איך עושים רכילות

קראתי כתבה במגזין נשים של מעריב על המפורסתמים בעולם הזוהר של התיאטרון/הופעות/טלוויזיה. ריאיינו את דנה גרוצקי,  הכתבת שייצגה בארבע השנים האחרונות את תוכניתו המצליחה של גיא פינס. "מה שנראה על המסך יכול להיות שונה במציאות. פרמיירה שנראית מיליון דולר בפריים, יכולה להתקיים באיזה קולנוע בשקל וחצי, שפרשו בו שטיח מסכן והוציאו שתייה בכוסות מפלסטיק", היא אומרת שם.

ככה זה נראה...

ככה זה נראה…

דבריה הזכירו לי את רחל המרחלת, הכינוי של בעלת טור הרכילות בהעולם הזה ההיסטורי. קראתי אז את השבועון בשקיקה ובמיוחד את מדור הסיפורים של הסלבס באותם ימים, כשעדיין לא המציאו את המלה הזאת. הייתי אז תלמיד תיכון ורמת הסיפורים התאימה לרמת התלמידים…
לימים, כאשר הייתי עתונאי וגיליתי מקרוב מקצת מסתורי המקצוע, למדתי שחלק ניכר מן הסיפורים שממלאים את מדורי הרכילות, מגיעים מגיבורי הסיפורים עצמם. לא מעט פעמים כללו הסיפורים גם פרטים אינטימיים מביכים, שאחרת הסלבריטיס לא היו רואים אור. היו גם מקרים, שהרוצים בפרסום טרחו והשמיצו את עצמם בסיפוריהם, רק ששמם יופיע בדפוס (אז לא היתה טלוויזיה ולא היה גיא פינס…). אחר כך לא התביישו להופיע בשמם ולהשמיץ את כתבת הרכילות שפירסמה את הסיפורים שהם עצמם טרחו לספק לה.
לפני ימים אחדים השתתפתי במסיבת עתונאים. לא כזאת מקצועית, שאישי ציבור או אישי פרסום עורכים כדי להביא דבריהם או מרכולתם לציבור. זאת היתה פגישה חברתית של עתונאים פנסיונרים, שהתכנסנו כשנוסף לאחד מאיתנו איזה נכד חדש. זאת הזדמנות לפטפט, להעלות זכרונות וכן, גם לרכל על עמיתינו מן העבר ועל העתונאים דהיום. טור רכילות שבעל פה.
ואז, המבוגר שבינינו וגם הוותיק במקצוע, סיפר על התקופה שהיה כתב התרבות של העתון. אז לא היה טור רכילות רשמי בעתון, אבל מדור התרבות מילא בהצלחה רבה את החסר לקהל המעריצים של אמנים וכמו-אמנים.
"היתה שעת לילה", סיפר, "כמעט חצות". אשתי, שהיתה מורה, יצאה לאסיפת הורים וטרם שבה הביתה. בני הקטן, התינוק, צרח ויילל ואני החזקתי אותו על הידיים, נענעתי, ניסיתי לתת לו בקבוק והתפללתי שזה לא כאב בטן רציני או כאב אוזניים איום.
"פסעתי בחדר הלוך ושוב כשהתינוק בזרועותי והוא אינו מפסיק לזעוק לעזרה שלא יכולתי לתת לו. לפתע צלצל הטלפון ובידי הפנויה לקחתי את השפופרת. עתונאי איננו משאיר טלפון מצלצל בלי לבדוק אם אין איזה סקופ מעבר לקו. שמעתי את קולה של זמרת מאד מוכרת ומאד פופולרית: 'יש לי סיפור נהדר בשבילך', אמרה.
"'אני לא יכול לדבר איתך עכשיו. בני צורח לי על הידיים והעתון בין כה וכה כבר סגור ואי אפשר להכניס שום סיפור. בואי נדבר מחר'".
"הנימוק שלי נפל על אוזניים ערלות. הזמרת המשיכה ולחצה שאקח את הסיפור הדחוף שלה. הקולות של התינוק נשמעו היטב בשפופרת, אבל זה לא עזר. היא בשלה: יש לי סיפור וזה חשוב'…
"למחרת היא לא התקשרה יותר ואחר כך ניתקה איתי קשר וכמה חודשים סירבה לדבר איתי. היא נעלבה"… הזמרת הזאת כבר איננה איתנו ומפאת כבודה, לא אפרט בשמה.
ככה זה כשסלב מת להיכנס למדור הרכילות.

גלוריה 24 קצרבעיה של תרגום
את הספר גלוריה (בתמונה, עמ' 42) כתב בניטו פרז גלדוס, שנולד ב-1843 באיים הקנאריים ונפטר ב-1920. את הספר "פצפונת ואנטון" כתב אריך קסטנר ב-1931. כלומר, גלדוס לא יכול היה להשתמש בביטוי "אנטון הקטון" בעקבות קסטנר. בתרגום של "גלוריה" לעברית – אפשר.
נ. ב. גם את הספר לא אהבתי.

 

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יאיר דקל  On 22 במאי 2013 at 21:18

    דוד, מאז ומתמיד אנשים רוצים להתפרסם ועושים מאמצים רבים מאד כדי להשיג זאת. לא הצלחתי להבין עד הסוף מדוע (זה עניין של אופי אישי שלי), ראיתי אצלם הרבה תשוקה להערכה בין חברים ובציבור הרחב. הפרסום מביא יוקרה ועבודה (או תשלום יותר גבוה).
    כנראה שזה עושה לאנשים טוב.

  • דוד  On 22 במאי 2013 at 11:13

    מעניין להסתכל על זה מהצד של המפורסמים: האם הרווח שלהם מצומצם לחוג החברתי (המפורסם מרגיש חשוב ובעל ערך בפני מכריו קוראי העיתונים) — או שהם מאמינים שפרסומים כאלה מביאים גם עבודה?

  • יאיר דקל  On 21 במאי 2013 at 16:02

    שוש, את קוראת על פליט ריאליטי רק אם הוא דאג שמישהו יפרסם אותו באיזה אתר רכילות.

  • האדם באוהל  On 21 במאי 2013 at 15:21

    מעניין.

  • shosh hazan grinberg  On 21 במאי 2013 at 14:09

    ישראל מדינה קטנה, המקסימום רכילות פה זה שאיזה פליט ריאליטי הלך לקנות נעליים וקיבל הנחה..

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: