פחדתי

לפני שנים רבות, אולי חמישים, גרתי בתל אביב. במרכז העיר, במרחק שניים שלושה רחובות ממלון דן. ערב אחד ביקש ידיד שלי להביא לביקור מכר שלו שבא מניו יורק. בערב, התקשר האמריקני ושאל איזה מונית הוא צריך כדי לקחת אותו מן המלון אלינו הביתה. צחקנו. אמרנו לאיש העולם הגדול, שבתל אביב אפשר ללכת ברחוב בשלווה גם בשעת ערב חשוכה.
האיש בא והמפגש החברי היה נעים מאד. טלפון לא חוטי
אז למה נזכרתי היום בסיפור הישן הזה? כי הלכתי ברחוב במרכז תל אביב, סמטה מרחוב פרישמן, באמצע היום לאור השמש ופחדתי. כל כך למה? כי אשה יצאה מחצר בית וקראה לי: "הלו, בוא תעזור לי". אשה לא צעירה, לבושה בגד בית, לא כל כך מסורקת ובכלל חשודה.
היום, כשהטלוויזיה מלעיטה אותי בפשעים אלימים, מעשי שוד ואונס. כאשר מקרי רצח לא מפוענחים בזה אחר זה וכאשר מפורסמים נעצרים לאור מצלמות הטלוויזיה בגלל עבירות וכאשר כל מיני פשעים איומים קורים – זה מפחיד להיכנס עם אשה לא ברורה לחצר, שמי יודע מה מסתתר בתוכה.
כן, פחדתי. היססתי קצת והלכתי איתה. נכנסתי לדירת חדר בקומת קרקע, לא כל כך מסודרת, לא כל כך מוארת – דירתה של אשה יחידה.
היא ביקשה לעזור לה לחבר את חוט הטלפון למכשיר. ידיה רועדות ואינה יכולה לעשות זאת לבד.
זה היה פשוט, קל וזריז. אבל לך תדע כשאתה נכנס לחצר זרה, אם לא תהיה נושא לכתבה בטלוויזיה.
עכשיו אני יכול לחזור על האימרה ששמעתי בעבר: "העתיד כבר כאן והוא לא ורוד".

אשראי קצר מועד
התקשרה חני (כנראה) מחברת אשראי (אולי) ושאלה אם אפשר לעניין אותי באשראי.
אין לי סבלנות רבה למוקדנים, שפורצים לביתי בטלפון, והשבתי לה: "אתם רוצים לקבל ממני אשראי?" השיחה נסתיימה מיד ובנימוס.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • מוני יקים האנטיציוני  On 24 באוקטובר 2014 at 11:18

    בעיות של אשכנאזים לאור היותם מיותרים במזה"ת

  • aida  On 11 ביוני 2014 at 17:45

    אני מבינה אותך יאיר ,אבל מבינה גם את האישה הזקנה הגרה לבד.
    מעניין למה לא בקשה עזרה מהשכנים .

    • יאיר דקל  On 11 ביוני 2014 at 21:18

      באותו רגע, כאשר הלכתי ברחוב, לא חשבתי מדוע היא לא ביקשה עזרה מאחרים. הרגשתי את המצוקה שלה ונכנסתי למצוקה שלי.
      כתבתי, כי הסיפור הקטן מייצג את הסיפור הגדול של "מדינת תל אביב" ואולי של מדינת ישראל בכלל.

  • יאיר דקל  On 4 ביוני 2014 at 17:59

    שמיל, אני מכיר אותך שנים רבות. לא חשבתי שזאת תהיה תגובתך.

    • aida  On 12 ביוני 2014 at 20:23

      ברור לי שלא חשבת על זה ,וגם לא היה פותר את הדילמה שלך
      שבה ,האנושיות הייתה חזקה מהפחד ועל זה שאפו.
      שאלתי הייתה סתם רטורית .
      לצערי נוטה להסכים שהסיפור מייצג סיפור "גדול יותר " ,לאור מה ששומעת כל יום בחדשות
      והיום ,על ה"אב"( קשה לי להגיד את המילה לגביו ), שעשה מעשה הכי מתועב כדי לנקום בגרושתו.

  • שמיל  On 4 ביוני 2014 at 12:11

    אני לא הייתי נכנס.

  • רות מ. גני תקווה  On 3 ביוני 2014 at 18:56

    אתה משוגע

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: