מתן בסתר בסיפור אישי

חיפשתי בארונות בין ספרים ישנים ומזכרות ומצאתי קלטת מלפני שנים רבות. עליה הוקלט טקס קריאת חדר בבית ספר על שמה של מורה, שיצאה אז לגימלאות. עכשיו, חזרתי והקשבתי לדברי ההוקרה לאותה מורה, שכבר מזמן איננה בין החיים. את הדברים שמעתי במקורם, כשהייתי נוכח בעת הטקס. הקטע הבא נגע ללבי והוא מתוך מה שאמרה תלמידתה של אותה מורה, שהיתה גם היא למורה.
שתי המורות – המבורכת והמברכת כבר אינן בין החיים. אבל הדברים ראויים להישמע.

ספר עם תרומה

ספר עם תרומה


"שמונה שנים הייתי תלמידתה של חנה גולדרינג. כבר כשהייתי ילדה ידעתי מה אני רוצה להיות – מורה, כמו המורה חנה.
"אספר רק קצת מזיכרונותיי מן הימים שלפני הקמת המדינה…
"חנה לימדה אותנו. כל המורים מלמדים, אבל הלימוד שלה היה מלווה תמיד בהמחשה ברורה. ולא רק זאת, בראש ובראשונה היא חינכה אותנו.
"אני זוכרת שאת הסיפור 'מתן בסתר' למדנו רק לאחר מעשה שעשינו בעצמנו. ומעשה שהיה כך היה. "המורה סיפרה לקבוצה של תלמידות, שיש בכתה ילדה שהמצב הכלכלי שלהם קשה מאד, עד כדי כך שאפילו את השבת אין הם יכולים לכבד. הבנות החליטו לאסוף כסף ומדי שבוע הצטבר סכום של שתי לירות.
"באותו זמן שתי לירות זה היה כסף.
"המורה שינתה את יום החלפת הספרים מיום ששי ליום רביעי כדי שהכסף יגיע בזמן. לא מאוחר מדי. את הכסף היא הכניסה לספר הספריה, שנתנה לתלמידה. התלמידה קיבלה את הספר ומצאה את שתי הלירות וכמובן שמיד היא באה למורה ואמרה: 'המורה, מצאתי שתי לירות בספר. בוודאי מישהו שכח את זה'. אף תלמידה לא הרימה יד ואז נאמר: 'הכסף לא שייך לאף אחד. אז זה שלך'. ואז באמת באותה שבת היתה שבת בבית ההוא.
"המעשה הזה חזר שוב ושוב ואז הבינה התלמידה… אחר כך למדנו את הסיפור על מתן בסתר. ואז הבנו כולנו את המשמעות של הסיפור הלכה למעשה".
המורה חנה דקל ז"ל סיפרה דברים אלה על מורתה, חנה גולדרינג.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • ליאורה  On 5 במרץ 2014 at 16:23

    סיפור יפה. תודה!

    • Eli Choen  On 31 במרץ 2014 at 20:13

      לידיעת כותב הסיפור : מתן בסתר מתקיים אך ורק אם המקבל עצמו איינו יודע ממי

      • יאיר דקל  On 31 במרץ 2014 at 21:15

        אלי כהן, אינני מתחרה ברמב"ם ובגדולי ישראל. אני מספר סיפור אמיתי כפי שהיה. אפשר לראותו כמתן בסתר (מפני כולי עלמא) ואפשר לראותו כמתן בגלוי (בפני המקבל). בתרבותנו הנוכחית, כאשר נותנים מתן ויחצ"נים ממהרים לספר על כך לכל העולם – חשוב להכיר גם סיפורים כאלה.

    • Eli Choen  On 31 במרץ 2014 at 20:19

      אין כאן מתן בסתר ! להיפך ! שכן כל התלמידות יודעות מי היא התלמידה הנזקקת וגם התלמידה יודעת מי נתן נתן לה (דבר שללא ספק גרם לה לבושה)

  • שמואל  On 3 במרץ 2014 at 11:46

    לאן נעלמו הערכים האלה מאז? הצניעות נעלמה וטייקונים נותנים כשסביבם נערכת חגיגה תקשורתית.
    זה בסתר או בסדר?

  • ירוחם  On 2 במרץ 2014 at 10:17

    מחלוקת!

    בעברי ישבתי בחברותא עם החבר רוזנשטיין על הברזלים באורדע ברמת גן וממנו למדתי כמה דברים על העתיד:
    [עכשיו הוא יושב בכלא כי הוא בעצמו שכח את מה שלמדתי ממנו]

    הוא לימד אותי להבין שכשארצה לשדוד בהצלחה בנק טוב בתל אביב,
    עלי לתכנן את זה בסתר, לבצע בסתר, לא לספר לאף אחד, לא לשתף אף אחד,
    וגם לא להשוויץ בכיתה ולא לחשוב להשתבח בהצלחה.

    מתן בסתר זה מתן בסתר.
    כאשר כיתה שלמה נותנת, זה מתן בסדר, אבל זה לא מתן בסתר.

    טעתה כב' המורה כאשר הכשילה התלמידות ובכל הכשילה דורות של מורות ומתלמדות:

    א: מתן שכולם משתתפים בו, אינו בסתר.

    ב: כל התלמידות הוכשלו לחשוב שמותר לעשות קנונייה להכשיל חברה יקרה, תלמידה מבית עני.

    העובדה שהקנונייה היתה מועילה לא מפחיתה מחומרתה, רק לסייע במידה קטנה על חומרת הכעס על הכשלה כזו של מורה את תלמידיה, ותלמידי תלמידיה.

    מצער שכך פני הדברים, ברם, טוב להרהר בפן זה כדי לתהות ביושר בהטעייה רווחת של מורים, מנהיגים, הורים, שהביאנו עד השחתת המידות הרווחת היום.

    בצער

    ירוחם

    • יאיר דקל  On 2 במרץ 2014 at 21:33

      ירוחם, תודה על תגובתך ואני מכבד מחלוקת ובמיוחד כאשר עוסקים בכך תלמידי חכמים.
      שונה המצב לגבי מתן בסתר. למיטב זכרוני הרמב"ם ראה בצדקה אחת המצוות החשובות ומתן בסתר עוד יותר.
      המורה חנה ז"ל ותלמידתה חנה ז"ל לא לימדו שכל הכיתה תלך בסך ויתנו מתן "בסתר". כל תלמידה תיתן כפי רצונה ויכולתה בלי נוכחות אחרים. כך, לפחות, אני הבנתי זאת וכך אני נוהג לעתים.
      ואשר לרוזנשטיין, מבלי שזה ישליך על נערים שהיו חבריו פעם, לא ממנו הייתי רוצה ללמוד "סתר".

      • Eli Choen  On 31 במרץ 2014 at 20:24

        הרמב״ם הגדיר 8 סוגי צדקות ובתוכן מתן בסתר אבל כל המעלה של ״מתן בסתר״ הוא דווקא כאשר המקבל לא יודע מיהו הנותן (ובכך לא מתבייש) ויש מעלה גבוהה יותר בה הנותן לא יודע מיהו המקבל (וזה מתקיים ע״י גבאי צדקה שהנותן והמקבל לא יודעים אחד על השני)

  • תרצה הכטר  On 1 במרץ 2014 at 13:36

    יש לשבח את המורה-מחנכת שעשתה מעשה נפלא וחינוכי וגם את המורה שסיפרה על כך בטקס – הלוא היא חנה דקל ז"ל (מניחה שהיא קרובת משפחה שלך).
    אני מציעה לפרסם את תוכן הדברים בעיתון יומי לקראת "יום המעשים הטובים" שחל ב-11 במרץ.

  • gideon noah  On 1 במרץ 2014 at 12:48

    קראתי,התרשמתי,בפארפרזה על השיר של שלמה ארצי –היכן ישנם עוד — אומר, היכן ישנן,ישנם עוד מחנכות, מחנכים כמו המורה הזו?
    נ.ב. באתר הסתדרות המורים בוחרים את המורה של המדינה, עשו מזה תכנית ריאליטי.

    • יאיר דקל  On 2 במרץ 2014 at 21:34

      גדעון, אינני בטוח ששתי המורות "חנה" היו זוכות בתוכנית הריאליטי "המורה של המדינה"…

  • עמנואל פדהצור  On 1 במרץ 2014 at 12:36

    מרגש מאוד!

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: