אדר דריאן: גברת שחיתות
גילוי נאות: לא הצבעתי בשביל סילבן שלום, אך גם אינני מסתייג ממנו. עכשיו, יש לנו פרשה חדשה. יש מתלוננת ויש מי שמבעיר מדורות. התקשורת מתלהטת ואתמול שמעתי בטלוויזיה ש"היועץ המשפטי כנראה יחליט שהמשטרה תחקור את סילבן שלום". מאין ידעו הכתבים שהיועץ המשפטי "כנראה יחליט"? מישהו טרח לידע אותם. המישהו הזה איננו חבר כנסת אלמוני או "יודע דבר" מטעם עצמו. ניחוש פשוט אומר שההודעה יצאה מחצרה של הגבורה. מישהו החליט שהמשטרה תחקור והמישהו הזה הודיע על כך לעתונאים. ולמישהו הזה היתה סיבה פוליטית.
מסקנה פשוטה: הגורם שמצא מתלוננת אנונימית, גם דואג בעוצמה רבה, שהעניין של סילבן שלום יהפוך מתלונת סרק שולית (אחרי חמש עשרה שנה!) להדחה של אדם מהמירוץ לנשיאות. זאת לא דמוקרטיה. זאת שחיתות.
החיים כקריקטורה
אדר דריאן, כיום בן 83, היה שנים רבות קריקטוריסט במעריב, שם גם אני עבדתי. כיום נערכת תערוכת קריקטורות שלו בגלריה עמליה ארבל בתל אביב. ברשות הגלריה אני מביא קריקטורה שצוירה לפני יותר משלושים שנה.
עניינים יומיומיים / יאיר דקל 
תגובות
מעת לעת מתפוצצת גברת-אוחזת כלי נשק, עם נשקה ותחמושתה השימושית והידועה, המכוונת ב 2 עיניים פקוחות, תאוותניות ועצומות, על מטרה זכרית, לחסל עמידתה ומעמדה והתקיימותה הציבורית.
גם תחמושת שהועלתה מתהום נשייה מוסלקת מקבלת חיים להמית והיא מסוכנת כמו כל פצצה מתקתקת.
ומפני שמסתובבות אין ספור אצבעות קלות על ההדק מן הסוג הזה,
ואין לדעת מתי מי מהן תבחר להדק את אצבעה על צוואר הזכר,
ראוי לשקול מבצע ממלכתי ציבורי מסוג מבצעים מקובלים העוסקים באיסוף כלי נשק מן הציבור במועדים קבועים ומוגדרים, תוך הבטחה שיבדקו אם נעשה בהם שימוש פלילי.
השלטונות יכריזו על שבועיים שבהם תוזמנה כל פוטנציאלית לתלונה לתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריה,
ושם תשטח תלונתה על כל איש ציבור ואיש פרטי,
והתלונות תבדקנה,
ולאחר תקופת האכשרה לתלונות,
לא תתקבלנה תלונות מן הסוג הזה הנחזות כשימושיות ע"י גורמים אינטרסנטיים, הפועלים במועד ובעיתוי המשמש אותם לתועלתם.
וכך, באחת, בבת אחת,
גם יתנקו אורוות הזכרים החוטאים,
ואורוות האורבות,
ונוכל לחזור בחטאים העדכניים 🙂
ירוחם
למשה נגבי ומשה גולדבלט, קבלתי את הערותיכם ותקנתי את הפוסט.
הנושא העיקרי שביקשתי להעלות הוא השיטה של מציאת פרשיות מן העבר על ידי גורמים פוליטיים ודחיפה פוליטית של הנושא כדי להפיל מועמד. דרך בלתי דמוקרטית בעליל.
יאיר, ערב טוב,
אולי תזכור את שיחותינו הטלפוניות בעת שעבדתי במעריב ואתה היית ממונה על פירסום מכתבי הקוראים. כמובן אני גם זוכר את כקורא את כתבותיך המשפטיות. גם כיום אני קורא קבוע שלך ונהנה מאד. תודה רבה על טוריך!
לראשונה אני חולק עליך – איציק מרדכי הורשע במעשים מגונים בכוח בשתי נשים, אחת מהן קצינה בצה"ל בעת היותו אלוף. אני מתקשה להבין כיצד אתה סבור שטוב שאדם כזה ישמש שר הביטחון.
בהערכה רבה,
משה נגבי
הגורם שמקדם את התלונה והכפשת סילבן שלום הוא רשלנות.
רשלנות התקשורת שפרסמה למרות שהודעתה לציבור כללה מלכתחילה את המילה "התיישנות"
רשלנות של המשטרה שהתירה לתקשורת לדווח על החשד לכאורה נגד "שר בכיר" ואף ציינה את שמו.
רשלנות שנכנעת ליצר המציצנות.
רשלנות שנובעת מהייצר הרע – הצורך בשמחה לאיד, בהשחרת פנים, בהפלת מועמד לתפקיד נשיא על ידי מתחרה מהמערכת הפוליטית… ועוד
תרצה, זאת לא רשלנות של המשטרה. במקרה הנוכחי המשטרה והממונים עליה חשודים בעיני ואף יותר מזה שהם שהזינו את התקשורת במידע מכוון מטרה. כתבתי ואני מדגיש זאת, שהעתונאים ידעו ש"היועץ המשפטי כנראה יחליט לחקור את השר" והפלא ופלא אמנם כך קרה. ואחר כך ידעו העתונאים לדווח (במקהלה מתוזמרת) שהשר "נחקר תחת אזהרה" ושחקירתו נמשכה שעתיים.
שמעתי ברדיו פרשנות של קצין משטרה בכיר בדימוס שאמר: אם העבירה הזאת התרחשה לפני 15 שנה, יש התיישנות. אם יש התיישנות, אין צורך באזהרה. אבל הגורם, שדאג לפרסום הדברים ידע היטב שהציבור אינו בקיא בפרטים משטרתיים טכניים. אם אמרו "נחקר באזהרה" ואם דיווחו ש"נחקר במשך שעתיים", המסקנה היא שהוא אשם. לכך כיוון מי שעורר את העניין.
לי זה נראה הנושא המרכזי. זה ולא "רשלנות המשטרה".
אנלוגיה מרגיזה ומקוממת
אנחנו לא יודעים שום דבר על התלונה נגד סילבן שלום אלא שחלה עליה לכל הדעות התיישנות וכאן תמוה מדוע בכלל הוזמן שלום לחקירה ,אלא אם יש חומר אחר שעליו לא דווח לציבור.
מאידך אנחנו יודעים הרבה על פרשת יצחק מרדכי והמעשים בהם הורשע ובצדק היו חמורים ללא קשר לשאלת המניע. אם תקרא את פסק הדין תגלה שאף מרדכי עצמו הודה בגרסה מרוככת של מעשים מגונים תוך תקווה לחסות תחת כנפי ההתיישנות [ללא שימוש בכוח]
יצחק מרדכי זכה ליחס מקל מאד מאת מערכת המשפט ואסור לערוך שום השוואה בינו ובין מקרים אחרים-במקרה שלו היה גם מדובר בניצול מעמד ומרות באופן מעורר סלידה