ארבעים שנה של כעס (מיותר)

ישבו אצלי חברים ושוחחנו. כבר מזמן אינם צעירים והם סיפרו משהו מקורותיהם. משהו, שכמוהו אינני שומע בדרך כלל בסלון ביתי.
השניים היו חברים בתיכון, באותה כתה. חברים קרובים, אבל אחרי הצבא נפרדו. היא נישאה לאיש והוא נשא אישה וחיו במשפחותיהם במשך שנים רבות. טבעת נישואין
בפגישת המחזור, אחרי ארבעים שנה, ניגש אליה הבחור, כשכוסו בידו ועיניו בורקות בעליזות והמשקה התיר את לשונו: "את יודעת, שארבעים שנה אני כועס עליך".
למה?", היא נדהמה.
"לא הזמנת אותי לחתונה שלך"…
האשה, המופתעת כל כך, ענתה בוודאות: "דווקא הזמנתי!
"הייתי סטודנטית ולאישי ולי לא היתה פרוטה אז ערכנו חתונה ברבנות. הזמנתי רק עשרה חברים. אני זוכרת היטב, ישבתי בשיעור באוניברסיטה עם המחברת על השולחן ותלשתי ממנה עשרה דפים. כתבתי לכל אחד הזמנה. את שלך הכנסתי בתיבת הדואר".
האיש, מוכשר, חכם ובעל זיכרון בלתי רגיל, עמד נעלב: "זה לא ייתכן".
בביתי הם סיפרו את המשך הסיפור: הוא חזר הביתה, פתח את המגירה, שבה שמר את כל מכתביה מימי קדם וגם כל פתק שכתבה לו בכיתה או מחוצה לה ו…מצא את ההזמנה. האיש, בעל הזיכרון הפנומנלי, הודה ששכח.
"אז לא הייתי נשוי ולא יכולתי לשאת את זה, שהיא תתחתן ולכן הדחקתי את ההזמנה", סיפר לנו בשפל קול. "כעסתי כעס מיותר"…
לימים, כאשר שניהם היו פנויים, חזרו לחברוּת כמו בעבר  הרחוק. אבל עכשיו כל אחד מהם עם ילדים ונכדים.

אבולה – מגיפה או לא 

זוכרים את שפעת החזירים? היתה פעם היסטריה כזאת. היא לובתה בהתלהבות רבה על ידי איגוד הבריאות העולמי. היו מקרי מחלה ואפילו מוות, אבל בעולם היתה זו מגיפה קלה ובארץ – קלה מאד. בכל זאת, הפרסומים של איגוד הבריאות העולמי עוררו את ההיסטרי שלנו להזמין שבעה מיליון חיסונים, כדי לחסן את כל האוכלוסיה בארץ. כעבור שבועות לא רבים הוחזרו שני מיליון חיסונים. בעד היתר, המיותרים, שילמנו.
נזכרתי במגיפת ההיסטריה הזאת בגלל איגוד הבריאות העולמי, שמזהיר את כל העולם מפני מגיפת האבולה. בישראל כבר ערכו תרגיל בשדה התעופה, וטוב שכך. אבל היסטריה? מוקדם ומוגזם.
כדי לעודד את המהומה, הפיץ אידיוט ברשת את הדוא"ל, שתחילתו במלים "אנא שתף!
"נכון לעכשיו, יש התפרצויות של אבולה, ששמו את כולנו בסכנה. אנא לחנך את כל סובבים אותך על ידי שליחת הודעה לכל אנשי הקשר שיש לך"…
מעניין, הכותב כל כך נרגש, שאפילו לא טרח לבקש שיערכו את שפתו העילגת.
חנן כהן, שעושה מלאכה ראויה בניקוי רשת המיילים מהודעות שקריות או טפשיות, ממליץ לא להעביר הלאה את השטות הזאת.
האבולה, נגיף שאין לו חיסון ולא טיפול, מכֶּה באפריקה. התנאים הסניטריים, החברתיים והתרבותיים, שונים מאשר בשאר היבשות. הסיכויים של המגיפה להתפשט לסכנה עולמית, טובים כמו אלה של שפעת החזירים. אבל הפאניקה כבר בעיצומה.
בארצנו, ידועת האסונות ומלחמות, כדאי לשמור את הפאניקה לתחומים יותר חשובים.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 21 באוקטובר 2014 at 22:32

    לנוי, אני מאד מרוצה שהניו יורק טיימס הגדול קלע לדעתי… אני יודע שאנחנו, הישראלים, בפאניקה מתמדת, אבל כל העולם המערבי בפאניקה? זה באמת יותר חמור…
    ל-aida, אינני חושב שאנחנו צריכים להיזהר מאבולה. אנחנו צריכים להיזהר מפאניקה!
    אם תגיע, חס וחלילה, אבולה לארץ – בוודאי יינקטו כל האמצעים. למשל, לא נלחץ יד לאנשים אחרים. זה לא קורבן גדול. ואם ימותו, חס וחלילה, אנשים מאבולה. מספרם יהיה הרבה יותר קטן ממספר ההרוגים בתאונות דרכים. כלומר, צריך להיזהר מן הפאניקה.
    ואשר לסיפורם של ידידיי – כפי שכתבתי: הם ישבו בסלון ובין היתר סיפרו את הסיפור הזה. אמת לאמיתה.

  • aida  On 21 באוקטובר 2014 at 15:30

    סיפור הכעס המיותר העביר לי צמרמורת .החיים הם יותר מעניינים, לפעמים ,מכל סרט.
    האתר של חנן ידוע לי כבר הרבה שנים ומעריכה מאוד את העבודה שלו.
    פעם כתב הודעה בטוויטר שמחפש עבודה .
    בטוחה שמצא.
    בקשר לאבולה ,טוב לדעת להזהר ולא להיכנס להיסטריה .

  • נוי  On 18 באוקטובר 2014 at 15:53

    כמו שכתבת, כך גם בניו יורק טיימס של היום – ״הפאניקה היא שמסכנת באירופה ובעולם המערבי. היא בעיה יותר במוחם של האנשים מאשר סכנה לבריאותם״.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: