הקיפוד נתפס במלכודת

האביב מסתיים, ימי החמסין שעוברים לימי גשם – כנראה לא יחזרו עכשיו. ימים של קיץ חם צפויים לנו ואיתם כל המרעין בישין של תקופת עונה זו. גברת הבית כבר ראתה עכבר בחצר והיא מייללת שעוד מעט יבוא בני מינו גם הביתה. ומה יעשו הילדים אם יהיה נחש? בקיצור, מפחיד.
קיפוד מצויירכנגד האיומים הללו פגשתי בחצר קיפוד. חיית הקוצים הזאת, ניזונה מזוחלים, פגרים ופירות. הם גם חסינים לרעלנים שונים ולכן במזונם אפשר למצוא גם נחשים. בקיצור, בעיני הקיפוד הוא נסיך שצריך לשמור ואסור לגרש מן הגינה. אבל, איך שומרים על החיה הזאת?
מכיוון שגברו עלי זעקות הגברת, הלכתי והבאתי מלכודת עכברים רגילה, עשויה מחוטי ברזל ומחירה זניח. הכנסתי חתיכת גבינה צהובה כפתיון והחבאתי את המלכודת הטריה בקצה המרפסת, מתחת לרהיטים ישנים כדי שחתולים לא יוכלו להגיע. עכברים – בוודאי כן.
יומיים-שלשה הזנחתי את המתקן החדש ואז, ערב אחד הלכתי לראות מה קורה. להפתעתי, המלכודת היתה מלאה עד תום. "זה גדול מכדי להיות עכבר", חשבתי. הרמתי את המתקן וגיליתי שממלא אותו קיפוד. קיפוד שאינני יכול להוציאו מן הפתח הצר. בוויקיפדיה נאמר ש"גודלם של הקיפודיים נע בין גדלו של עכבר לגודלה של ארנבת קטנה".
הלכתי והבאתי פלאייר (מלקחת, בלשון האקדמיה), פרצתי את חוטי המלכודת והנחתי את הקיפוד על המרצפת. לא זע ולא נע. כנראה איחרתי והוא כבר מת.  השארתי את המנוח על מקומו כדי לחזור אליו מאוחר יותר.
כעבור חצי שעה הגעתי אל המרצפת ומצאתי שהמנוח כבר הסתלק לו. לצערי, עד כה הוא לא חזר.

זבל לאן ?

היו בשכונה כמה "צפרדעים" – מיכלי המתכת הגדולים, שאליהם נהגו לזרוק את עודפי הגזם מן הגינות וגם אשפה של קרטונים ריקים וסתם זבל שהיה גדול על פחי האשפה המשפחתיים. יום אחד, הגיעו עובדי מחלקת הנקיון של העיריה וסילקו את ה"צפרדעים". סילקו ולא אמרו מלה. לא השאירו שלט. כלום.

פח נייר וקרטונים 1

השכנים הסתכלו, חשבו, והמשיכו להטיל את גזם העצים ואת האשפה על משטחי הבטון, שפעם שימשו מקום להנחת ה"צפרדעים".
אבל העיריה לא היתה מרוצה. עובדי מחלקת הנקיון הגיעו לאתרים והציבו שלטים: "אסור להשליך גזם עצים ואשפה במקום זה". לא קבעו מקום אחר לאשפה מסוג זה.
הסתכלו השכנים בשלט החדש ו…המשיכו להשליך גזם ואשפה.
על יד האתרים המיותמים של ה"צפרדעים" נמצאים האתרים של מחזור הנייר. מצבם לא שונה.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • Uri Kretchmer  On 16 ביוני 2015 at 10:13

    ליאיר
    פוסט (מלשון אפיסטה מייסה) נחמד כרגיל
    מזכיר את המעשיות על עכברים ושאר מזיקים שהפחידו ילדי גן וגננות והופיעו
    בטלביזיה השבוע
    אורי

  • ליאורה  On 15 ביוני 2015 at 13:37

    הסיפור על הקיפוד חמוד. השבוע פגשנו קיפוד ליד חדר הפחים בבית במעוז אביב. הוא לגם מים מתוך כלי קטן שהשאירה השכנה לטובת החתולים שהיא מטפחת. חתול שחור אחד הציץ בחשדנות מאחורי עץ, קימר את גוו וחשב כנראה לזנק על הקיפוד – אבל נמלך בדעתו. במוחו החתולי הוא כנראה הבין שטוב לא ייצא לו מזה. והקיפוד ?המשיך ללגום בנחת.

  • יאיר דקל  On 14 ביוני 2015 at 23:56

    אאידה, תודה
    אני כותב על מה שאני רואה ואני מספר את האמת, גם אם הדברים לא כל כך נעימים. אני יודע, שיש אנשים שרואים פחות ממני, גם אם הם עוברים פעמים רבות באותו מקום.

  • aida  On 14 ביוני 2015 at 18:25

    נהניתי מהסיפור עם הקיפוד וההומור בו אתה מתאר דבריםה,גם לא נעימים.

  • אלי  On 12 ביוני 2015 at 21:12

    הקיפוד והעכבר – ראוי לספר ילדים, או למצער לפוסט לילדים… גם הסיפור על הצפרדע

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: