אפלה בצהרי היום

מזג אויר סוער היה והפעם החזאים צדקו: גשם, סופה ושלג. ביום הקודם היה גשום, אבל שקט ולכן שלחתי מייל מלא עיזוז: אבוא למפגש של בוגרי המחזור שלנו. אחד מאיתנו,  ד"ר מנחם לוי, שהיה תלמיד תיכון עולה חדש מבלגיה, נעלם מעינינו אחרי שנים אחדות בארץ והוא עושה חיל בארצות הברית. את בתו שתל בארץ ויש לו סיבה לבקר כאן לעתים. עכשיו נזכר בנו והציע פגישת מחזור לאחר למעלה מחמישים שנה.
רציתי לבוא למפגש, שאליו נועדו להגיע כתריסר חברים. לבסוף באו ארבעה. החזאים צדקו והסופה השתוללה.

מים במקום הלא נכון

מים במקום הלא נכון


התכוונתי לצאת לדרך. בערך בעשר בבוקר אמרתי שלום בבית, אך לפני הדלת עצרתי. המבט החוצה היה מדאיג. קודם לכן הגיע אס.אמ.אס בהול מבני. הוא טס לרגל ענייניו לימים ספורים לבלגיה וכתב לי: "אבא, אל תצא מן הבית ואל תנהג". החלטתי, שהוא צודק ונשארתי בבית.
עברו אך דקות אחדות וכל האורות בבית ובדירה הסמוכה – כבו. נפילת חשמל כללית. הסתכלתי אל השכנים, שמא זאת בעייה שכונתית, אך הם נהנו מאורות זוהרים ובוודאי גם מתנורים דולקים. נזכרתי, שבלילה התעוררתי פעמיים או שלוש כאשר התעורר הסלולרי שלי, שהיה בטעינה על השולחן. כאשר מתחילה או נפסקת טעינה, הוא נדלק, מואר ומצפצף. בחדר החשוך זה מאד בולט. פעם אחת קמתי ואפילו יצאתי בפיז'מה אל החוץ הגשום-סוער כדי להפעיל את המפסק המרכזי בלוח החשמל.
בבוקר, כשנפלו האורות/המאורות, הזעקתי חשמלאי. קובי בא רטוב ורוטן, פתח את ארון החשמל הדירתי והסביר, שמים חודרים וכמה מן הפקקים נשרפו. עבד, פירק, הרכיב וחיבר ו…הזעיק שרברב לפתוח סתימה במרזב, שממנו כנראה חודרים המים.
ישבנו בדירה באפלולית השמש הנעדרת ועקבנו אחרי עבודת החשמלאי והשרברב. אחרי חצי יום חיבר החשמלאי חלק מהפקקים. לא את כולם, כי המים המשיכו לטפטף להרטיב בטיפות את קיר הארון החיצוני. החשמלאי כיוון אותם אל הריצפה, אבל אני הצטיידתי במייבש שיער וסולם קטן כדי לאדות את המים המיותרים בארון החשמל.
כדי להרבות את החגיגה, המחשב נפל עם קריסת הזרם. כשחזר האור, לא התחבר לאינטרנט. תחזוקת מחשב איננה תחום ההתמחות שלי וחשבתי שהראוטר נפגע בתהפוכות החשמל. אחרי נסיונות של כיבוי-הדלקה,  הסתבר לי שהצרה איננה רק שלי – חברת בזק נפלה ובמשך שעות לא היתה תקשורת בטלפונים הקוויים. צרת רבים חצי נחמה, או נחמת שוטים, אם תרצו. למזלנו, יש סלולרי והוא פעל.
כדי להרבות את החגיגה, הודיעה לי המטפלת, שבמרתף, שם מגוריה, יש הצפה. המקלחת עלתה על גדותיה והציפה את המסדרון. זאת היתה בשורה רעה במיוחד, כי גם ביום הקודם זה קרה. הזמנו שרברב, הוא בא, עבד וניקז, אבל למחרת אחר הצהריים, המים שוב גאו. הנחנו סמרטוטים כדי שהם לא יגיעו למסדרון.
האור חזר לנו, אבל אני יושב וכותב את הדברים בחשש שהאורות עלולים לכבות וגם החימום ישבות. בחוץ, עכשיו ארבע מעלות ואולי שש. לא הרבה…
קיימתי את מצוות בני, לא יצאתי מן הבית ושוב לא אעיז לכפור בתחזית של החזאים.

חלונות

למי שאינו יודע: חלונות זכוכית עוצרים את הרוח. הם לא כל כך עוצרים את הקור.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יענ  On 18 בדצמבר 2013 at 23:21

    אני לא מאמין. זאת אומרת כן מאמין אבל נפעם. הרי אינך גר בהרי יהודה או ובגליל העליון. לא שמעתי על תקלות כאלו כאלה שאירעו לך -שקרו במישור החוף.
    לבי לבי לך, לרעייתך ולמטפלת שבמרתף.
    אוף זה מעצבן!

    ולסיום: אתה רואה? בן גידלת ורוממת והוא גדואג לך ושומר עליך. כל הכבוד לו
    יענקלה

  • Tirza Hechter  On 15 בדצמבר 2013 at 11:01

    מקווה שבינתיים הסתדרו העניינים אצלכם. שבוע טוב.

    • יאיר דקל  On 15 בדצמבר 2013 at 11:32

      תודה מאד.
      את השבת עברנו בלי חשמל בסלון, אבל שאר הבית עבד כרגיל (כולל החימום!!)
      עכשיו, ראשון, אני מחכה שהחשמלאי ישלים את המלאכה.

  • benziv  On 14 בדצמבר 2013 at 23:10

    לגבי הקור – צריך עוד שכבה, של חלונות או תריסים…

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: