סיפור על תקשורת צודקת

בערב קניות שיגרתי בסופר מרקט מגה – עצר ידידי, העיתונאי אורי אלוני, ליד דלפק מכירה של ספקית התקשורת הסלולרית יו-פון, והתעניין בתנאי ההתקשרות. המוכר הזריז הציג בפניו את מחיר החבילה והציע לו לעשות את ההתקשרות בו במקום. אלוני שאל את המוכר אם העברת המידע על כרטיס ה'סים', עם כל אנשי הקשר, כלולה במחיר – והמוכר שמח להנהן בחיוב.

אלוני הניח את שקיות הניילון עמוסות המצרכים על הרצפה, חתם על המעבר ליו-פון והנציג הנלהב נטל מידו את כרטיס ה'סים', עשה מה שעשה, והודיע: הכל בסדר. לאלוני, שכבר התנייד בחייו בצורה מוצלחת לפחות פעמיים בין חברות סלולר, לא היתה סיבה לחשוש שמשהו השתבש. הוא שאל את נציג המכירות אם יש עוד צורך בכרטיס ה'סים' ישן. הנציג השיב שלא, וזרק את ה'סים' לתוך המגרה.
סלולרירק כשהגיע הביתה, גילה אלוני את הקטסטרופה – רשימת אנשי הקשר לא עברה לכרטיס החדש! מאחר שהשעה כבר היתה מאוחרת אלוני חזר לדלפק יו-פון מיד בבוקר. היה נציג חדש, חיפש את ה'סים' הישן במגרה, מצא והעביר שוב את המידע. אלא שאז התברר דבר נורא מקודמו: ה'סים', שממנו הועתק החומר, היה בכלל של מישהו אחר. ה'סים' של אלוני פשוט נעלם!

העתונאי היה בשוק, שכן מדובר ברשימה ארוכה של אנשי קשר שדרושים לו לעבודתו – והכל פרח ונעלם. הוא גם חשב, שבשל רשלנות של יו-פון מגיע לו פיצוי כלשהו. בחברה קבעו, שמגיעים לו 200 שקל לכל היותר וגם זה בזיכוי עתידי. אלוני הודיע להם: ניפגש בבית המשפט והם נפגשו.

בית המשפט לתביעות קטנות הוא עזרו ומשענתו של האזרח הדפוק, והנפגע הגיש שם תביעה נגד חברת יו-פון (תיק 24931-02-14). השתלשלות הדברים מאותה נקודה רק השלימה את תמונת הרשלנות של יו-פון: החברה לא הגישה במועד כתב הגנה ואף נציג שלה לא הופיע לדיון. השופט המתין כרבע שעה לאחר המועד שנקבע לדיון – וזיכה את אלוני ב-2,500 שקל פיצויים מיו-פון.

כעבור יומיים התעורר היועץ המשפטי של חברת הסלולר וכתב לשופט כי אי ההופעה נבע משינוי באולמות הדיון, ולכן הנציג לא הגיע בזמן. הוא ביקש דיון חוזר והשופט – בהליך חריג – החליט לאפשר להגיש שוב את כתב ההגנה, תוך עשרה ימים. עכשיו כבר אין זה מפליא לשמוע שיו-פון המשיכה לזלזל בהליך המשפטי, ושוב לא הגישה את המסמכים בזמן.

את דעתו על כך הביע השופט בכך שחייב אותה לשלם לאלוני תוך 30 יום עוד 250 שקל הוצאות על בזבוז זמנו. עד לכתיבת שורות אלה – טרם שלחה יו-פון לאלוני צ'ק על סך 2,750 שקל, ואם לשפוט לפי התנהגותה מתחילת הפרשה – כנראה שצעד הבא יהיה פנייה של אלוני להוצאה לפועל, בבקשה לחייב את יו-פון גם בתשלום הצמדה וריבית פיגורים.

הלקח: אם עשו לכם עוול, ואתם משוכנעים בצדקתכם – אל תוותרו ופנו לעזרת בית המשפט.

שיחה
יועץ פיננסי: רוצה להרוויח כסף? אל תוציא אותו.
הלקוח עושה פרצוף חמוץ.
היועץ: על ההכנסות אין לך שליטה. על ההוצאות – כן.
לא-יועץ מתערב: קל לך לתת עצה כזאת, כשאתה לא צריך לקיים אותה.

 

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 26 באוקטובר 2014 at 21:14

    אאידה, אני יודע שהסיפור של אורי אלוני אינו יוצא דופן. אנחנו שבויים בידי חברות גדולות, שמזלזלות בנו בכל דרך. לשמחתי, אורי אינו מוותר ומוכן להילחם במי שפוגע בו. לא כל אחד יכול לעשות כמוהו, אבל טוב שיש מי שעושה מעשה.

  • aida  On 26 באוקטובר 2014 at 19:32

    אכן מקומם כל הסיפור.
    הייתי מספרת לך איך אני מקבלת את סחורה לאחר הזמנתה מסופר סל אונליין ,או איך התקינו לי את הטלפון בנטוויזיון על תשתית בזק ,מבלי כל אפשרות להשתמש במפצל לטלפון ו-ADSL(לא יכולה להשתמש ב-ADSL בגלישה באינטרנט ,רק דרך מודם של
    רשת ביתית -גרה בבניין משותף ).
    בגילי המתקדם , אין לי כוח להתעסק עם תביעות ואין לי אף אחד שיכול באמת לעזור לי.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: