנו נאספנו בחצר כדי להתפעל מאומץ ליבם של חברינו השובבים. ואז קרה דבר, שלא חזינו – המורה לאנגלית, שכבר לא היה נער, החל לטפס על צינור המרזב כדי לעלות אל הגג. את דלת הכניסה לגג, סגרו השובבים. כאשר המורה הגיע למעלה, מצא את הדלת נעולה. השובבים רצו והורידו את הסינור שהפך לדגל.
בעת מבצע סיני חשבתי לעצמי – האם המורה ספרדי חושב שגם בן גוריון היה פשיסט?

מה עושים הזקנים?
היום, כאשר המשטרה בכותרות, ראוי לספר סיפור משטרתי.
לפני זמן לא רב ישבתי בארוחת בוקר חגיגית לכבוד יום הולדת. הזמינו אותי למסעדה יוקרתית בצפון תל אביב. בשולחן לידי ישבו שבעה או שמונה אנשים כסופי שיער ואני לא שמתי לב אליהם. מה זקנים יכולים לומר לי כבר? אבל אז שכני הפנה את תשומת לבי שכל אלה הינם ניצבי משטרה בדימוס.
הסתכלתי עליהם בהערכה וחשבתי: ה"אלטע קאקערס" האלה היו פעם אימת השוטרים והטילו חיתיתם על העבריינים. והיום, הם יכולים רק לשבת לרכל בארוחת הבוקר.

קללה סינית
קללה סינית (ואולי לא סינית…) אומרת: "שיהיו לך חיים מעניינים". הסתכלתי אחורה וחשבתי לעצמי, היו לי חיים משעממים דווקא. אז נזכרתי בדבריו של זקן השומרים, אברהם שפירא, "בכל ימי חיי לא הרגתי ולא נהרגתי אף פעם".  

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • סם רקובר  On 12 בינואר 2016 at 22:45

    נחמד להיזכר בימים ההם. לא ידעתי שספרדי היה כזה ספורטאי. לאחרונה השגתי בחנות לספרים ישנים את אחד הרומנים של מורנו – "אבדן ומרי" , החתום י. ס. פאראדי – על גיבורים, שההיסטוריה שלהם מתחילה בגרמניה ועוברת לישראל. כתוב לגמרי לא רע (כלומר, קראתי הרבה דברים גרועים יותר מסופרים ישראלים מוכרים) . בסוף הספר יש מכתב הערכה חביב וטוב על הספר מאחד ששמו קלאוזנר! לצערי , הספר הישן נפרם ואני הפסקתי את הקריאה, אחזור אליו לאחר שאתן אותו לכריכה מחודשת.
    ספרדי זה כנראה היה בעל יכולת נבואית גדולה. יום אחד הוא לאמי: "גברת רקובר , יצמחו לי שערות על כף היד אם בנך ידע אי פעם אנגלית". אני סבור שהאיש צדק, כי הנה החבר שלי, פרופ' בני בית-הלחמי, שיודע אנגלית על בוריה, אמר לי יום אחד, לאחר שקרא מאמר שלי באנגלית, שהוא עדיין שוקל בדעתו אם אפשר להעלות אותי לכיתה ז'…

  • יאיר דקל  On 11 בינואר 2016 at 22:42

    תרצה, תודה. אבל ספרדי לא היה קשוח…

  • תרצה הכטר  On 11 בינואר 2016 at 22:14

    אף פעם לא שוכחים חוויות הקשורות במורים קשוחים. כל טוב!

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: