להציל את מוצרט בנשימה עצורה

ספר קטן מידות הן בפורמט שלו והן במספר העמודים (145) ובכל זאת נבחר לדיון בבוקלאב שלנו ועורר ויכוח מעניין. הספר הפתיע אותי לטובה והוא ראוי לקריאה. לא קריאה מהירה, אלא קריאה בנשימה עצורה, כמו נשימתו של חולה שחפת, תוך שהייה למחשבה, לקליטה.
מחבר הספר, רפאל ירושלמי, איש מוסד לשעבר, חיבר שלושה ספרים בצרפתית, שפת הולדתו. זה הספר הראשון שתורגם לעברית – על ידי יהושע קנז – והתרגום המעולה מוסיף לאיכות הספר. תרגום שונה מתרגומי ספרים אחרים, שבהם גרסתי חצץ…להציל - שער הספר
הספר מתאר תמונת מצב לא אהודה: המספר, אוטו שטיינר, מבקר מוסיקה חולה שחפת נמצא בסנטוריום בעירו, זלצבורג. הימים ימי האנשלוס – גרמניה "התאחדה" עם אוסטריה והנאצים השליטו את תרבותם על הארץ, החשובה כל כך לשטיינר. ממיטת חוליו הוא מנסה להציל את התרבות הישנה – מוצרט – מול תזמורת החצוצרות או היצירות הפומפוזיות והפופולריות, שהביאו השליטים החדשים.
הספר כתוב בצורה לא שיגרתית – יומן, שהמחבר מבקש להשאיר לבנו, שעלה לפלשתינה. מבלי שהוא יוצא כמעט מן הסנטוריום, הוא מצליח להציג, במשפטים קצרים וקצרים מאד, את האווירה והתמורה החברתית העצומה שחלה באוסטריה. המבט מתוך מוסד סגור ובכל זאת יש בו ציור מקיף ומעניין, כצייר המעביר מכחול ובעיקרי קווים מציג תמונה שלמה.
המספר יודע ש"זלצבורג חולה אנושה" והפסטיבל ממשיך במסורת. אבל המסורת, למעשה, לא מתקיימת, כי המוסיקה שמתיר המשטר היא שונה והקהל מורכב לא מחובבי מוסיקה, אלא מקצינים עטורי אותות ואנשי המשטר החדש, הנורא.
את המשפטים הקצרים אפשר לקרוא כאילו כתב אותם מי שנאבק על נשימתו ותוך כדי כך הוא מתאר את ייסורי היום-יום. המספר מוזמן לפגישה ההיסטורית בין היטלר ומוסוליני והוא שוקל להרוג את היטלר ברעל, שאסף בבית החולים. רק אחרי שנסוג מהרעיון ההזוי הזה, מתברר מדוע באמת לא היתה אפשרות לבצעו, והסיבה – מפתיעה ומשעשעת.
יחד עם תיאור הנוף האנושי של העיר, מתאר הסופר את חייו של איש חולה, שהמוסיקה משמשת לו תקווה ומטרה וגם סיבה למשוך עוד מעט את חייו ההולכים וכלים. רפאל ירושלמי מציג את אוטו שטיינר באופן מעולה.
בספרון הזה, אפשר לראות את ההקבלה בין המלחמה על המוסיקה לבין המאבק לחיים. תמונה לא קלה, אבל מרשימה בעוצמתה.
בעת הדיון בבוקלאב, יודעי המוסיקה שבינינו העלו השגות: המחבר אינו בקיא במוסיקה והדבר ניכר בפרטים אלה או אחרים בספר. חובבי הספרות הגיבו: מוצרט הוא סמל. אוטו שטיינר רואה את מוצרט כפי שאדם דתי רואה את קדושת דתו, כמו שכל מאמין דבק בערכיו ומוכן להילחם למענם. כאן, חולה סופני, שבקושי יכול לרדת ממיטתו, נלחם למען ערך. ערך עליון.
אסור לקרוא את הספר בעיניו של מומחה מוסיקלי שבודק את היצירות אם הן מתאימות ומדוייקות. אני, שאני חובב מוסיקה קלאסית ואינני מומחה, מבין את שפתו של המחבר, שמעיד על עצמו שאיננו מומחה למוסיקה. אבל נראה לי שהוא מומחה לתיאור המצב. האם לכך המוסד מכשיר את אנשיו?
כאלה הימים
לפני זמן קצר נפטר העתונאי עמוס כרמלי, כתב הטלוויזיה וקול ישראל. הכרתי את עמוס כרמלי כשהיינו יחד זמן קצר בטירונות. הוא כבר היה עתונאי ואני שאפתי להגיע למקצוע, לכן עקבתי במשך השנים אחרי עבודתו. כשנפטר, זה עשה לי מצב רוח. בן מחזור.
ימים ספורים אחר כך נבחר רובי ריבלין לנשיא המדינה. זה עשה לי מצב רוח טוב. בן מחזור.

ביטוח לאומי – סוף טוב
כתבתי פוסט הלכו לה דמי אבטלה על עובדת שפוטרה. פגשתי את בינה בקניון והיא בישרה לי: הכל שולם!
כל הכבוד לביטוח הלאומי, שידע להחזיר ובהקדם.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • מינה -בצרפת  On 24 ביוני 2014 at 19:42

    שלום יאיר דקל, מאחר שאני ב"גלות" בצרפת ואוהבת את מוצרט וקנז – הזמנתי מיד את הספר במקור וגם בעברית. ברשותך, עוד אכתוב לך אחרי שאקרא.תודה . מינה

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: