אקדמיה ללא מלים

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית ביום א' באדר ב' תשע"ד, 3 במארס 2014, הוחלט להחליף את המלה שיטיון במילה קִהָיוֹן. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי). לי נדמה, שכבר אי אפשר לסלק את המלה אלצהיימר מן העברית. באותה ישיבה נבחרה המלה חוֹבְלָה במקום טראומה. אני, קבלתי הלם.
ואם קל הדבר בעיניכם, הנה עוד דוגמאות: אושרו מונחי שְׁקִיפַת פְּנים (אנדוסקופייה), ושקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). מצאו לי את הרופא שיקבע תור לשקיפת המעי הגס.
עוד אושרו המונחים יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, ולמושג teleportation (מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה) נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

למי הוא יגיד אבא?

למי היא תגיד אבא?


אני רוצה לברך את האקדמיה על מלה שלא שונתה – טקט. בדיונים עלו כמה הצעות, ובהן עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אני חושב שהאקדמיה גילתה רגישות חברתית (טקט) כאשר החליטה להשאיר מלה חביבה זו על כנה.
אז מה אני מציע לאקדמיה, שמפגיזה אותנו בחפיצים* שאין חפץ בהם?
חסרות לי מלים בשביל משפחות מודרניות. למשל, איך לקרוא לאבא ראשון ולאבא שני כששני ההורים גברים ואיך לקרוא לאמא ראשונה ואמא שניה כששתי ההורים נשים?
ומטריד אותי (מבחינה לשונית בלבד) האם יש "ילד בלתי חוקי" להורים שאינם נשואים? והאם "ממזר" יקורא לתינוק של אשה נשואה, שנולד מגבר שאינו בעלה? ומה שם יכונה מישהו, שרק בבגרותו גילה את אביו הנעלם או צאצא שאביו העדיף להסתירו הרבה שנים?
וכשזוג אינו נשוי האם די במונח "ידועים בציבור"?
אני לא הראשון. הגששים השמיעו את המערכון הנהדר של יוסי בנאי, גרשון גרושובסקי.
האם כבר המציאו מונח עברי ל"פחחח", שמתרוצץ באינטרנט? לדעתי, על המלה מרשתתת, שחידשה האקדמיה, אפשר להגיד פחחח…
מקור חשוב לשפה המדוברת הוא צה"ל שמנפיק מלים מוזרות אבל קליטות. ואולי ראוי לאקדמיה
שיצטרפו אליה פרסומאים ועתונאים ואנשים צעירים, שאוזניהם כרויות ושפתם, שפת הרחוב ההולכת ומשתלטת.
נ. ב. הדברים נכתבים בפוסט בבלוג שלי. אני רוצה לדבר עברית יש לכם מלים בשביל פוסט ובלוג?
*חפיץ = גאדג'ט
זמרת סמים
בעקבות סיפור הסמים של המפורסתמים – קרן מור ויהודה לוי נקראים לחקירה במשטרה – שמעתי על אירוע ישן מן העתון, שהיה הנפוץ ביותר במדינה. ישבתי על כוס קפה עם ישראל רוזנבלט, בוגר אותו עתון, והוא סיפר על פרשה שהיתה אי אז בעבר הרחוק. זמרת צעירה, הכוכבת של אותה תקופה, נתפסה כשבביתה חשיש. המשטרה עצרה אותה לחקירה וכתב חרוץ הביא את הסיפור למערכת.
"חשבתי, שפרסום הידיעה עלול לפגוע בזמרת פגיעה קשה מאד. חשבתי, שזה עניין אישי שלה וסגרתי את הסיפור" – גילה לי ישראל, שהיה בכיר במערכת. היום, התקשורת נוהגת אחרת וטוקבקיסטים טפשים מהללים את מעשני הסמים. "רק סמים קלים", הם כותבים, המתלהמים.
"אותה זמרת", המשיך ידידי, "נפלה אחר כך לסמים קשים וגמילתה היתה כרוכה במאמץ גדול ובסבל אישי רב. אני לא מצטער שסגרתי את הסיפור".
ערב פסח, יש בכך תשובה לשאלה "מה נשתנה בתקשורת"…

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 12 באפריל 2014 at 22:40

    יפה, תודה רבה.
    חוץ מזה, לא חפצתי בהחפצה. היא לא באה מן החפיץ?

  • יפה בנימיני  On 12 באפריל 2014 at 17:38

    יאיר, חג פסח שמח!

    הכתבה משעשעת מאוד.. תודה!!!

    אגב יש עוד חידוש לשוני מעניין

    ומדובר במילה העברית ל "דה הומניזציה"

    הידעת?

    ובכן על משקל האנשה= הומניזציה, מופיעה המילה החפצה (מלשון חפץ)= דה הומניזציה

    פ..ח..ח..ח…

    חיבוק

    יפה

    בברכה נאמנה

    ד"ר יפה עמנואל בנימיני

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: