המיליונר הנסתר*

ליאורנרדו דיקפריו בקולנוע: גטסבי הגדול

ליאורנרדו דיקפריו בקולנוע: גטסבי הגדול

התקשורת מלאה סיפורים על טייקונים עשירים מאד. לצורך ההשמצה, רצוי שיהיו רוסים, אבל גם עשירים מתוצרת הארץ ראויים לפרסום, אם הם עשירים מספיק.
טייקונים הם אלה, שמופיעים באורח קבוע במדורי הרכילות בתקשורת והכלכלונים מדווחים על כל עיסקה (מוצלחת) שלהם. וכאשר העיסקאות מתחילות להיות לא כל כך מוצלחות – הביקורות מתרבות. זאת תרבות הטייקונים, שהולכת וגוברת עם מדיניות הניו-ליברליזם.
את הביקורת על העשירים לא המצאנו בארץ ואני משוכנע שקבלנו אותה מהעשירה במדינות תבל – ארצות הברית. אבל, דווקא בארצות הברית התפרסם מידע מעניין ומפתיע על תרבות העושר. לפני כשנתיים או שלוש פרסם מגזין כלכלי תוצאות מחקר, המגלות שיש שם מאות מיליונרים נסתרים.
מיליונר, לפי אותו פרסום, הוא איש עשיר, שיש לו לפחות מיליון דולר חופשיים בבנק. חופשיים – כלומר, מושקעים במשהו אבל בשיחת טלפון אחת לבנקאי, האיש משחרר את הכסף. די פשוט.
המיליונרים הללו, סיפר המגזין (ששמו נשכח מזכרוני), הינם אנשים צנועים, שלא מופיעים בטורי הרכילות. הם הולכים כל יום לעבודתם, וחבריהם ומכריהם כלל אינם יודעים שבמיליונרים עסקינן. אנשים לבושים כרגיל, מתנהגים כאחד האדם ואיש אינו מכיר את חשבון הבנק שלהם.
מכיוון שאנחנו מעתיקים מבת בריתנו הגדולה, חשבתי שגם בארץ נמצאים המיליונרים הנסתרים. לא אלה שאנחנו קוראים או שומעים עליהם באורח תדיר. אלא מיליונרים נסתרים, שאנו יכולים לפגוש בעבודה או בחברה ולפעמים גם במשפחה המורחבת. והנה, יום אחד, בפגישת אקראי בבית קפה ברמת אפעל, נקלע על דרכי אחד כזה. מיליונר נסתר.
מכרים ותיקים מאד אנחנו, מן השכונה. ידעתי, שאביו של האיש היה קבלן קטן בזמנו. למדתי שגם הבן המשיך בעסקים אלה אבל לא ידעתי פרטים. וכך, בדיבורים רגילים, נמצאתי למד שבן שיחי הוא אדם עשיר. אולי עשיר מאד.
כשהסתכלתי על חולצת הגולף שלו, ראיתי שאינה שונה מחולצתי שלי. כשנכנס למכוניתו המשומשת-במצב-טוב, לא יכולתי לדעת שהוא מסוגל לקנות אותי בשיחת טלפון אחת.
מיליונר נסתר ישב לפני. שוחחנו על דא ועל הא והוא יעץ לי עצה טובה או שתיים, אבל לא שמעתי מפיו מילת שבח עצמי או התפארות. כן, אנחנו מחקים את האמריקנים.
*גם בסיפור זה, המיליונר לא רצה להיחשף.
אגב, באתר בחדרי חרדים מצאתי סיפור על גביר חרדי שתרם 13 מיליון דולר למדינה אחרי שריפת הכרמל. שם: אנונימי.

בעיה
יש בעיה עם הצניעות. הצנועים לא מתרברבים…

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 24 ביולי 2015 at 7:33

    צניעות היא תכונה נרכשת אחראי לזה הבית. חברים של הוריי גרו בסביון בוילה מפוארת וחינכו את הילדים ברוח זאת. הילדים (היום גם הם הורים לילדים בוגרים) למדו לסדר את החדר כל בוקר, להרוויח כסף כשמרטפים ובאופן כללי לעזור בבית. מעל לכל הם למדו מהאמא שאת החולצות של אבא רק היא מגהצת….

  • benziv  On 23 ביולי 2015 at 22:42

    הגיוני ומתאים.

  • יאיר דקל  On 23 ביולי 2015 at 22:34

    אתי, חבל שאינני מכיר אותם…
    אגב, "האיש שלי" גם מתנדב בפעילות חברתית. את זה ידעתי לפני שניחשתי על עסקיו.

  • benziv  On 23 ביולי 2015 at 22:33

    חבל שאין לנו יותר אנשים "בעייתיים" כאלה…

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: