בימים אלה של מלחמה וכאשר טילים מתעופפים מעל לראשינו, אני כותב את השורות הללו בחדר העבודה שלי, בחוץ צורחת האזעקה ומיד נשמעים קולות הנפץ של כיפת ברזל. הפלא, שהצליחה התעשיה הצבאית לייצר כדי להגן עלי בעת הכתיבה.
נזכרתי, שהיה ויכוח ציבורי סוער אם להקדיש תקציבים לפיתוח וייצור של כיפת ברזל ובצמרת צה"ל היו מתנגדים קשים מאד לייצור של אמצעי ההצלה הזה. טוב, תמיד ידעתי שלא כל מי שנושא שכל מפח על הכתפיים הוא גם חכם.
יוסי לנגוצקי
את יוסי לנגוצקי לא פגשתי מעודי, ובכל זאת התרשמתי ממנו מאד. בעבר קבלתי קישור לפוסט, שהוא כתב בנושא הטילים והמליץ על טילי לייזר. כמי שאינו מבין דבר בנושא, הגבתי לידיד ששלח לי את הפוסט. בתשובה קבלתי מאמר נוסף, עם הסבר מיוסי לנגוצקי. טרח ושלח, אבל אני עדיין לא הקדשתי תשומת לב למעופפים הללו. היום אני רואה כמה הייתי שאנן.
אחרי ההתכתבות הזאת, שמתי לב לשם לנגוצקי, אל"מ במיל' וד"ר לגיאולוגיה, לפני שחרורו מצה"ל זכה בעיטור המופת ובפרס בטחון ישראל. הוא שאיתר את שדות הגז דלית 1 ותמר 1 בים התיכון. אחר כך היה משפט ובו לנגוצקי טען שנישלו אותו מחלקו בעיסקה וזכה בפסק דין של עשרות מיליוני שקלים. סכומים, שאצלי עוברים רק בדמיון.
אחרי הפרסומים על שדות הגז ואחרי פסק הדין הזה הקדשתי יותר תשומת לב לאיש שאינני מכיר והרהרתי אם מי שמצא גז בעומק חמשת אלפים מטרים לא יכול למצוא מנהרה בעומק 30 מטרים? טוב, אני מצהיר שאינני מבין דבר בגיאולוגיה. אבל בבני אדם, אני משהו מבין.
הזדמנתי לפני כשבוע למחלקה פנימית ט' בבית חולים תל השומר ושם גיליתי על הקיר מכתב שבח, שכתב יוסי לנגוצקי למנהל המחלקה, ד"ר גדי סגל, בעקבות טיפול בבן משפחתו. גיליתי פן נוסף באישיותו וזה הוסיף להערכתי.
זה איש שראוי לשמוע את דבריו. גם אטומי הפח במשרד הבטחון.
מודעות פרסומת
תגובות
אני נרעש על שלא שמעו לאיש הזה. לצורך כתיבת הפוסט, עיינתי בויקיפדיה והופתעתי מקורות חייו. ולאחד כזה לא מקשיבים. זה אותם אנשים שסירבו להקדיש תקציב לפיתוח כיפת ברזל.נורא!
יאיר, אכן שכנעת שראוי להקשיב ליוסי לנגוצקי ויפה אחת שעה קודם לשמוע מה יש לו להציע בנושא המנהרות. על אנשים כאלה כתב ביאליק שיר הלל שלם בשם "יהי חלקי עמכם". ובין השאר הוא קורא להם: "חולמים נעלמים, ממעטי דברים ומרבי תפארת".."אתם השומרים הנאמנים לצלם אלוהים בעולם!". חיבוק, יפה
ראיתי את האיש על המסך. נראה שעכשיו יקשיבו.